בתקופה האחרונה אני מוצאת את עצמי כל הזמן מחפשת דילים לחופשות סקי, פתאום בא לי בטירוף. (אף פעם לא עשיתי זאת בעבר) האם זה לגיטימי? או שאני צריכה לאפס את עצמי ולומר לא! ולחשוב אולי על איזה נופש נחמד בארץ?
מה אומרים?
בתקופה האחרונה אני מוצאת את עצמי כל הזמן מחפשת דילים לחופשות סקי, פתאום בא לי בטירוף. (אף פעם לא עשיתי זאת בעבר) האם זה לגיטימי? או שאני צריכה לאפס את עצמי ולומר לא! ולחשוב אולי על איזה נופש נחמד בארץ?
מה אומרים?
סקי זה גם מסוכן!!
שמעתי על הרבה שנפצעו בחופשות סקי ל"ע.
ולדעתי אין סיבה לצאת מהארץ בשביל חופשה, יש מספיק מקומות יפים בארץ!
שיש מתירים כשזה חופשה לצורך הנפש זה נחשב בכלל בריאות.
אני נגד לגמרי, ארץ ישראל מדהימה מכל מקום בחו"ל בלי ספק!
אני בכוונה לא כתבתי הלכתית, לא רוצה להפוך את השרשור הזה לדיון הלכתי.
כתבתי רק את דעתי (לא דווקא מסיבות הלכתיות)
לעשות סקי.
אם לא אז לדעתי החוויה לא שווה את המאמץ והכסף.
אבל מאד רוצה ללמוד
ובנוגע למה שנכתב למעלה ברור שא"י מדהימה, אבל זה משהו שיש רק בחו"ל (החרמון לא נחשב) וחוצמזה אני רוצה קצת להתנתק מהכל לקצת, ולא מרגישה שאוכל לעשות את זה באמת כשאני בארץ
ברור שכן!!!!
אתמול אכלתי שלוש גלידות, למה? כי היה ממש באלי
ואם חומרית מתוקים וגשמיים אלו יכולים לשמח את נפשי אז למה לא?!
תהני יקרה וחיפוש מוצלח
!
אני מרגישה כאדם דתי שמדברים על הכי חשוב הרוחניות, וגשמיות היא טפל, והיא גורעת מהרוחניות, מצד שני אנחנו חיים בעולם כל כך חומרי יש כזה שפע!
מה נכון? מה המינון?
הרב קוק מלמד אותנו שבדור הזה לא צריך לפחד מהגשמיות, והיא בכלל לא גורעת מהרוחניות.
הפוך- דווקא יש עניין לחיות ברווח.
אבל צריך להיזהר לא להפוך את העיקר לטפל, ולראות שבאמת משתמשים בגשמיות
לפי הצורך, וזה משתנה מאדם לאדם.
"בשביל לחיות בארץ צריך להתאוורר פעם ב בחול"
נכון אולי לאנשים מסויימים, גם לא בטוח..
לי ב"ה טוב בארץ ואני לא רוצה להחליף אווירה!
(אולי תצאי מהמקלדת ותגלי שיש בארץ אווירה מצוינת..
)
אנשים לפעמים טסים לחול בשביל לברוח מהצרות של עם ישראל.
מי שמנותק מעם ישראל וא"י אולי יעזור לו לטוס לחול.
מי שבאמת מחובר, רק יפריע לו שהוא בחול בזמן שקורים דברים כאלה בארץ,
והוא בכלל לא יתאוורר.
כמו אדם שההורים שלו חולים, הוא לא יברח לחול, אלא ישאר פה לטפל בהם.
רק אמרתי שלדעתי אפשר להאוורר מצויין גם בארץ.
ואם יש פה זמנית אווירה שלילית (עמונה וכו') זה סיבה דווקא למה כן להישאר.
נכון שאולי אם ההורים חולים במשך הרבה זמן אז צריך גם לפעמים לעזוב אותם בשביל לאגור כוחות (נגיד גם לא להיות בעמונה הרבה זמן אם אדם מרגיש שזה לא טוב לו),
אבל זה לא המקרה פה, כי בסופו של דבר החיים שלנו מגיעים מעם ישראל וא"י, ולהתנתק מהם לא יעשה טוב.
זכותך לא להסכים..

בדיעבד ממש עשה לי טוב כשמימשתי את החלום הזה. אני ממליץ ביותר.
הייתי בחתונה עכשיו של חבר והיה 0 אנשים מהישיבה התיכונית שלנו (היום כבר נמצאים עמוק בעולם הישיבה) הגיעו מהישיבה התיכונית אני הרב שלנו וראש הישיבה עכשיו זה לא היה בחור שקט הוא בחור שבתיכוניץ היה מאוד פעיל ובאמת היה חבר טוב של כמה חבר'ה וחברמן עכשיו בסדר לא כולם חייבים לבוא אבל מינימום חבר אחד שניים טובים מה נסגר??
והלוואי שיתעוררו מחשבות
אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.
היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.
זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.
סיימנו תיכון לפני 3 שנים
ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים
אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם
יכול להיות שכעת אין לו קשר עם אף אחד מהישיבה התיכונית ולכן מיותר מבחינתו להזמין משם
האם מישהו מכיר אנשים דתיים שהיו רוצים לצאת למסע
לפולין - אתרים יהודיים שמלפני השואה, חמישה ימים?
חברים שלנו היו רוצים אך לא מצאו סוכנות נסיעות שעורכת
כזה עכשיו.
הם סיפרו שאחת מהסוכנויות הציעה לגבש קבוצה
של לפחות עשרה איש. דתיים המעוניינים בהכשר
מהודר, וצניעות.
נשמח לשמוע אם לאי מי יש רעיון עבורם.
הם רוצים לנסוע עכשיו. לא מאוחר יותר.
יישר כוח!
.
כלומר בלי גטאות ומחנות השמדה?
אם אתחיל לכתוב ביקורת על הגיליון האחרון של מגזין ''פנימה'' 🙈
כמעט בכל עמוד הרגשתי צורך לדפוק את הראש בקיר, אבל הצלחתי להתגבר על היצר 🥳
קפיץמה הקטע שלכם עם זקנים של גברים?
לא ידעתי שזה עדיין קיים. אז ברוכים תיהיו אנשים חדשים וישנים
בפעם האלף החלטתי שהפעם אני לא נסחף.
כאילו, שום דבר לא יעזור זה חזק ממני.
לא בקטע של צדקות או נפילה, פשוט נגרר, זה שורף זמן ואני מרגיש שאין לי שליטה על הזמן שלי.
מה יש באינטרנט שמטשט את גבולות הזמן, ותמיד תמיד תהיה עליו יותר זמן ממה שתכננת?