פעם ראשונה בפורום מקווה שאני במקום הנכון..תקשורתית
אני ממש מרגישה צורך לקבל נקודות מבט חדשות שוב מקווה שאני בפורום הנכון.. אם לא מתנצלת
כבר כמה שנים אנחנו חושבים על מעבר דירה אבל על מהפך כולל, ז"א לקהילה מאוד סגורה ומעורבת (קיבוץ).
עושים את זה כמובן גם בשביל הילדים, כלומר יש לי בראש תמונה של הילדים רצים בדשא ומשחקים כל היום בחוץ. גדלים לתוך עולם עטוף ומחבק ומחונכים לאהבת אדמה וכבוד לכל הבריות..
כמובן שעם כל טוב יש גם את מה שאנחנו צריכים לתת בתמורה שזה בעיקר ירידה באיכות חיים מבחינה כספית מעבר לדירה הרבה יותר קטנה ובעצם להתחיל מאפס שוב, אחרי כל מה שהשגנו עד כה.. ועוד לא דיברתי על שינוי מקומות עבודה ומרחק מהמשפחה שגרה מטר מאיתנו..
אלו ממש דברים שתלויים משני צידי המאזניים ומאוד כבדים..
אוסיף גם שאני משערת שהמעבר יתרום לנו בזוגיות וברוגע בחיים אם כי לא בהכרח ביותר זמן משפחה (שם נצטרך לעבוד יותר).
אני פותחת את זה כאן כי בא לי לשמוע קצת דעות של אחרים אולי אני מפספסת משהו בראייה שלי..
לא גרה בקיבוץאורי8
אבל עוסקת בתחום הטיפולי ושומעת סיפורים , יש בצורת החיים בקיבוץ הרבה דברים נחמדים אבל חשוב שתדעי שבכל צורת חיים יש מורכבות . לדוגמא- הילדים כל היום בחוץ, את בטוחה שאת רוצה את זה? זה אומר שכל אחר הצהריים הילדים מסתובבים ללא השגחת מבוגר, אין לך שליטה על מה שקורה שם, היו גם סיפורים על פגיעות בקיבוצים או ישובים כאלה בהם הילד כל היום בחוץ וההורים רגועים וחושבים שבתוך הקיבוץ/ ישוב אין ממה לחשש, זה קיים בכל חברה, אבל כשילדים בגילאי יסודי נמצאים כל היום בחוץ הם טרף קל לכל מיני אנשים סוטים שיש בכל חברה, מישהי , בת קיבוץ שלמדה איתי סיפרה שהיא הרגישה סוג של ילדה נטושה( עוד בתקופת בתי הילדים), עשו מה שרוצים כמעט ללא מבוגרים בשטח.
הרצון לשקט, שלווה , חיים ערכיים מובן מאוד, ויתכן שתמצאו אותו בקיבוץ ויש קיבוצים טובים, אבל אל תצירי זאת כמשהו אידיאלי, אני מאוד מפחדת מהשקט הזה של ההורים- שהילדים כל היום בחוץ. ובמקום שזו הנורמה לא תהיה לך שליטה על זה , גם שם צריך לעקב , לבדק, לדעת איפה הילד נמצא
תודה לא חשבתי על זה באמת נקודה חשובהתקשורתית
אני גרה בקיבוץO.L
והילד שלי ממש לא כל היום בחוץ!
למה צריך לאבד שליטה על הילד בגלל זה? זה תלוי לגמרי בהורים!
יש שעות מוגדרות בהם אפשר לצאת ולשחק בחוץ ומתי נשארים לשחק בבית. והם יודעים את זה היטב. וגם כשיוצאים החוצה תמיד מדווחים איפה נמצאים. אם הולכים לחבר מסויים או משחקים בדשא. כדי שאדע איפה למצוא אותם.
למה מוכרחים לעזוב הכל?יראת גאולה
תחפשו באזורכם הנוכחי יישוב עם קהילה כלבבכם,
תשארו במרחק סביר מהמשפחה,
למה לוותר על מקומות עבודה? איזו עבודה תהיה בתוך הקיבוץ?
גם אנשים שגרים ביישובים קטנים עובדים בערים הגדולות.
ישנם יישובים בהם הילדים לומדים בבית ספר בעיר הסמוכה. בוודאי שאפשר לגור ביישוב פסטורלי וירוק, ועדיין להישאר קרובים לעיר.
אז זהותקשורתית
שלא ציינתי שזה בדיוק זמן שבו בעלי מתחיל לחפש מקום עבודה חדש, ואולי גם לשנות בכלל את הכיוון. אצלי זה פחות נורא כי יש לי מקצוע שיכול להסתדר בכל מקום..
אולי אני באמת חיה בסרט אבל כן מחפשים לשנות ולהיכנס לקהילה שנרגיש אנחנו חלק ממנה ולא רק בגלל שיש לנו בית במקום.
לעניין הישובים באיזור, לא מצאנו
אממ התמונה שיש לך בראש ממש לא מדויקתש.א הלוי
מהיכרות שלי עם קיבוצים זה ממש לא: " עולם עטוף ומחבק ומחונכים לאהבת אדמה וכבוד לכל הבריות."
זה סה"כ מקום מגורים ירוק יותר
יש יותר חדירה לפרטיות
וקהילה קטנה יותר
ניתן למצוא את הדברים גם ביישובים (ויש קרובים למרכז) וגם במרכז- קהילות משותפות וכדומה.
גם לא כ"כ פשוט להתקבל לקיבוצים כיום.

ואני לא רואה אייך זה יתרום לכם ברוגע ובזוגיות כאשר צריך לעבוד יותר וכל דבר קטן לצאת למחוק.

חפשו את הירוק והפסטורלי הקרוב אליכם.
נכוןתקשורתית
נכון שעובדים יותר אבל כל התשלומים הם על חשבון הקיבוץ.. לא צריך לדאוג ל"מה יהיה בסוף החודש". אותי זה מאוד מרגיע...
זה לא משהו ששווה לעבור בשבילו? בא לי להיות יותר פנויה רגשית לילדים מאשר לדאגות האלה של המשכורת..
בינתיים לא מצאתי מקום שיכול לספק לי את זה
על איזה קיבוצים את מדברת?ש.א הלוי
חילונים?
כי לפי מה שאני יודעת יש בערך 3 קיבוצים דתיים שלא הופרטו
בכל השאר- זה נקרא קיבוץ אבל כל אחד משלם את החשבונות של עצמו.
זה תלוי לדעתי אם מקבלים אותכםלטובה
לקיבוץ כחברי קיבוץ או כשוכרים בית בקיבוץ. ונכון רוב הקיבוצים הדתיים היום לא ממש קיבוצים כבר.
מקבלים כחברים לתקופת קליטהתקשורתית
אבל הכל שיתופי מההתחלה.
רצינו קיבוץ שיתופי דווקא בגלל כל העניין של היתרונות שהוא נותן ובין היתר הביטחון הכלכלי. כלומר שאתה נותן את המשכורת וכל השאר מישהו אחר דואג לספק.
לגבי קיבוץ מופרט, אתם משלמים את החשבונות כרגיל,הלוי
וגם יכול להיות שזה רק יצא לכם יותר יקר מישוב רגיל.

לגבי קיבוץ שהוא עדיין באמת קיבוץ. מצד אחד הקיבוץ באמת דואג לכל מיני דברים והוצאות. אבל מצד שני הקיבוץ לוקח לכם את כל המשכורות ונותן לכם תקציבים בימקום, חלקם מיועדים לדברים מסויימים בלבד וקצת לחיסכון ובזבוזים.
את מודעת לזה?

ומבחינה חינוכית, בדרך כלל לקיבוצים הדתיים יש כיוון חינוכי מאד פתוח, אפילו פתוח מדי לדעתי.

אגב, אני בן קיבוץ.
קיבוץ דתיתקשורתית
וכזה שעדיין לא הופרט..
למה יותר יקר מישוב?
אני מודעת עניין המשכורת והתקציבים זה עוד משהו שמתלבטים עליו למרות נראה מאוד מפתה לתת את המשכורת שלי ושמישהו אחר ישבור את הראש על כל השאר.
דווקא בגלל שאתה בן קיבוץ ממש מעניין אותי לשמוע מה דעתך..
מזתאמרת פתיחות בחינוך? מכנסיים לבנות?
אתה עדיין חי בקיבוץ?
אני כבר לא גר בקיבוץ אבל הוריי כן.הלוי
בדרך כלל קיבוץ שעובר הפרטה מלאה, אז הוא פשוט הופך לעוד ישוב.
יש קיבוצים שעברו הפרטה מלאה אבל לוקחים מיסיי קיבוץ (2000 שקל לחודש) שכוללים ארנונה ושירותים מסוימים, אבל לא הרבה. זה+ משכנתא+ הוצאות רגילות, יוצא יותר יקר מישוב רגיל (המיסיי ישוב הכי גבוהים שנתקלתי בהם היו 600 שקל לחודש).

מבחינת החינוך, כן, מכנסיים ושרוול קצר (קצרצר) אצל חלק מהבנות, פעילויות מעורבות לילדים ונוער, טיולים מעורבים, שעות מעורבות בבריכה. בגלל שכל זה קורה בקהילה יחסית קטנה וסגורה אז החשיפה לכל המעורב בנים בנות יותר זמין. גם מבחינת אידאולוגיה וכיוון דתי לא תמיד הכי משהו (תלוי בעיקר בקהילה שבכל קיבוץ).
אתם צריכים להיות בטוחים בחינוך שלכם.

הדברים הטובים בקיבוץ הם באמת המרחב ואיכות החיים (איכות החיים דווקא יותר גבוה למרות בית לכאורה קטן יותר). גם מבחינת הקהילה יש המון אינטראקציה (לטוב ולרע, בעיקר תלוי בכם), הדדיות ועזרה.
החינוך בהחלט קריטי עבורנותקשורתית
למרות שהיום קשה לדעת מה יהיה עם נוער מסוים עוד כמה שנים. הילדים יותר ויותר חכמים ומחפשים את ההגיון בעצמם, אי אפשר לדעת לאן יגיעו בעתיד בכל מקום שהוא.. לכן קצת קשה לי לחשוב על רמה דתית למרות שהיא מאוד חשובה לנו. אולי באמת צריך להסתכל דווקא על האיכות כי על זה יש לי השפעה. וזה משהו שאני חושבת שיש בקיבוץ..
תקן אותי אם אני טועה..
איכות חינוך משתנה ממקום למקוםש.א הלוי
בלי קשר האם מדובר בקיבוץ/יישוב /או עיר

א. עיקר החינוך לחיפוש עצמי, עצמאות,, סובלנות כלפי האחר, ובגדול הכל- מגיע מהבית.
ב. חינוך איכותי- אפשר למצוא בכל מקום.
כמובן שלסביבה יש השפעה, אבל זה כבר תלוי בקהילה ובמוסדות החינוך אליהם שולחים

חינוך בקיבוץפורטי

אם החינוך הדתי כלומרמחויבות להלכה חשובה לכם אני ממליצה שלא לעבור לקיבוץ יש יותר מידי פתיחות במיוחד בנושא של בינו לבינה גם אני בת קיבוץ ואני יודעת שרובו של דור הבנים חזרו בשאלה בבגרותם ועם כזה חינוך לדעתי זה די ברור למה בחרו בדרך זו

ויכול להיות שבגלל זה פותחים עכשיו קליטה חדשה?תקשורתית
בקיבוצים? ז"א מחפשים אנשים מבחוץ בעלי אופי דתי שיחזקו? או שאני חיה בסרט ורק רוצים להגדיל את הקופה הכללית?
את חיה בסרט.ש.א הלוי
הקליטה היא נטו עבור כוח כלכלי וכוח של צעירים.
הרבה מהקיבוצים בונים שכונות חדשות עבור כך.
כן, יש סיכוי שהשכונות החדשות יותר "דוסים" מהקיבוץ - אבל זה לא מה שאת מחפשת, את מחפשת קיבוץ מקורי
וככל הידוע לי - מגדל עוז הכי "דוסים" שיש. (ולא. לא זה לא "תורני")
אם זה חשוב לך- בררי את העניין לעמוק.
אם פחות משנה לך הרמה התורנית - לכי לקיבוץ...
ומה עם קיבוץ לביא ? הוא לא דוסי ....(לא מכירה יותר מדי)אבני חן


לא מכירהש.א הלוי
ומה שאני יודעת- הוא מופרט.
תבררי את העניין
והכי טוב- ללכת לראות בעצמך
כל מה שנגיד זה לא מה שיש בתוך הקיבוץ אלא מה שאמרו לנו/ראינו ואין כמו מראה עיניים שלך.
נכון אבל יש דברים שאפשר להבין רק אם חיים שםתקשורתית
ואז זה קצת מאוחר מידי... כלומר זה הימור רציני, לפחות בעניין החינוכי. ישובים אני יכולה לדעת פחות או יותר לאן ברוח נושבת כי יש פתיחות אבל קהילה סגורה כמו קיבוץ קצת יותר קשה לדעת.
וגם- מה ההגדרה שלך ל"דוסי"?ש.א הלוי
את מחפשת תורני יותר או דתי מספיק לך?

יש "גל התחזקות" בקיבוצים ומנגד יש "גל התחלשות"
בחלק מהקיבוצים יש *בד"כ* אווירה פמיניסטית לא תמיד במובן החיובי שלה (ואני בעד פמינזם. פשוט לא בעד דורסנות או ניסיון שכולם יהיו כמוני ולעשות דווקא)

חברה מעורבת כאידאל. (זה לא רע. זה הדרך שלהם)
צבא לבנים ובנות

××,!!!!!!!ושוב- כל החינוך תלוי בעיקר בבית.!!!!!!!×××

יש יותר פתיחות בכל הנושאים - וזה נתון להחלטתך אם מתאים לך או לא.

יש המון לחץ חברתי בקיבוץ להיות כמוהם, כך שצריך אופי חזק לך ולילדים. (כשהם קטנים זה פחות משמעותי,)

*בד"כ* נוער הקיבוצים הוא פחות דתי עד דתל"ש.
מאוד מסכימה איתך שכל תלוי בחינוך בביתתקשורתית
בכלל בדוגמה אישית ואין אנחנו באמת לוקחים את הדברים ומגיבים להם. אבל שוב שואלת בתור אידיאל, האם הקיבוץ הוא משהו ששווה לעזוב בשבילו הכל?
האם הוא באמת ימלא את הצורך של חיי קהילה וחברה מעורבות כי אם כן יש מצב שהוא יפצה על כל השאר שמשאירים בשבילו מאחור. וחינוך מחוץ למשוואה אם הסכמנו שהוא תלוי בנו ובביתנו..
לא.ש.א הלוי
לפחות לפי דעתי.
עדיף להעביר את ההתנהלות הכלכלית אל הבעל.
חברה וקהילה מעורבת- עדיף יישוב. (אפשר יישוב קטן שהמעורבות גדולה יותר)
קיבוץ לביא למיטב ידיעתי לא מופרטירושלמית טרייה

הוא אחד הקיבוצים המצליחים כלכלית, אבל מי ששם צריך להיות מתאים לזה.

את בית הלידים ביטלו כנראה לפני שנים. אבל חדר האוכל היה קיים עד לאחרונה, אולי עדיין.

את קולטת שזה אומר שאת לא מכבסת בבית, אולי גם לא מבשלת, אין לכם אוטו - כשצריך לצאת צריך אישור ממזכירות הקיבוץ ולקחת את אחד הרכבים שבמלאי?

ויש עבודה, כולם צריכים לעבוד ברוב האגפים. הנוער עובד במלצרות במלון.

זה נשמע אולי נחמד, מוריד הרבה מהעול של האישה, מוריד את עול הפרנסה. אבל כאילו אין לכם בית משלכם, זאת ההרגשה שלי. לא מדברת על הקירות אלא על ההרגלים שלכם, הריח של המרכך שלכם, האוטו שלכם.. הכל..

 

ואין לכם כסף משלכם.

מי שמצליח במיוחד בעבודתו מכניס עוד כסף לקופת הקיבוץ, אבל אם אתם רוצים הוצאה מיוחדת - ביגוד יקר במיוחד, נסיעה לנופש או לחול, לא יודעת אם זה אפשרי, צריך אישורים לכל דבר.

 

אני לא הייתי מסוגלת.

 

וכמובן לא מורישים שקל לילדים אם הבנתי נכון..

לביא הוא קיבוץ מופרט.הלוי
עבר עריכה על ידי הלוי בתאריך ה' בטבת תשע"ז 12:02
קיבוץ מופרט זה קיבוץ שאו שהוא פשוט הופך לישוב רגיל או שהוא ממשיך לתת חלק או את רוב שירותיו, אבל הכל בתשלום. והמשכורת כבר לא הולכת לקיבוץ ומקבלים חזרה תקציבים ושירותים חינם, אלא מה שמרוויחים במשכורת זה מה שיש, פחות מיסיי הישוב.

אם אני זוכר נכון, לביא הוא הקיבוץ הדתי הראשון (מארגון הקיבוץ הדתי) שעבר הפרטה, ובהשראתו רוב הקיבוצים הדתיים גם כן הופרטו.

לביא בטוח מופרט, אבל יכול להיות שהוא מופרט חלקית. מופרט חלקית אומר שהקיבוץ לוקח כסף על רוב שירותיו, אבל חלק מהחירים הם נמוכים ואפילו סימליים. יש גם תקציבים מסויימים שעוד ממנים באופן חלקי או מלא, כגון לימודים, חתונה, שירותים רפואיים מסויימים וכו׳.

כמה דוגמאות לקיבוץ ברמות הפרטה שונות:

מגדל עוז- קיבוץ באופן מלא.
כפר עציון- מופרט חלקית.
סעד- הפרטה מלאה במתן השירותים בתשלום.
"קיבוץ לביא הוא קיבוץ שיתופי כמעט ללא הפרטות"בהתהוות

כך מעידה כאן תושבת הקיבוץ, בריאיון מלפני כמה שנים, וכך גם ממה שאני מכירה.

יש בלביא אווירת קיבוץ-של-פעם שאני לא מכירה באף קיבוץ אחר (הרבה יותר קיבוצי ממגדל עוז שהזכרת, למשל). בשבילים הצרים, במכבסה, בחדר האוכל (עדיין אוכלים שם שלוש ארוחות ביום, בחול ובשבת. להשוואה - במגדל עוז ארוחה אחת ביום. בסעד נראה לי שניתן לאכול בחדר אוכל בכל הארוחות, בתשלום מלא ומוקפד - כמו מסעדה). זה נכון שהם עברו ללינה משפחתית כבר לפני כשישים שנה, וזה היה חריג בזמנו, אבל הרבה מאפיינים קיבוציים נשארו בדיוק כמו שהיו.

כמעט ללא הפרטה= מופרט חלקיתש.א הלוי
וזה אומר שלא ינהלו לה את המשכורת,, שזה מה שהפותחת חיפשה. (פחות או יותר...)
בדקתיתקשורתית
והוא מופרט חלקי אבל המשכורת עדיין עוברת לקופת הקיבוץ.
אין לי בעיה שינהלו לי את המשכורת אם אני מקבלת איכות חיים גבוהה יותר. השאלה באמת אם זה מה שקרה בפועל..
אז לכי לקיבוץ לביאש.א הלוי
אם זה מה שנחשב בעיניכם איכות חיים לכו על זה.

הכי טוב- ללכת לשבת/אמצע שבוע לשם ולשאול ולראות בעצמכם.
^^^הלוי
לכו תבדקו כמה קיבוצים, תראו את הדומה והשונה ותראו אם מתאים.
תבדקו אחד שהוא קיבוץ מלא, אחד מופרט חלקית ומופרט מלא ותקבלו תמונה במה מדובר.
למה דווקא קיבוץ?כנפיים לעוף
היום רוב הקיבוצים הם יישובים לכל דבר. חוץ מקיבוצים בודדים
ומה אם יושבים ? גם שם יש מרחבים וקהילה חמה וקטנה...אבני חן

אני גרה בישוב , בעיקר בגלל החינוך לילדים ....

זה לא עיר הם הולכים - באים לחברים /שכנים לא צריך לדאוג יותר מדי.

כולם מכירים את כולם (פחות או יותר ). מעיין משפחה גדולה כזאת. הן לשמחות והן לצרות.

קהילה שעוזרת ותומכת כשצריך.

 

יש דשא ומרחבים ולא כל היום בבית ב"קופסה " שבעיר .

מי יקח את הילדים לחברים , כבישים לחצות עם רמזורים ....

יש לי שליטה על הילדים ,למי הם הולכים /מי באה ....

 

באמת רוב האנשים בישובים (אולי גם בקיבוצים ) עובדים בערים הגדולות.

ורוב הדברים והסידורים צריך לנסועה (תלוי הכין את גרה , באיזה יושב קרוב /רחוק מן העיר).

לקניות (אוכל -סופר גדול), לביגוד והנעלה ,לבילויים( קניון ,סרטים ,הצגות ,מסעדות....)

רופאים /בית חולים /בית מרקחת .....(תלוי מה יש בישוב).

זה פרט די חשוב שצריך גם לקחת בחשבון. שכמעט כל דבר נסעה.

לקנות רהוט , בגדים - נעלים לילדים (צמחים וגדלים די מהר ...), טרם - בית חולים .

 

 

נ.ב

 

לא גרה בקיבוץ אבל גם בקיבוץ סביר להניח שצריך לנסעה לסידורים ....

 

 

אני גרה היום בישובתקשורתית
אבל הוא קצת איבד את הקהילתיות והמשפחתיות שהייתה בו כשהגענו ולכן מחפשים משהו אחר.
הצד השני של ההתלבטות הוא אם להישאר כאן ולשפר את המצב מבחינה חברתית מול קבוצת החברים שלנו, זאת אומרת ליצור מרחב קהילתי קטן שמתאים לנו והוא לא משלב בתוכו את שאר הישוב..
עוד לא ברור לי איך לעשות ואם בכלל אפשרי
כמה דברים:אמא_מאושרת
1. לא תרצי את הילדים בבית? לדעתי יש משהו מאוד יפה בקיבוץ אבל זה קצת מטשטש את הרכב התא המשפחתי שאצלנו אני דווקא עומלת קשה מאוד לבסס אותו.
2. לא יציק לך שכולם נמצאים לך בחיים, יודעים מה קורה ו"דוחפים את האף"? גיסתי שגרה במושב היתה אומרת (וברשותכם אני אצטט את המשפט היותר חינוכי שלה..) ש׳מישהו אופה עוגה וכולם מריחים׳ (במקור זה הגיע בקונוטציה פחות חיובית..)
3. אם כבר, אז למה לא באמת מושב?
4. האם קשה לכם לסיים את החודש? עם כל הנוחות הכלכלית שבקיבוץ לא מופרט עדיין תחשבי שיש לזה הרבה חסרונות: כשהילדים בע"ה יתחתנו תרצי שיהיה לך איזשהו סכום כסף לתת להם ע"מ שיתחילו את החיים לא? בקיבוץ כנראה שזה לא יהיה
אני לא גרה בקיבוץ אבל יש לי חברה (חילונית) שכן, וזה מרגיש שזה כרטיס לכיון אחד: קל להיכנס וקשה לצאת.
מה תורישי ב120 לילדים? הבית לא שלך האוטו לא שלך וגם אין לך חסכונות. ואם את רוצה לצאת מהקיבוץ, אין לך כלום..
יתקנו אותי מי שיודע טוב יותר כי ייתכן ואני טועה אבל ככה הבנתי את זה

אגב, אם כבר- בשביל הפסטורליות הייתי עוברת למושב
ואנחנו גרים בישוב ויש כאן חיי קהילה מצוינים
ועדיין לא הייתי מתרחקת מהמשפחה שלי בשבילם

שפכתי את כל הנקודות שהשירשור הזה העלה לי מקווה שזה בסדר..
אני גרה בישוב..תקשורתית
ואין הו כבר כמעט קהילה שאנחנו מחוברים אליה. חוץ מהמשפחה אני לא מרגישה שיש כאן משהו שקושר אותי אליו (מלבד הבית, אבל בית זה משהו שבונים והוא לא חייב לדעתי להיות תלוי מקום). ז"א מה היתרון בכל הבית הגדול והמרחבים אם אני קמה בבוקר לעבודה כדי להרוויח כסף בשביל הוצאות שלא באמת אהנה מהן כי אין לי מתי.
כיף לי כשהילדים איתי בבית וזה מה שאני עושה איתם כרגע. להם יש חברים וחוגים ועניינים. באמת המקום מספק להם תעסוקה. אבל בערב אחרי שהכל נגמר לי אין חיי חברה/קהילה, אין שיעורים סדירים, חוגים היה פעם כולם התעייפו אז ביטלו חלק גדול.. רוב החברים אם לא כולם עייפים ולא נפגשים. הכל רחוק אז יציאה זאת נסיעה ארוכה עם בייביסיטר וזה כבר יוצא יקר אז למה לצאת..
נכון הכל פסטורלי ויש לנו בית מהמם אבל מרגישים עדיין ריקנות שלא מתמלאת עם עוד מכשיר חשמל או רהיט חדש..
ועוד לא דיברנו על הלחץ הנפשי שדורשות ההוצאות לתחזוקת הבית והחוגים והפעילויות לילדים.
אז חפשו יישוב עם חיי קהילה פעילים יותרש.א הלוי
תודהתקשורתית
ישר ולעניין
ומה עם ההורים של החברים של הילדים?אמא_מאושרת
אצלנו חלק מכובד מהחברים שלנו הם בעצם ההורים של..
אין אצלכם כאלה?
לא.. זה חברים שהכרנו לפני שהילדים היו גדולים מספיקתקשורתית
יש חברים אבל כמעט ולא נפגשים
אצלנואמא_מאושרת
חברים כאלה באמת לא שורדים
יש לי חברות מלפני הנישואים שאני בקשר איתן אבל ניסינו גם להיפגש עם בעלים וזה לא עבד..
יש לנו כמה זוגות של הורים של חברים של הילדים ואיתם דווקא זורם.. נפגשים אחה"צ עם הילדים או בערב בלי הילדים. יצא לנו אפילו לעשות ארוחות שבת יחד והדלקת נרות. בדר"כ אנחנו יוזמים..
תנסי אולי ליצור קשרים עם הורים של..?
ניסינו בהתחלהתקשורתית
וזה לא ככ הלך, יש פערים אצלנו בגלל המגוון ודווקא "ההורים של" הם אנשים שפחות התחברנו אליהם. קבוצת החברים טובה ואנחנו אוהבים אותם אבל שוב לא מרגישים שזה משהו שלא ניתן לעזוב. גם אפשר תמיד לשמור על קשר אם אנחנו נחליט לעשות זאת.. כרגע לא מרגישה שזה משהו שמחייב אותי למקום או להישאר בו לצערי
אני גרה בישוב ומרגישה די כמוך ....אבני חן

אמנם אצלנו יש ועדת תרבות לישוב.

 שמדי פעם מארגנת ערבים שבהם אני הולכת .

(ברוב הפעמים בעלי לא ממש בעניין , אז הוא הבביססטר ).

יש כמה שעורי שמתארגנים מדי פעם ,שכנים /חברים טובים .

שוערים "פרטיים פרטיים כאלה"

אולי תנסי לארגן ?

 

יש אצלנו שעור בתנ"ך -ספר מלכים (שעור נשים) פעם בשבועיים.

ואני הולכת , זה נחמד לי למורות שרוב הנשים לא בדיוק בגלי.

הרבה מהן מבוגרות ויש להן ילדים גדולים ....

אז מה אני נהנת כייף לי. בשכונה שלנו מנסים לארגן דברים שכונתיים. זה לא ממש הולך.

 

הייתה תקופה שגם אני היתי בין המארגנים והאנשים לא שתפו  פעולה .... אותי זה קצת עצבן , אבל מה לעשות . השלמתי אם זה.

 

אנחנו גרים בישוב של בערך 250 משפחות וכבר אין ממש את הביחד . יש את הותיקים שהקימו אותו לפני כ-28 שנה . ויש את שכבת הבנים שבאו יותר מאוחר . ויש את הצעירים -צעירים מאוד שיש להם ילדים קטנים בגן וביסודי.

לכל אחד יש את הכיוון שלו , את התחום שמעניין אותו. כך זה.

 

 

וכן מדי פעם יוצאים למורות שזה נסעה וצריך בביסטר זה חלק (לפי דעתי ) מלגור בישוב .

למורות שצריך לנסעה כ20 ד' -חצי שעה כדי לצאת להתאוורר.

 

הישוב גדול ? כמה משפחות (בערך)?אבני חן


בערך 350 אולי אפילו יותרתקשורתיתאחרונה
ייעוץ אי זוגי - פריקה והתייעצותדון מנואל

גיל 38, הילדים, העבודות, החיים עשו את שלהם. פה ושם משברים, עלבונות, ריבים הביאו אותנו לכך שאשתי רצתה ללכת לייעוץ זוגי. בישוב שלנו כמובן לא היה כדאי ללכת ליועצים שאחרי זה נפגוש במכולת, בגינה או בבית הכנסת והלכנו לישוב ליד למישהו מומלץ. אשתי יצרה את הקשר הראשוני, ספרה מה שספרה והגענו אליו.

אחרי 3 פגישות איתו הרגשתי משהו לא בנוח בכלל. היועץ המדופלם והמומלץ לא בדיוק יועץ זוגי. הוא יועץ לאשתי איך להיטיב את חייה. ואני בתפקיד חלק מההצגה או מההפקה. בעצם אני צריך לעבוד על דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. הפתעות קטנות, עזרות במה שהיא צריכה, להתחשב בה ולדרוש בשלומה. היא צריכה גם למצוא דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. ללכת לחוג, לפגוש חברות, לדעת להגיד לי מה היא צריכה.
בכלל הופתעתי לגלות שלא ניתנה לי בשום שלב עד כה אפשרות לומר מה מפריע לי בחיים, בבית, בזוגיות, אולי בעבודה, אולי במשהו אחר. הכל ביחס למה שהיא מרגישה.
זה כמובן לא תהליך משפטי שבו צריך לשמוע שני צדדים ולהחליט מי אשם, אבל אם נוגעים ופותחים ומטפלים, גם לגבר שאולי לא בא עם משא סבל לייעוץ, יש דברים שהוא היה רוצה לפתוח ולומר.
אולי אני לא מבין מה הייעוץ אמור לכלול. כי אני מוצא פער די גדול בין ההמלצות על הבחור לבין איך שאני מרגיש אצלו.

 

ממליצה לך לכתוב את זה בפורום נשואים טרייםיעל מהדרום
לק"י

הוא יותר פעיל.


בהצלחה!!

לגיטימי לגמרי...ד.אחרונה
ייעוץ אמור לגרום לשני הצדדים להרגיש בנוח.

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.


יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.


כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.


אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.


לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.


אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...

מחפשים קהילהאבא פגום

אנחנו הורים ל 7 ילדים גרים היום בשכירות ברמלה, בגרעין התורני ומחפשים להשתקע במקום עם קהילה תורנית אבל לא לוחצת. בגלל שאני עובד בבני ברק, מחפשים מקום שמצד אחד המחירים עדיין שפויים ומצד שני לא רחוק מידי מהעבודה. חשוב לנו קהילה תורנית שמשקיעה בילדים ונוער.

נשמח מאד להמלצות ☺️

ילגים מפרק א וצוואהיל 000

לא מצאתי פורום מתאים מקווה שפה אפשרי

שלום  בעלי נפטר יש לו ילדים קודמים

לנו משותפים

הכל היה בסדר לא ראיתי את זה בא

סעדתי את בעלי בזמן שילדיו קודמו בעבודות


אימא שלהם הילה חכמה הגיע חטפח בו בבית חוליל לגבות טת הילדים מול המשפחה שלא תראה שלא באים

ואני לא יכלתי לעבוד

כי גם לא רציתי בעלי קודם להכל


מבעל חזק שלא היה חולה  אף פעם לא ראיתי אותו שוכב עם חום או משהו דומה לא כדורים כלום

עובד פיזית קשה כל חייו

לא יכולה לפרט הכל

שמר הכל בפנים עד שהגיע למחלה ומהר הלך

ילדיו רצו מידע על כל  דבר

על עורך דין שמטפל אפלו אני ובעלי לא התענינו

לא הבנתי מה ילד שבקושי רואה את אבא שלו מתענין בקצבה

מאשים אותי שאני יודעל אל כל המידע

אין לי תו ירודה לא נותנים מידע  גם לאישה

אבל הם בשלהם


עכשיו הכל מובן הכינו את הקרקע

ילד שכל חייו לא הספיק לו מה שנתן רצה עוד

עגשיו מרגיש שיכול להכניס לי

אני לא בתחרות


הם יושבים מולי ומחלקים  את הבית

החלק שהם לא הבינו שאטאמטית הבית נאשם על שמםץ מי שמדריך אותם מהמשפחה לא מבין ולא אמר להם

הם אמרו לא נוציא אותך מהבית


לא בטוב לב,בהתנשאות

פה שתקתי


שאני רצתי עליו בעלי עבד ואני נלחמתי לקנות אותו כן מפרנבס עיקרי

כי לא היה שעות בבית וכל עול הבית היה עלי עד שהתמוטטתי בעבודה


ועבדתי פחות

לא היה לו עזרה משום צד

המשפחה שלו ידעה על מצבו הקשה

ולא באו לבקר פעם אחת

לא יצאו לקפה או שהבאו אליהם

רק רצו שנפכש במסעדה פעם בחודשים

 אבל הוא לא יכח רצו לעשות וי

התנהגו אלי לא מכבד בבית חולים

קראו לי בשמה של,גרושתו


ולא אמרתי כלום

בעלי גוסס והם אבים איתי מולו

שתקתי

אבל הילדים שלו איתם יד ביד

אז גם אני שינתי את גישתי ואהיה בקשר עם משםלתן גם לי יש,ילדים

אימא שלהם השחקנית הראשית פה

הראתה לי שהיא איתי

ותקעה לי סכין בגב חיממה את הילדים שלא מבינים הרבה

על התערבות בכל נישא


לקחה את הפיקוד על משפחת בעלי לא ידעתי שהיא כל יום מדווחת עלי היתה מגיעה כאלו לעזור

ומדווחת הכל לא הבנתי למה המשפחה שלו לא מתיחסת

אלי

אני איתו בכל הטיפול והם  לא מתיחסים אלי רק לגרושתן אפלו קוראים לי בשם שלה


בשבעה היא לא יכלה לראות שברים חברים של בעלי הכל  רצתה לדעץ להתערב


 היום הילגים שלו מתנהגים אלי כאלו זהו

הוא מת את כלום

רוצים את חלקם לא  מוותרים על כלום


אני לא גרה בבית ויש להם פה זכות


הכי כאב לי שהם התנתקו מאחים שלהם

ובקשר טוב עם המחה שלא ביקרה את האבא כי הם בדיור כמוהם

לא הבנתי איך אני הרעה פה

מה עושים אין לי עורך דין כל מי שהגעתי אליו לא היה בטוח במצב

חיבת עורך דין שיתן לי בטחון

אין פה מיילוינים אבל יש לי ילדים קטנים ואני לא בריאה מצבי לא ממד טוב נםשי פיזי


מצטערת לשמוע על בעלך ועל המורכבותנעמי28אחרונה

תפני לעורך דין.


לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.

אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.

פרסום הנסחן120

שלום וברכה,

חשוב לי מאוד לשתף בנס עצום שנעשה לנו.

לביתי הקטנה חולשת שריר בעין הגורמת לפזילה, לאחרונה הפזילה החמירה ונוירולוג מומחה הפנה אותנו לבדיקת הדמיה של המוח בהרדמה.

הילדים הם האוצר הגדול ביותר שלי והתפללתי לבורא עולם שיעזור לי לחזק את הביטחון והאמונה ולהילחם בפחד ובחששות שהרי הכל מאיתו יתברך מאבא מלך העולם.

ב"ה הבדיקה חזרה תקינה וקיבלנו את התוצאות מבלי להמתין את כל זמן ההמתנה המקובל.

"הודו לה'כי טוב כי לעולם חסדו" תודה רבה ריבונו של עולם,

כמה חשובה ויקרה הבריאות , כלום לא מובן מאליו .

בתפילה  לבשורות טובות ישועות וחיזוק הביטחון והאמונה והקשר התמידי לריבונו של עולם והבנה והכרה בכל הטוב שבורא עולם עושה איתנו.

עבודה סמינריונית על ליקויי למידהEva

שלום רב,

שמי חוה.


 

אני בהחלט מבינה שהפורום הזה לא בנוי לשליחה של שאלוני מחקר, אך אני לא יודעת לאן עוד אפשר לפנות.


 

אני והשותף שלי לכתיבת עבודה סמינריונית מפצים את השאלון מחקר שלנו כדי לסיים בהצלחה את לימודי התואר הראשון באוניברסיטה הפתוחה.

אנחנו מחפשים אנשים עם ליקויי למידה אשר מתבטאים בדיסלקציה או בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה, אשר מילאו להם 18.  


 

אנחנו צריכים עוד 21 תשובות של אנשים עם ליקויי למידה לשאלון שלנו, אשר בוחן את ההשפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית.


 

האם יש בקרבתכם אנשים שיש להם ליקויי למידה ומעוניינים להשתתף במחקר או שאתם עצמכם עם ליקויי למידה שפירטתי בשורה למעלה?

אולי אתם מכירים מקומות לאן אפשר להפיץ את השאלון שלנו?


 

אם כן, אנחנו נשמח לכל עזרה אפשרית.


 

השאלון אנונימי וקל. אנחנו נתנו זמן מענה עליו עד 30 דקות, כך שלא צריך למהר לשום מקום ולהילחץ מהגבלת זמן.


 

קישור לשאלון: השפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית


 

תודה רבה לכם בכל מקרה.


 

יום טוב ונעים לכולם.

 

עוד הרבה ועוד קצת בבת אחתEvaאחרונה

אנחנו צריכים עוד 20 תשובות מאנשים שיש להם לקויות למידה המתבטאות בדיסלקציה, בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה!


תעזרו לנו לסיים בהצלחה את תואר ראשון.


תודה רבה. יום טוב.

השבת אבידה - כלבי האסקי סיבירייהודיה מא"י
שני כלבי האסקי סיבירי נמצאו בהר כביר ביום שישי האחרון (חוה"מ פסח)

מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי

אמהות לבנים עם אטופיק- יש תקווה לשרוול קצר בקיץ?שיח סוד

עד היום לבש ארוך בקיץ,

מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.

אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…

עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה

מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)

לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך


בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…

משהו אחד- במזגנים בקיץ לא כזה חם....יעל מהדרום
לק"י

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.


ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

ואפשר לקפל לו את השרוולים ולבדוק איך זהיעל מהדרוםאחרונה
לק"י

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

משפחה תורנית מחפשת יישוב קטן, קהילתיbula

עם קליטה פתוחה ודירות להשכרה

אשמח לרעיונות

באיזה אזור?פתית שלגאחרונה

אולי יעניין אותך