מה אנשים יותר, סתומים מפגרים שעדיף מראש לא לדבר איתם, או יצורים קסומים ואדיבים בעלי רבדים עמוקים ותוכניים ששווה להתקרב אליהם בכל עת וללמוד מכל אחד?
מה החיים יותר, מערבולת ורכבת הרים של רגשות ומכשולים ואתגרים ובעיות, או שגרה מעצבנת שמידי פעם נשברת ולאט לאט כולם גוועים להם ומתים בסוף? (כמובן משיח יבוא ויהיו חיי נצח אבל בתכלס אנשים מתים בינתיים)
מה.
אין לי.
ריק.
מבולבל 


