אני שונאת. שונאת. שונאת. שמדברים עליי כשאני שומעת.
זה לא יכול להיות נעים בשום צורה, אז למה?

-מצונזר-

חשבתי שלבשל יעשה לי טוב
אז חשבתי. וגם נשברה לי ציפורן אז לא כיף לי בכלל






























כולם הלכו כנראה.
אני והלבד שלי?
איך פחדתי ממנו פעם

אני רוצה לכתוב את סיפור חיי. אבל בגוף שלישי. ובאמצע לשים את כל הסיפורים שלי מהשישית והלאה. נראה. זה לא נראלי מעניין מישו אבל שיהיה

בואו ונלך להטביע את יגונינו בירקות של קוסקוס

לא שתתני לי לקרוא, אבל..


והי, מה קרה?

לא יודעת.
כאילו אני כן יודעת אבל אופ מסובך לי

זה בסדר, אני מבינה




אבל תזכרי שאני אוהבת אותך, בסדר?

לא לפה





גמאני אותך. תודה אהובה

או שאת לא רוצה בכלל?

אני ארשום לך בווצאפ נגיד

ישלי הרגשה שהכוויה הזאת עמוקה והיא תשאיר לי צלקת מכוערת



אופ בכלל לא אכלתי כמעט כלום היום. חוץ משטויות ו2 בורקסים. זה לא טוב.













אהעה
הלוואי שאת פה.
שתהיי פה.
שתביני הכל.
שתרגישי אותי.
שהכל יסתדר.

ישלי אבא והוא רק שלי למרות שהוא של כולם בעצם אבל הוא אוהב אותי הכי בעולם ואני אותו.
והוא היחיד שישלי בחיים שלא עוזב או לא זמין.

רע לי.
אני צכה להעלם ואת יודעת אתזה

בואי ננסה מחדש

אני רוצה שיחת טלפון שתעשה לי טוב
כאילו
לצחוק
ולחשוב
ולגמור עם חיוך

להגיד משו

לעזור


ואני לא יודעת איך.


סליחה. על ההשתלטות וזה