כן. אני יודע שזה ארוך. פליז תקראו!
אני מגיע בצהרים לסניף. חזרות להצגה עם השחקנים הראשיים. השבט הראשון שהייתי אמור לחזור איתו הגיע. הם עושים מלא רעש. יש אקוסטיקה ממש גרועה בסניף-ואני חולה.
פתאום- באמצע חזרה עם השחקנים הראשיים מגיע משהו עם חבר שלו ומודיע שפינוי עמונה במוצאי שבת.
ומפה העניינים התחילו להסתבך.
השחקן הראשי אמר שהוא לא משתתף בהצגה כי הוא נוסע לעמונה. זה יותר חשוב מהחודש ארגון ומההופעות.
הלך שחקן ראשי. איתו גם שחקן אחר אמר שהוא פורש ועוד שני מדריכים.
הלכנו לרב והוא אמר להם לסוע!
השתגענו!!! עבדנו חודש על ההצגה הזאת ובשנייה זה נעלם! מנהל ההצגה הגיע והשתגע. ממש אבל.
הוא הלך מהר לביתו של הרב לדבר איתו שיחזיר אותם.
מבולגן. תחושה של אי וודאות לא נורמאלית אופפת אותנו ואת ההופעות במוצאי שבת.
החלטנו שנחכה לבוקר ונשאל גם את רב העיר מה לעשות.
ב"ה הרב אמר שעשה את הבדיקות שלו ולא אמור להיות פינוי במוצאי שבת, וגם רב העיר אמר להם שלא יסעו.
השחקן הראשי התותח חזר עם עוד מדריך.
המדריך השני ושחקן אחר נשארו שם. נו שוין...
הגיע מוצאי שבת.
אנחנו כולנו לחוצים. ההצגה יצאה מצוין ב"ה!
ההורים נהנו מאד וצחקו!
זה העיקר.
זהו. סיימתי.
