עד שמישהי תרצה ואני ארצה, נראה שהירדן יזרום ויזרום אז בינתיים בא נשחק..
הצעה מחודשת,
נראה שהצעתי את זה פעם..
דייטי משחק, הרי כשהיינו ילדים, תוך יומיים התחתנו בגן..
משהו כזה..
כי הקשר נבנה מתוך משחק, במשחק יש הרבה תום, הרבה סיבוב, חשיפה איטית של האישיות, למידה, כל מיני.
אז כל אחד יבחר לו את משחקו, ותוך כדי משחק מדברים,על דא ועל הא.
הרבה יותר כיף למסור פריסבי, ואז מטקות , ואז שש בש, ואז טאקי..
משחקי קופסה, משחקי קלפים (אולי ידרש פה דייט כפול..)
ותוך כדי , לומדים על האחר,
ככה זה תמיד, מעולם לא ישבתי עם חבר במשך שעתיים, וחפרתי לו את החיים על המשפחה שלו ועל השאיפות שלו, ועל לא יודע מה..
זה גם לא באמת מעניין כרגע..
אז באמת לרוב זה עובד, וגם לי לפעמים נדמה שזה עובד..
אבל לאלו שלא, ואין להם מסגרות של ערבוב, עם הזרם הרצוי..
אולי זה פתרון..
רק צריך שמישהו יזרום..
המתח שבאי ההכרות ומנגד הקלילות שבמשחק יכול ליצור הרבה יותר..
סתם הגיג פרוע, הארות - הערות יתקבלו בברכה.
ובטח זורם שם נחל של נסיון חיים באיזור..

