(מכינים כבר חודשיים הצגה לחנוכה)

אנחנו בישיבה התחלנו שבוע שעבר ללמוד בגמרא על חנוכה (פרק שני בשבת)

אז אולי נתחיל להרגיש קצת שזה מתקרב..

באמת.

אני יכול לשלוח לך שיעורים (באמונה/חסידות) על חנוכה.

סתם, לא הגענו לזה עדיין.

רשי לפני מסביר שהבעיה היא: "שמא לא ימצאם טובים... ונמצא שביזה את המעשר שלא לצורך".

ובקשר ליוסף, התכוונת לעמוד א'?

בפשט מזכירים את הדרשה כי אמרו לפני זה דרשה אחרת של אותה רב.

יש לך הסבר יותר טוב?

זה שאסור לשקול סתם חולין מול מעשר זה ברור, כי אתה סתם משתמש במעשר שלא לצורך.

ואז אומרים שאפילו לצורך מצווה (לחלל על החולין מעשר) גם אסור.

ומפה מקשים אם אתה אומר ששמואל מתיר אפילו בקינסא בגלל שזה לצורך מצווה, אז איך פה אסור?  ועונים- שאולי בסוף הוא לא יחלל עליהם ואז נימצא שזה לא היה לצורך מצווה.

תמיד חשדתי שזה לא באמת בת קול...

הוא פשוט אומר שזה לא ביזוי מצווה אם מדליקים נר אחר (של מצווה)

התכוונת לזה:

"אמר רב יהודה אמר רב אסי (אמר רב) אסור להרצות מעות כנגד נר חנוכה כי אמריתה קמיה דשמואל אמר לי וכי נר קדושה יש בה מתקיף לה רב יוסף וכי דם קדושה יש בו דתניא (ויקרא יז, יג) ושפך וכסה במה ששפך יכסה שלא יכסנו ברגל שלא יהו מצות בזויות עליו ה"נ שלא יהו מצות בזויות עליו"

בסדר אז הנר לא קדוש, אבל הוא תשמיש מצווה, ואותו דבר גם המעשר שני.

חחח

בד"כ באגדתות אני בודק אם הצלחתי להבין מילה במילה את המפרש, אם לא, אני בבעיה

אני איש של שטיינזלץ בעצמי, כל שאר הפירושים הם רק על הדף.

הוא היחיד שמביא את המציאות כולה, כולל עניינים מדעיים, היסטוריים, לשוניים, וארכאולוגיים.

קודם כל, כמובן שהפשט הוא שמביאים עוד מימרא שאמר רב כהנא שדרש רב נתן בר מניומי משמיה דר' תנחום. הרבה פעמים הגמרא עושה דברים כאלה.

אבל שמעתי הסבר יפה - איך האחים זרקו את יוסף לבור עם נחשים ועקרבים, הרי הם הורגים אותו בידיים ואז מה ראובן הרוויח בפיתרון שהציע? במיוחד כשהציע להשליך אותו אל הבור "הזה" - משמע שהצביע דווקא עליו כי ראה שאין בו מים, ואם יש בו נחשים ועקרבים אז מה הוא חשב לעצמו?

תשובה: קודם כל, לפי הפשט לא היו בו נחשים ועקרבים

אבל בכל זאת הוא לא ראה את הנחשים והעקרבים כי הבור היה בעומק של למעלה מעשרים אמה, וראינו במימרא הקודמת שלמעלה מעשרים אמה א"א לראות מה קורה שם כי "אין העין שולטת בו"...

אין בעיה, תבקשו הסבר! זה לא אכפת לי בכלל

בסוף את זו שתצטרכי לקרוא את ההסבר הארוך והמייגע

רק שלא יפתח על זה דיון...

@ענבל

סתם... |בורח| ענבל, אני סומך עלייך שאת מספיק בוגרת בשביל לא לנצל"ש פה לשרשורפלצת

לא נתנצל"ש פה יותר מדי.

וגם הלכות הנצרכות להן בעיון כזה לא אמורים ללמוד

הנחתי וברחתי 

למה היא בוכה? - לקראת נישואין וזוגיות

כן אני יודע שאת פשוט גם רוצה, וסביון על תכעס עלי..

זה היה פשוט דורש

|עוצר את הכעס|

|מנסה לתפוס אותו בשניה האחרונה לפני שהוא בורח|

|בום!!! ברח לי|

אני חושב שהפעם לא ניתן לך זכות בחירה. סקילה וזהו.

אני יודע להגיע לבד גם כשלא מתייגים אותי

איזה חמודים

בלי להזכיר את המפגש בשרשור שלי!

סתם...

כמו שלפני ראש השנה (וד"ל) לא חושבים על יום כיפור וסוכות..

הי! זה מה שאני רציתי להגיד! התלבטתי אם לצאת נודניק...

חטפני אסור לך לחטוף!

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

יכול להיות שכעת אין לו קשר עם אף אחד מהישיבה התיכונית ולכן מיותר מבחינתו להזמין משם

כלומר בלי גטאות ומחנות השמדה?

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

ונועד להיות כזה.

אני לא מסוגל להיות בהם. הרעש הורג אותי.

אבל כשאני צריכה כמה דברים מכמה חנויות אז זה המקום המתאים. פשוט להיות ממוקדת, להגדיר מראש מה אני צריכה

נתתי את ההקבלה כי יש על הקניון פרק של חיות כיס אאלט. וזה אחד המאפיינים שהם מונים שם

אני מבין שלאנשים נוירו-טיפיקלים המקום הזה הוא מקום בילוי.

אצלנו באמת יש חנות לבעלי חיים, עם בעלי חיים מקסימים וזה משמח להיכנס לשם,

לדבר עם התוכונים , להנות מהארנבות הגמדיות הפרוותיות והרכות, מהאוגרים הסיביריים

הרצים כמטורפים על הגלגלת....

ואאלט זה "אם אני לא טועה".

התכוונתי לומר שבפודקאסט חיות כיס יש פרק על קניונים ועל המחשבה שעומדת מאחוריהם, אם אני לא טועה במה שאני זוכרת.

בני אדם לא כל כך שונים מזה כפי שלפעמים חושבים...

סביב life style, סטיילינג, אופנה, שופינג, טיפוח

מנשים מצפים יותר

ומכאן הקניון כמודל אופנה וסטייל וכמקום שבו "הופכים" אישה להיות "אישה לפי הציפיות" עם כל מה שפ.א כתב

אני מבין בין המילים שאת לא בדיוק מנסה להיצמד אליהן.

(גם אני לא, בצד הגברי של העניין).

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).

פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).

– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.

– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.

להגביר שליטה ע"י

צמצום טריגרים

(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)

מציאת חלופות

(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)

אימון

(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)

אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת

(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)

כשמשפרים שליטה בנושא אחד

הוא יכול להשפיע על עוד נושאים

אבל להערכתי בגלישה באינטרנט דרושה הרבה הרבה יותר שליטה עצמית, לא יודעת לפעמים דברים גשמייח יותר קל. וקל גם כשיש איסור חיצוני - למשל שבת, לחכות בין בשר לחלב

שבשליטה עצמית יש מרכיבים:

רצון

טריגרים

מודעות

יישום

התמדה

בגלישה יש

רצון-

1. כמה מעניינת הגלישה (חדשות/ רשתות חברתיות/ ווצאפ)

2. מה התעסוקות החילופיות (עבודה/ תחביבים/ אנשים)

טריגרים-

1. מיקום הטלפון במהלך היום (כיס/ מול העיניים/ מונח בצד/ בחדר)

2. כמות התראות וצלילים (אצלי הכל מכובה, אין התראות/ צלילים למעט צלצול של שיחה ולפעמים גם זה על שקט)

מודעות

יישום

התמדה

דומים בכל נושא של שליטה עצמית

אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…

והוא קשוח בעיקר בגלל שהתוכן שיש בו הוא תוכן באיכות טובה ממש. כלומר, אני יכול לצרוך זבל (ואז לי אישית יותר קל להפסיק, רילס למינהם).

ואז מגיע איזה מישהו שאני מעריך עם סרטון שיש בו חכמה שאולי אני צריך לחיים שלי. ועוד אחד. ועוד פוסט עם טקסט מעניין, ועוד שרשור בפורום רגישים שאני מתעניין בו כי הוא באמת מקדם אותי בחיים.

והופס, עברו שעתיים.

אם אני לא אצרוך שעה ביום מדיה חברתית אני אבוד והמקצוע שלי מת ובעוד 3 שנים לא יהיה לי במה לפרנס משפחה.

אם אני נכנס לטוויטר כדי לקרוא חדשות AI כי זה מקור המידע הנכון אני נסחף לרעל של החדשות הרגילות ומבזבז עליהן את הזמן.

שעה טוויטר צריך.

שעתיים?

שלוש שעות?

ארבע?

אולי בשעה השלישית או הרביעית אני אמצא כתבה שתשנה לי את החיים (קרה במוצ"ש לפני שבועיים, עם Laguna AI)?

ובדורות קודמים, וגם היום למי שרלוונטי, יש הרבה שמבלים זמנים מאוד ממושכים בספריות וארכיונים לצרכי עבודתם.

גם בצורה הזו הרבה מהזמן "מתבזבז" עד להגעה למידע הרלוונטי.

שכחת לכבות את האור יערית, ונרדמת עם הספר ביד יערית...

ובכל זאת, ממכר פחות מאשר הדבר הויזואלי

רק לקריאה.

להגדיר זמן מסך ואז הוא יכול להגביל אותך בזמן.

אפשר גם להגדיר מצב ריכוז בשעות מסוימות שתצטרך אקטיבית ללחוץ על פסק זמן כדי להיכנס והוא יעיף אותך אחרי זמן קצוב.

תהיני בכייף משעות הפנאי שלך.

אני מכיר רק בפלאפון.

תחפשי איכות חיים או זמן מסך או ריכוז בהגדרות במחשב, אולי יש.