מנגבת את הדמעות.
למרות שממש רוצה לבכות. לשחרר קצת.
אבל בעצם, בשביל מה לבכות? הבכי לא ישנה שום דבר...
הלוואי שיכולתי לשנות את המציאות הזאת, ולו במעט.
היא קשה מידי, מורכבת מידי, הזויה.
זה לא בשבילי. אין לי כבר כוח.
כבר מלא זמן רוצה לבכות אבל אפילו לבכות אין לי כוח...
סופסופ יש ב"ה שיפור, שזה ימשיך, ה' בבקשה---
לא רוצה להתאכזב. שונאת אכזבות, הן רק גורמות לכאב גדול יותר...
לחיות בהצגה תמידית... לחייך ולצחוק אבל צחוק מזוייף.
איך אפשר לצחוק כשהלב שבור?! ואף אחד לא יודע...
אז אני אשתדל לחייך, חיוך אמיתי, גם כשנורא קשה...
יהיה טוב, בע"ה
מבטיחה.
לילה טוב 
(חיוך אמיתי...)
- לקראת נישואין וזוגיות