לבד לי. וזה קשה לי נורא.

פתח ליבך.
עם הזמן (אחרי שנה בערך) עליתי שלב.
במקום לבכות מהשיר, אני לוקחת ממנו כח. ותקווה.
זה מוזר. אבל כנראה שזה צלצול טלפון שלך יותר מחצי שנה ושומעת אתזה מלאא אז חייבים להעלות שלב.
הקליפ, תמיד מעלה גוש בגרון. תמיד.
גם עכשיו.
ואז ראיתי שיש קליפ עם תמונות שגומרות לי את הנשמה, עם שיר שמותיר אותי סחוטה ושטופת דמעות- כשהלב בוכה.
אז לנקות את החדר ולבכות.
מגניב משו.

לפחות הצלחתי לבכות.
אולי אני ארגיש פחות לבד. אולי.