קראתי את מה שכתבת, והלב שלי ממש זעק. 

נשמע שיש לך נשמה מכילה, נשמה גדולה, שרוצה להכיר עוד עולמות ולא להיות מצומצמת ב-ארבע אמות.

את נשמעת מיוחדת. את נשמעת מאוד רוחנית.

אבל-

זה גם נשמע שהלכת לאיבוד. נשמע שקפצת למקום גבוה מדיי, מהרצון להשפיע ולהפיץ טוב, יכול להיות שאת מוצאת את עצמך מושפעת. 

זה לא שהאורות הגבוהים שלך נעלמו, זה רק שהם התטשטשו. 

בבקשה- 

אל תוותרי לעצמך, לשאיפות שלך, לעולם הפנימי הרוחני שלך, לבן זוגך שלפני שנכנסת לאונברסיטה.

עם יכולות להשפיע, צריך כלים, ולא בטוח שקבלת את הכלים האלה במקום הזה. 

אני אומרת את זה, כי את מזכירה לי חברה אהובה שלי שגם היא הייתה מיוחדת במינה, היה לה כושר דיבור מהפנט ויידע ענק בעולם הרוחני. היא השפיעה עליי הרבה, ובזכותה אפילו התחזקתי קצת. ואז, היא החליטה שהיא הולכת לאונברסיטה חילונית, השתתפה בכל מיני דיונים לקירוב חילונים, וכו'...

והיום? היא חילונית גמורה. 

(מקווה שאני לא נשמעת מתנשאת בתגובה שלי, זה ממש לא ממקום כזה.)

כתבת מילים ממש מדייקות, תודה.

אני באמת רוצה לסלול לעצמי דרך, בגלל זה ה' מזמן לי את החשבון נפש הזה. לעצור רגע לפני האטרף המחשבתי,במיוחד שאני גם רואה איך הדרך כ"כ קצרה מנתיב לנתיב.

באמת איך עושים את זה?

אני כ"כ רוצה את ה' בחיי, כ"כ. בצורה בהירה ועוצמתית, לפעמים אני אפילו מרגישה השגחה כ"כ מיוחדת, באמת. ממש מרגישה אותו. ממש מרגישה שה' איתי צעד אחר צעד,  אך אנחנו חיים בעולם של בחירה חופשית, ויש את המקום של הבחירה, התוצאות, ההשתלשלות והחספוס.

איך מורידים את הרצונות לפועל? איך מצליחים להלביש את התורה הגדולה והמתוקה הזאת לחיי היומיום? איך מצליחים לדייק בין הקודש לחול? יש בכלל דרך כזאת?

וזה צריך להיות לימוד אמיתי, כמו שאת מתארת. לא של לסמן וי, אלא לימוד. חקיה, בירור. ושזה משהו מתמיד בנפש הקביעות נותנת לו גם את האחיזה בעולם החומר.
ואני עוד לא מצליח ומפחד גם, אז תתפללי גם עלי. בתוך כל עמ"י.

לא אצליח לעקוב. אז תייגו/בפרטי אם תרצו תגובה שלי?

@אורח כלשהו

אמת ואמת. תודה!

יש ספר מסוים שאתה יודע עליו? שנוגע בנקודות הללו? שיכול לחולל מה שנצרך?

אני שמחה לשמוע 

יש אנשים שהם מאוד פרקטים וזה מתבטא גם בעבודת ה' שלהם, שהם לומדים הרבה הלכה ומאוד טובים בחיי המעשה, בתכלס מה לעשות.

ויש אנשים מאוד רוחניים, שהראש שלהם מרחף במקומות ורצונות גבוהים (ואפילו לאו דווקא בעבודת ה', זה מתבטא בעוד תחומים) ואז בעבודת ה' הם מאוד יאהבו ספרי מחשבה ואמונה וכו'.

אז איך שמים גבולות בעצם לכח הרוחני הגדול הזה שהוא כרגע רק בכח ולא יצא עדיין לפועל?

1. קודם כל צריך הבנה שכדי להיות משפיעים צריך להיות מתאימים להשפיע, מוכנים נפשית ורוחנית להשפיע.

2. דבר שני זה הקפדה על הלכה קלה כבחמורה. (וזה קצת בעיה כי בלי רב ירא שמיים אמיתי אפשר לפספס מתנה יקרה כזו ששמה לנו גבולות בחיים) 

3. להיות מקושר לצדיק, שגם אם את בנפילה, את יודעת שהרצאה אחת שלו (לא משנה פנים מול פנים או בשמיעה) תרים אותך בחזרה למעלה ולא תפלי לייאוש. 

4. סבלנות כמו ברזל. לשים רגע את החלומות בצד ולהתמקד רק בעצמך. להיות אגואסטית רוחנית.  

להבין שגם ההשפעה שלך מוגבלת על פי ההלכה: כלומר גם אם יש ביכולתך כח שכנוע מדהים וקסם אישי, עדיין, אינך רשאית להשפיע רוחנית על גבר ולרומם את רוחו, (וכאן באמת נכנס היצר הרע).

להבין שלאנשים אתאיסטים יש כח רוחני שלילי שמשפיע עלייך מעצם הדיבור איתם (כך שמעתי מכמה רבנים). 

לשים סדר עדיפויות. אישה נועדה קודם כל לגבר, לבעלה, אח"כ לילדיה, ואח"כ אם ה' ירצה להשפיע על מעגלים יותר מורחבים. (מאמינה שזה עובד כך גם אצל הגבר). הרעיון הוא פשוט להתחיל בקטן ובהדרגה. וכאן נכנסת שוב הסבלנות כי זה יכול לקחת שנים בלי שתראי השפעה ממשית בפועל למעגלים נרחבים.

וכמובן שזה לא שחור ולבן, זה לא שאי אפשר להוסיף עוד קצת מעגלים בזמן שאת בחיפושים לבעלך וכו'. רק צריך תמיד לשים לב לא לשכוח את מה שחשוב קודם ולהשאר עם גבולות.

וגם אם את רואה שאת במצב חירום רוחני, צריך אפילו עוד יותר לעשות מעשים ואפילו חריגים. כלומר תפילה חריגה (מעבר לסדנדרטים שאת מכירה: קבר של צדיק לדוג'), לחשב מסלול מחדש כמו לדוגמא: מי חברותיי? איך סדר היום שלי הולך? מהם מחשבותיי? איפה אני היום לעומת כמה שנים קודם (שזה באמת כבר התחלת לעשות.)

אני מקווה שאני עונה על השאלות שלך, פשוט חשוב לי באמת שלא תאבדי את עצמך בתוך ים הרצונות הגבוהים שלך. 

איזו מודעות יש לך!

אין לי תשובות רק רוצה להרגיע אותך ממקום אחר - 

האמונה היא דינמית. ועבודת ה' גם היא.

הקשר שלנו עם ריבונו של עולם משתנה, אמור להשתנות, כל הזמן.

האמונה שלך בתור ילדה לא דומה לאמונה שלך כשבגרת, והאמונה של נערותך לא דומה לאמונה של בחרותך.

את יכולה להשליך את השינויים בסביבה, באוניברסיטה, בשידוכים שישנם או אינם.

אבל באמת זה לא זה. 

באמת זו פשוט את.

ואני חושבת שטוב שכך.

את משתנה. החיים משתנים. הסביבה משתה. ואת - לומדת.

את באה עם כח עצום של טוב להרעיף על הסובבים אותך. את באה להכיר ולהכיל וללמוד ולאהוב.

את מקיימת פה מצווה דאורייתא של "ואהבת לרעך כמוך".

את באה ממקום של עוצמה, ולכן אני מרשה לעצמי לומר לך את הדברים הללו.

אם היית באה ממקום של חולשה כביכול, של רצון לברוח או להתנתק - בוודאי שתגובתי הייתה אחרת.

אבל נשמע שאת לא שם.

את טוענת שאת רוצה להלביש את התורה שלך על חיי היומיום.

והתורה האישית שלך משתנה. כי את משתנה.

והצלחת שנה ראשונה. ומי אמר שעכשיו את לא מצליחה? בכלל שאת נמצאת במקום אחר? פחות מוכר?

אולי עכשיו זו התורה שלך?

רבי נחמן אומר: "אתה נמצא במקום בו מחשבותיך נמצאות. ודא שמחשבותיך נמצאות במקום בו היית רוצה להיות".

אז אולי כדאי שתשבי עם עצמך. תבחני איפה את נמצאת בחייך ואם זה טוב לך.

אם את ממשיכה לקדש שם שמיים בעולם, גם אם את במקום שונה ממה שהיית בהתחלה. 

ומהו קידוש שם שמיים מבחינתך.

אני פשוט אומרת לא לפחד מזה שאנחנו משתנים. כי גם המקום בו את נמצאת עכשיו - ישתנה יום אחד. מהר או לאט. אבל זה יקרה.

ובתור נשואה כבר קרוב לעשור אני יכולה לומר לך - שגם כשנשואים - הנושא הזה משנה כל הזמן.

השיח עם אבא בשמיים לובש צורה שונה בכל תקופה שונה בחיים.

תקופות של התחזקות ותקופות של פחות. תקופות של קרבה מדהימה ותקופות של ריחוק. תקופות של ערוץ פתוח של קשר ישיר ביני לבין אבא, ותקופות של שיבוש בקווים.

ולמדתי שזה בסדר. כל עוד אני שלמה עם עצמי. אני יודעת שאבא תמיד איתי, מקרב אותי באהבה ברגע שאני רק רוצה, וממתין בסבלנות בתקופות שקצת קשה.

זה לא קשר סטטי. סטטי, זה קו ישר. וקו ישר זה מת.

ונשמע שיש לך חיבור לעצמך ולמקום שלך ומודעות עצמית מדהימה.

ונשמע שאת עוברת שינויים במחשבות שלך, בחיים שלך, בתפיסה שלך את העולם.

וזה סימן טוב

אז לא משנה מה תבחרי - אל תברחי.

אל תעשי דברים מתוך פחד לקבל את השינויים שאת עוברת, כי השינויים יצוצו במקום אחר כשלא תהיי מוכנה.

תקבלי את זה. תנסי להבין מאיפה זה נובע ואם טוב לך עם זה. אם זה נכון לך.

גם אם לא לנצח, רק לתקופה הזו.

ותתפללי. זה תמיד טוב. ואבא מכוון.

בהצלחה רבה לך!

איזה משמחת ההרגשה לאחוז בטוב וממנו להמשיך להתקדם.

כיף להבין שקיימים אנשים שחושבים שזה לא מבהיל, אלא זה ממש חלק מהחיים, חלק מהקשר עם ה'. 

והכל בסדר!!!

יש משהו מיוחד במקום בו אני לומדת, שאלו חילוניים אחרים. אחרים לי בכל אופן.

יש שיח גבוה, יש רוחניות גדולה. אך מנותקת מהשורש (כמו שמישהו אחר כאן מקודם, שזה הרבה יותר מפחיד מכל דבר אחר)

ללא ספק זאת סערה בלב שעלי לעבור, זה חלק מהמסע וחלק מהדרך.

בע"ה בע"ה שאצליח.

חושבת שעלי להתרכז בתפילות גדולות למצוא את החצי שאבד לי, את החלק שמחוספס ומתחספס לי.

ובקטע הפרקטי,

לחזור לשיח הישן, לתת לו מקום משמעותי. לתת לו נוכחות בחיי בחזרה. זה כבר יתן את אותותיו... 

ולכל אלו שלקראת היציאה למורכבות החיים, להלבשת התורה, והבינו שזה ייעודם ושמחתם. להבין ולהכין טוב טוב את הנפש. להכין כלים גדולים ומכילים.

ובסוף בסוף,

שליחי מצווה אינם ניזוקים פשוט אסור לשכוח שאנחנו שליחים. מה שלצערי לי קצת מטושטש לאחרונה.

בשורות טובות, ותודה רבה רבה! הארתם וחידדתם!

וואו. את נשמעת בחורה מיוחדת ומדהימה. שכל-כך רוצה את קרבת ה', מהמקום הכי אמיתי ופנימי. זה מעורר התפעלות!! לא פלא שחברות שלך מתקשות למצוא לך מישהו ברמה שלך... את באמת ברמה מאוד מאוד גבוהה!! אשרייך!!

אנסה לענות לך על כמה דברים-

קודם כל, אשרייך שאת לומדת במקום חילוני ובאמת רואה בזה את השליחות ואת החיבור לעמ"י. לא כולם היו מצליחים להישאר ברמה תורנית טובה ובאידיאלים גדולים במסגרת כזאת.

זה הגיוני מאוד שהאידיאלים והסיסמאות הגדולות ( שאין בהם שום פסול!!) קצת מתרופפים לך. כי כרגע את במציאות, והמציאות מכריחה אותנו לצאת מהסיסמאות ולנסות ליישם אותם בחיים. אף אחד לא אמר שזה קל. גם מישהי שלומדת במקום תורני (כמוני למשל) מתמודדת עם הבעיה של להכניס את הקודש לחיי היומיום.

אז מה אפשר לעשות עם זה?

הייתי מציעה לך לקבוע עיתים לתורה. כמובן, לא כמו הבנים. אנחנו לא מחוייבות בזה. הכוונה היא לחברותא עם חברה פעם בשבוע (גם נשואות יכולות!! אני עושה חברותא עם חברה נשואה. הכל תלוי ברצון), למדרשה שאת יכולה לשלב עם הלימודים, לשיעורים מדי פעם...

יש באינטרנט אתר "לימודרשת" שמיועד בדיוק לזה. לסטודנטיות ובנות שירות (ויש גם קבוצה לקהל הרחב) שרוצות שיעורי תורה חיים, ואין להן את האפשרות ללכת למדרשה. אני לא יודעת עד כמה מותר לי לפרסם פה, אם @אדמין (ככה מתייגים?) ייתן לי אישור אז אני אמשיך. בינתיים את יכולה לפנות אליי באישי אם זה מעניין אותך.

זה יכול ממש לתת לך כוחות בתוך העולם האקדמי השוחק. 

לגבי השידוכים- זה באמת קשה כשאין הצעות. מבינה אותך לגמרי. הייתי מציעה לך לנסות לא לבנות על חברות שלך ולנסות בעצמך- שדכנים, אתרי היכרויות, פורום ערוץ 7 () ועוד. 

זה יכול מאוד לעזור לא לצפות שרק חברות יכירו לך אלא לנסות בעצמך. 

בהצלחה יקרה!!

את ממש ממש נשמה מיוחדת!!

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

חתן מתוק מדבש*

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

שיעור ד' זה לא צעיר

לא צריך לקחת אותי כפרוייקט כדי לשדך לי?

אבל אני כופר וצעיר מכדי להכיר בחורות שיתאימו לך

זקן בעלז. ואולי אתה לא מכיר בחורות שיתאימי לי אבל אולי את הסגנון כן

את הסגנון ודאי שאני מכיר, אבל את הבחורות לא

מתחיל שיעור ג'

להכיר בנות בסגנון זה כבר משהו אחר. השאלה יותר מי יכול לעזור לי להכיר

לא הייתי חושש מזה לשניה

במקומי; שיר או סיפור וכו'. חוששת שהוא יעשה זאת טוב יותר.

ולזה אני לא מוכנה. באמת רוצה להאמין שאף פעם לא

יוכל להחליף את האדם, את היצירתיות האנושית.

אחרת, מה אנחנו עושים פה בכלל?

מהסיבה הפשוטה שאיני אוהב לנהל שיחות.

הרימו כוס לחייו ואמרו: "ומה עלינו לספר למלך על אודותיך, זנון?".

"לא כלום", השיב להם, "מלבד שישנו איש זקן באתונה שיכול לשתוק בשעת משתה".

"על הפטפטנות", פלוטרכוס.

טאקט ויכולת להתאים את עצמך לסיטואציה שאתה נמצא בה היא נכללת בכישורי חברה בסיסיים.

ברור שיש מקרים שעדיף לוותר על הנימוסים ולדבר ישירות, אבל הרבה יותר מעצבן בן אדם שלא יודע להתאים את עצמו לסיטואציה.

אוקי,

למשל אם בן אדם "מתאים את עצמו לסיטואציה" ולמעשה נרצה או לא, צבוע כלפי הצד השני,

איך נדע שהוא לא עושה את זה איתנו ?

כי אצל הבן אדם הישיר, עם כולם, נדע שמה שהוא אומר, זה מה שהוא חושב

ואם הוא רוצה "להתאים את עצמו לסיטואציה", הוא לא מחרטט הוא פשוט שותק.

ואם הוא אוהב את הצד השני הוא מחייך לו ואם הוא לא אוהב הוא לא מחייך. הכל ברור. בלי לעגל פינות. בלי צביעות.

אחרי ההבהרה הזו,

איזה אופי תעדיפו יותר ?

גם אני מעדיף בחורה יפה וגם שמאוד אוהבת את המטבח וגם אוהבת מאוד לגדל ולחנך ילדים (ממש אוהבת, נהנית מזה)

אבל מה אני מעדיף יותר ? שתאהב לגדל ולחנך ילדים.

אין לי בעיה שהיא לא תהיה יפה ושלא תאהב את המטבח, למרות שגם אלה דברים חשובים, אבל אם צריך לבחור, בחרתי. ויתרתי.

רואה ? עניתי על התשובה.

עכשיו תורכם (פנייה לנשים וגברים)

מה חשוב לכם יותר ? ישיר כלפי כולם (סותם במקרה שלא רוצה לפגוע אבל לא מחייך ולא מספר סיפורי סבתא)

או...מעגל פינות ? זורם ? ונרצה או לא מחרטט קלות. או זה או זה.

זו השאלה.

שאלה שיש לה תשובה ברורה מאוד וניתן לענות עליה בצורה החלטית,

גם אם זה פחות נח, אבל זה פורום אנונימי, אז אני מאמין שזה אפשרי.

זכיה ב 20 מיליון שקל בשנה הקרובה , לעונים.

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

לפעמים דווקא כשהאדם כבר לא רלוונטי עבורנו הדמיון מתחיל להשלים את כל מה שלא באמת קרה. הוא בונה בראש מה היה יכול להיות ובקלות מצייר תמונה מושלמת ( מידי) שלא בטוח שהייתה קיימת במציאות.

כשאתה רואה אותה עם בעל וילד אתה לא באמת רואה את החיים שהיו יכולים להיות לכם. אתה רואה תוצאה מוגמרת והמוח באופן טבעי משלים את החסר..

אל תשכח שגם אם הייתם נפגשים אף אחד לא יודע אם באמת הייתם מתאימים. יש הבדל גדול בין פוטנציאל שדמיינו במשך שנים לבין זוגיות אמיתית שנבנת יום יום .

ובעיניי, המשפט שכתבת מה אני אמצא? הוא כנראה הדבר שבאמת יושב מתחת לכל זה. מתי שלי תגיע

אל תיתן למחשבות האלה לשכנע אותך שפספסת את האחת. יכול להיות שהן פשוט מזכירות לך כמה אתה רוצה כבר להקים בית משלך. וגם זה, בעזרת ה' יגיע.

ועם כל מה שכתבתי לי יש כלל ישר שקופץ לי לא להשוות לאחרים תתרכז בעצמך זה באמת הרבה יותר כיף

זה באמת מה שחשתבי בהתחלה... מי אמר שאנחנו בכלל מתאימים. וזהעבד טוב

רק שבחודש האחרון לא יודע פתאום נכנס למח

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

קשה לדעת.