וכי, כמוכם, בני תמותה של יום זה
גם לי, היו פנים של
זעם, ושמחה ורחמים,
פשוט מאוד, פנים של בן אדם!"
(בנימין פונדן, אקסודוס.
נרצח באושוויץ, 1944).
***
"להתפשט! מהר! החזיקו בידכם רק את החגורות ואת הנעליים..
רועדים מקור הגענו אל השיווין האמיתי, שיוון הערומים".
***
"מי שנכנס לכאן פעם אחת, לא יוציא מכאן כלום, גם לא את אפרו". (אסיר אושוויץ)
***
"כולנו, ההולכים כאן למות, לנוכח אדישותם הקרה ככפור הקוטב של העמים,
אנו שכוחי העולם והחיים..."
***
אני כותבת אתזה, ודומעת.
כמה שהשואה הזו היתה דבר בלי נתפס.
בסופו של דבר, האנשים שם
היו הכותבים הכי נוגעים וטובים.
- לקראת נישואין וזוגיות