זה כאילו הגירסה החרדית למועדון מעריצות???

זוועה.

זה כמו ללמוד תנ"ך ולהעריץ את אנאערף, דוד ויהונתן, ולרצות לחזור בזמן כדי לבר את החתיכיםםםם האלה כאלה מושלמיםםםםם

כל ספר 100000000000 עמודים התייאשתי אחרי 'מהללאל'

וזה לא למה זו סדרה מעפנה.

היא פשוט משעממת, יש בסיס טוב לעלילה והיא יכלה להתפתח טוב אבל הגברת סוגשל הרסה אותה.

חוצמיזה, כמה כבר אפשר לקרוא על בחור אחד שהוא נאה?

והוא נאה וגבוה, פניו נאות, שיערו נאה, הוא נאה,

יאלללההההההההההה

כפכפו את המסכן

כמה אפשר לקרוא על היופי של הרשעים?

כאילו איך אני אמורה לשנוא אותו, אחרי שהיא שעותתת מתארת את הוד מעלת חתיכותו המהממת והנוצצת והמושלמת והכובשת של הוד מעלתו דיאלידאן?

אני לא מצליחה לשנוא אנשים יפים!

כל האמהות החורגות הן גם יפות.

(רק הבנים נשארים רשעים כעורים משומה.)

וזה כי מקנאים בהם אז עושים להם דה-לגיטימציה והנה העליתי את השרשור הזה בכמה דרגות כי השתמשתי במילה נהדרת שכזאת.

הם יפים

הבעיה היא שאני לא מגדירה יופי כמו ששאר האנשים מגדירים יופי

אני לא.

פשוט יש דברים/אנשים שיפים בעיני, וכאלה שלא.

אבל אני לא חושבת שיופי הוא דווקא מראה חיצוני.

בנאדם יכול להיות לא מושך במיוחד, עם פנים לא סימטריות, ואחרי שלוש ארבע שיחות איתו את תראי שהוא בנאדם מהמם.

מכירה הרבה אנשות שכאלו, ועוד אנש אחד כזה.

כל אחד מהם ממש יפה!!! נכון שיוזבד איכזב, ציפיתי ליותר אבל זה עדיין מדהים!!@חירטוטא דלעילא חנקת....  אבל זה בדיוק הקטע, היא מנסה להעביר לך שהיופי היה סוד כוחו, הוא שבה בעזרתו אנשים... ותגידו, אני היחחידה שרוצה לשבור לה עצמות על זה שהיא הרגה את יקוואל?!! איך היא  עשתה את זה?!?!!?!?!?!??! 

בטוב-הוא מת...

כי אני ובדודה שלה מתכתבות בסטייל נסיכות... אתם לא מבינים איזה שופך זה יוצא... למות!!!!! @@אסתרק

מה היא, ג'ורג' אר אר מרטין???

עוד לא התגברתי על מותו של אביי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

לאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא

א. אני בת.

ב. קראתי רק כי אני לא אשאיר ספר שאומרים עליו שהוא יצירת מופת בלי שום דיעה שלי לגבי למה הוא לא יצירת מופת.

ג. אני יורדת עליך לא כי קראת את הספר, שהוא מעשה טוב וללא שום פסול, אלא כי את מעריצה אותם כאילו את באמת רוצה ללכת בזמן ולבקר דמויות פיקטיביות שבחורה הזויה הוזיעה ממוחה הקודח.

ד. אני לא באמת יורדת עליך, הם באמת חתיכים ומושלמים.

ה. אולה עדיף גם על איסתרק וגם על מהללאל, לענ"ד.

ב. לא בעייניך הוא לא יצירה?

ג. אני לא מעריצה אותם אבל הם מסקרנים אותי... מעניין אותי אם זה היה באמת (לא הסיפור!! הארץ...)

ד.רואה?? צדקתי..

ה. מוסכם... 

בלי קשר לספר הכוזרי, שחלק חשבו שהוא רק אגדה,

יש הרבה מחקרים על זה. אמור להיות בסביבות רוסיה.

יש כל מיני עיירות נידחות עם שרידים יהודיים שתושביה העתיקים טוענים להיות נצר לכוזרים האמיתיים.

כל השאר?

מומצא לגמרי.

והמאריך יבורך מידי אוצר מתנת חינם.

היא מאוד לא הזויה, אלא בן אדם חביב בהחלט.

(גילוי נאות - אני גם לא מעריצה גדולה של הספר. יומרני מידי.)

במקור התייחסתי למאיה קינן.

קצת קשה לפרט.

הריח שנודף ממנו הוא של הכרה מלאה בחשיבותו העצמית.

או לפחות זה מה שהאף האישי שלי הריח.

ומותר לך להתחבר זה אינדבידואלי.

חבל שלחביבים לפעמים צומח אף בסדר גודל של פינוקיו, אם פינוקיו היה ביבי בפרשת הצוללות.

וד"ל

(לא בקטע של שקרים, בקטע של לעוף)

גם אני טוענת שהוא יומרני ומנופח להחריד.

(ושלא תטעי, החברות שלי עד האחרונה מכורות.)

ועצם העובדה שהוא יכל להיגמר, ורק בגלל ההצלחה שלו היא החליטה למרוח אותו לחמישה ספרים (מן הסתם הם גם יפוצלו כמו יוזבד, למען הרבות פרנסה בבית קינן) ממש מגעיל אותי.

אותו סוג גועל שיש לי כלפי גם כי אלך.

גם לי רוב החברות מכורות. 

אבל זה לא רק זה. קחי לדוגמא את אחד מאלף.

זה יכל להיות אחד ה-ספרים!!! אבל לא, היא תהפוך אותו למריחה נואשת על מסכנותם ואומללותם של החרדים, שבוחרים בזה כי הם קדושים מעונים שמוכנים לאכול קוביות אפורות במקום לחלל שבת או משהו בסגנון.

הטפות מוסר ברבאק, כל אחת 800 עמודים, כריכה רכה, שניים ב100.

בטיפטופים של שניים למשפט

כי אחרת למה לכתוב ספר שאנשים יקראו בזמן שיכלו לקיים תומ"צ.

(גילוי נאות2 - לא שרדתי למעלה ממהללאל, ולא קראתי יותר מפרק-שניים בשאר הספרים המוזכרים לעיל.)

(חרוזים! )

וגם, יוזבד יצא יותר מ1000 עמודים ככה שזה די מובן שזה יהיה 2 חלקים! אני תוהה למה היא לא עשתה את זה במהללאל... אחד מאלף לא להיט בלי קשר, היא יותר מוצלחת בעבר מאשר בעתיד... וממלכה במבחן זה לא דמיוני אם חושבים על זה... זה הגיוני למדי. נכון שיש דעות שכוזר הייתה רק משל אבל יש גם דעות שאומרות שאכן הייתה ממלכה יהודית אדירה.

וזה לא התמכרות!! זו הנאה...

אבל בואי תעני בכנות, זו סידרה יפה נכון? אז זהו! נכון שזה ארוך ונכון שזה יקר אבל לצורך זה קיימות ספריות.... 

סבבה.

נכון זה ארוך לי וקשה לי עם דברים אינטליגנטיים ארוכים

ואין לי כסף בשביל זה

אבל זו סדרה מהממת ותודה רבה על הרעיון אני באמת אלך לספרייה לקחת את יוזבד

הכל בקטע טוב... את מאוד אינטלגנטית ולא התכוונתי להרגיז...

היא לא 'משקרת' היא ממציאה וגם כותבת שזה ממוצא... 

אבל זו כבר דעה אישית...

הרעידה הכי חזקה לשנת 2016. כבוד!

2026 Mindanao earthquake - Wikipedia

למה אני קוראת הודעות מפעם

למה כבר בשני ספרים גדליה הוא גבר חסון גבוה ומושך שכל קוראת רוצה כמוהו ואז באמצע הספר הוא מאכזב למה

למה אני מרגישה שהכל עליי 

למה קשה להיות עצמאית (לא בעסק)

למה אני לא הולכת לישון בכאלה שעות

איך החיים הולכים להשתנות מסוף השבוע הזה ואני מקווה ממש שישתנו לטובה

למה תמיד אבא עוזר ועוזר ועוזר ואז בסוף אני כועסת עליו

למה הוא כאילו עוזר לי אבל באמת נראה לי שהוא עושה את זה בשבילו

למה כל התהיות שהיו לי בראש שבשבילם נכנסתי, כדי להוציא ותם, נעלמו פתאום וחוץ מגדליה אני לא זוכרת מה עוד הפריע לי

למה החיים כאלה עליות וירידות

ולמה גם דברים פשוטים מסתבכים לפעמים

לא תמיד, אבל לפעמים כן

למה אי אפשר להרוויח 20 אלף שח לגדל ילדים בנחת לאפשר לבעלך לגדול בתורה להיות רגועה עם בית מסודר בגדים מקופלים בארונות כיורים ריקים בלי שימוש בחדפ ארוחצ מוכנה חמה כל יום למה

איך יכול להיות שכל כך הרבה הודעת ורק אחת שלי

אני זוכרת שהיו הרבה יותר

ללכת ביישוב בלילות מזכיר לי את פעם

מעניין

אולי בקיץ יהיה מעניין יותר? אולי לא

למה הפסיקו לייצר נוקיה208

למה לא המציאו עוד טלפון חדש בדיור כמו נוקיה 208

למה אני בטלפון הרביעי או החמישי ב7 שנים האחרונות זה לא תקיןןןןן

ואין לי מספרים של אנשים מפעם ואין איך לשחזר

אפילו בנות מפה שפעם היו לי

מה שלומך?

ואת עדיין כותבת באותו סגנון שהיית לפני מאה שנה.

ללכת עם אילה בלילה ולדבר על חשופיות ישר הזכיר לי את האולפנא

למה אני האישה היחידה בגילי שעדיין מתגעגעת לאולפנא

למה אני אומרת בגילי וזה נשמע שאני זקנה אני לא זקנה

אני רוצה להיות קשורה לבנות המתוקות הצדיקות קדושות צנועות האלה

אני רוצה לחזור לאולפנא ואני מוכנה להתפקשר גם אם זאת לא ה- אולפנא

אני רוצה להיות עצמאית

אני רוצה שירים זמינים בלי לפתוח מחשב

מספיק לי די והותר מה שעובר עליי

והעומס הזה שמגיע

מכל מיני סיפורים שקורים מסביב

עושה לי אדרנלין לתקופה ואז בבת אחת ריסוק עז מלווה בדכאון לא ברור

עד שהבנתי שהוא ברור

אסור לי להיות שם יותר מידי

ואני מוגבלת

אני יכולה להיות נחמדה

להתעניין בשלום

להביא משהו נחמד אם מסתדר לי

אני לא יכולה לתת את הבית שלי

או את האוכל שלי

או את הלב שלי

וזה גם לא יעזור

עכשיו צריך להתפלל

ואיפה אני ואיפה להתפלל

ויערה עושה לי פה 3 תפילות ביום מעמידה אותי במצב שאני מרגישה הכי לייטית בעולם

אבל יש לי תפקיד

כרגע במסגרת התפקיד אני נותנת תנאי חיים לאלה שבאחריותי

הלוואי שאצליח גם לתת להם תנאים רוחניים מיטביים

הוי טאטע רחמים עלינו

אנחנו רוצים להתפלל

חסרים לי כמה ימים בשבוע להספיק כל מה שצריך גם ככה אני בעומס לא יאומן

מתלבטת אם לישון או לאכול או ללכת לשיעור

בקיצור גאולה עכשיו

זה בוודאי יפתור את כל בעיותינו

ובלי הנחת של אביגייל

אנחנו רוצים בית דוד

מהר עכשיו אין זמן לחכות

חיכינו מספיק אביגייל

טאטעעעעעע רחמיםםםם עלינו

ותן לנו שמחה!

קוראים לזה מובחנות

אולי יום אחד אהיה פסיכאטרית

אולי בגלגול אחר כשיהיה לי יותר הבנה בשפה האנגלית

צריך פשוט להכיר את הנפש לחיות איתה בשלום ולא לתת לה לנהל אותנו למקומות אסוניים.

מובחנות היא היכולת של אדם לזהות ולהחזיק בזהות, במחשבות, ברגשות וברצונות שלו, מבלי להיות תלוי באישור, בלחץ או בציפיות של אחרים.

אדם בעל מובחנות מסוגל לשמור על עמדתו ועל גבולותיו האישיים, ובמקביל לקיים קשרים קרובים ומשמעותיים עם הסובבים אותו.

אגב, רגישים לפעמים מתקשים בזה. הם ממש מרגישים פיזית את הסביבה שלהם.

לא שאני תלויה באישור ובציפיות. פשוט לוקחת ללב כאבים של אחרים וחושבת שראוי שאעזור להם כמה שאני יכולה.

כאילו אם זאת היתה אחותי, לא הייתי מארחת אותה?

אבל כאן בדיוק הנקודה, היא לא אחותי ואני באמת לא יכולה ארח אותה.

ואז לשחרר את זה והלבין שלמרות שזה נשמע אגואיסטי וגם בתיה אמרה לי מה פתאום מה פתאום ולאה אמרה זה לא שייך איפה תשימי אותה

אז למרות שבהתחלה חשבתי איזה אנוכיות זו לדבר ככה

להבין שזה המצב ואין לי ברירה אלא לשחרר

כי לחשוב עליה בלי  יכולת לעזור זה קשה

ולעזור זה לא אפשרי

אז מה נותר?

להתפלל

והוא זה שמוביל אותי לרצות לעזור ולהיות קשורה ולהתעניין

ההיא התגרשה, בא נהיה איתה בקשר אולי ככה נדע מה הסיפור שהיה שם

ההיא בודדה, נהיה איתה בקשר אולי נבין משהו על הנפש. אולי נקבל כבוד כי היינו שם בשבילה.

ההיא בעלה עובר מה שעובר, בא נעזור לה, ואז תכנס בפנים והיא תפתח את הלב.

אולי, אני לא יודעת.

בינתיים לא קיבלתי שום מידע על שום דבר וזה גם לא ייתן לי שום דבר, וגם כבוד לא קיבלתי חחח

איזה יצר הרע יש בעולם הזה! לרצות לעזור כדי לקבל כבוד. אז זאת האנוכיות האמיתית בעצם. עכשיו הבנתי.

זה סקרנות בלבוש אחר. ואולי את בסוף באמת נותנת את הלב שלך (ואז נשארת מרוקנת). ולגבי כבוד - אולי. אבל לא מקבלים ככה כבוד. גם הצד השני מרגיש אותך כמו שאת מרגישה אותו ולפעמים הוא נרתע בלי לדעת למה.

(אגב, נשים, ובמיוחד דתיות, הרבה פעמים אומרות "הוא הטריד אותי" על כל שיחה שהיה שם אנרגיה לא ברורה שהייתה לא נעימה להן ולא היה להן טוב שם, כלומר - הוא פעל בסדר לפי הכללים אבל האנרגיה שלו הייתה מרוקנת ולא נעימה והן מרגישות את זה, רק שבהעדר מילים לתאר את זה הן אומרות "מטריד")

לא חושבת שהן הרגישו אותי ככה, כי באמת עשיתי את מה שעשיתי לא בשביל הכבוד, באמת באמת באכפתיות.

בסדר 

אנחנו גם וגם וגם וגם. גם רוצים (כבוד, סקרנות,...) וגם רוצים להביא טוב לעולם. שני הגורמים האלה חיים בתוך הגוף ביחד. לא תמיד הם סותרים אחד את השני.

אנחנו צריכים להציב גבול רגשי.

הדבר הכי חשוב.

אם אני יכול לעזור או לעשות משהו. בשמחה. אבל סתם לכאוב אותם ולסבול יחד איתם? למה? למה זה מועיל?. אותו כנ"ל אגב חדשות ואקטואליה שהייתי מכור כבד וקצת נגמלתי במידה ואני רואה מהצד מכורים אחרים. זה נוראי.

צריך לדעת חדשות. צריך להתעדכן. צריך לפתח דעה. אבל לא צריך להתכווץ בגוף על כל דבר שקורה בעולם.

לא חדש, כבר חודש. אבל חדש. אולי אפשר לומר: הבחור החדש.

והוא אמר לי תודה רבה.

יותר מששמחתי על התודה שמחתי על עצם זה שהוא אמר לי משהו.

כאילו, חמודים, אני אוהבתתכם והכל אתם ב"ה טפו טפו יחידי סגולה בדור הזה

ואשריכם לגמרי כמו שנאמר

אבל

לומר תודה למי שהכין לך אוכל וטרח בשביל שיהיה לך נעים ונחמד זה דבר בסיסי

ואם האדם הזה הוא אישה אז כן

צריך לומר תודה גם אם זו אישה

עכשיו אני דנה לכף זכות וברור לי שהם בסדר ואף פעם לא הקפדתי עליהם בעניין הזה

(למעט שבועות? אולי)

אבל פתאום כשמישהו פונה אליך ומכיר בעצם קיומך ובעצם זה שנתת מעצמך בשבילו

וואו

אשריך לגמרי

והוא הזכיר לי את יהודה פתאום זה היה לי כזה אווץ

אבל יהודה אומר שהוא לא אותה בחינה אז כנראה שלא

להבדיל בין החיים, כן.

(יהודה זה מי שאני חושב שזה?)

הבחור שאמר תודה הזכיר את יהודה שכנראה אולי אתה חושב. לא שהכרתי אותו מידי בחייו אבל נדמה לי שהוא היה מהסוג של האנשים שיגידו תודה לאישה למרות שהיא אישה והוא בחור. נכון?

אחרי שהוא נרצח, פתאום התחילו לחפש שיחות איתו. גם נשים וגם גברים.

אח"כ אם זוכרים אותך

אולי בהודעה הנעוצה של נוג"ה יש משו על סרטים