שניסיתי לשרוט את עצמי עם זכוכית..
ולא לחתוך. ולא שירד דם. אני כמעט ולא מצליחה.. וכשאני כן מצליחה אז אלו שריטות קטנות מאוד ולא מסוכנות בכלל.
ולא מתוך כאוס או כאב גדול כדי לפרוק. סתם עושה את זה. אפילו לא משחרר.. ובטח שלא ממכר.
וברור לי שזה לא טוב. אני הראשונה לדקלם כמה זה שלילי וגבול אדום, ושזה יושב על משו גם אם זה בקטנה מאוד.
אבל ברגע שזה מגיע אלי, לא מתחבר לי. זה בקטנה. בקטנה.
סופריקה.


)