כלומר חוץ ממני שמשווה עצמי אלייך כל העת כמובן
בס"ד
אמרת שאנחנו מדברות באותה שפה וזה ממש החמיא לי
יאיי שכזה.
אבל היי שירהלי
למה אינך ישנה?
בס"ד
ידעת שלאהוב זה מעייף כמעט כמו שזה ממלא וגורם אושר?
ואת ערפדית לשעבר?
(אני יודעת לאהוב בכלל?)
לשעבר, לשעבר. עכשיו למשל הערנות בלילות מעייפת אותי בהחלט
אני סתם עצלה מכדי לישון.
אבל רגע, אי אפשר לאהוב תוך כדי שינה?
בס"ד
אולי לאהוב זה מעייף רק ב2 בלילה|נבוך|)
אז צריך לעודד אותך פרוש למיטה?
ברור שאפשר
או בעצם
נמ
אפשר לעשות פרצוף עצוב?
מעציב אותי להרגיש לא יודעת.
מעציב אותי כי אני עייפה?
כשעייפים מקצינים הכל הרי)
(אוף
פינגוש לסתום קצת חמודה
את עייפה ומדברת שטויות)
כן, האמת שצריך, הבעיה היא שאני בדיוק באמצע לעודד אותך בדיוק לכך וכולי
בס"ד
ואת יודעת לאהוב
גם אם לא במסגרת זוגיות
ואני חושבת שאם תבררי בתוכך תגלי שאהבה כמו כל נתינה היא דבר מעייף
ולא רוצה שתהי עצובה אבל מותר לך
אנחנו לא שוללים רגשות
אנחנו נותנים להם להתקיים ומקדישים להם מקום הגיוני)
(את לא מדברת שטויות לשם שינוי
)
טוב
אז לישון ושכאלה
קישטה קישטה מיאו מיאו
לאהוב, בכלל.)
(לשם שינוי! אני אשקול להיעלב. ממש בכובד ראש שכזה, נישן על זה לילה, ונחליט)
מיאו?
אבל מיאו זה של ירדן באופן בלעדי!
(את יודעת שיש לה פוני בובה? לכבוד השבעה הוא נצבע בשחור.
אבל בעיקרון וורוד, או סגול, ולפעמים תכלת, ולפעמים מעורבב הכל
)
רווח והצלה קם ונעמד ליהודים
ממקום אחר.
הא!
תודה)
(מחר מחר או משו)
מה?! שטויות במיץ רימונים וארומת תפוחים! או כל מיץ בריאותי אחר! או לא בריאותי העיקר שאחר!
הכי של ירדן בעולם. שיחת מיאו שלמה אפשר לשוחח איתה. ובכלל שכחתי כבר מהראסטות
כישוף כושלבס"ד
לגמרי שלי.
בס"ד
מי מדליק את האור?
מי
ישאר כדי לספר?
מי ישאר?
האם הכל תלוי באמונה?
האם יש יופי חבוי ונסתר בכל דבר?
האם יצר האדם
רע מנעוריו?
למה העגל רץ אל הלהב?
למה
השמש עליזה
אין עננים
והפרחים פורחים
אין עננים והפרחים פורחים
דם דובדבן ושרף אורנים
אמא
אמא
האם את
עוד שומעת
אותי?
אמא האם את עוד אוהבת אותי
האם את אוהבת אותי?
האם המסכה היא הפרצוף האמיתי?
המסכה היא הפרצוף האמתי
למה האמת נשארת במקום
אבל השקר תמיד נשאר חופשי?
לאן הולכים
ומה עושים עם כאלה כיסופים
אלוהים האם
אהבה היא אובדן?
אלוהים האם את עוד מאמין בעולם?
האם גם לי מגיע אהבה?
האם גם ללב מלאכותי יש נפש תאומה?
אמא
אמא
האם את
עוד שומעת
אותי?
אמא האם את אוהבת אותי?
האם את עוד אוהבת אותי?
אמא
אמא
האם את
עוד שומעת
אותי?
אמא
אמא
האם את
עוד שומעת אותי?
מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד
ישקפיץחייב דחוף.
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)
