לפעמים מתנגן לי בראש שלאהוב לאכול זה לא לאהוב לאהוב לאכול זו לא אהבה ואין לי מושג למה, כי אף פעם לא חשבתי שאהבה לאכול זו אהבה, ואין לי אהבה מוגזמת לאכול או משהו, ואני מתלבטת אם אני מבינה מה זה אומר לי.
סתם. שטויות.
אני גם יפה ואני גם חכמה ואני גם מוצלחת.
ה"גם" לא נועד להבהיר ש"אני לא רק יפה, אני גם חכמה ואני גם מוצלחת ואיזו מושלמת אני". ה"גם" התייחס ל"אני". כלומר- "גם אני יפה, גם אני חכמה, גם אני מוצלחת, לא רק את, למרות שכל העולם מעריץ אותך ואת עושה לי רע על הלב".
Slow motionונהרסה לי הפריקה ;)
וקנאית ומטופשת.
זה לא קנאה, זה משהו אחר. (אני לא לגמרי יודעת את כל הסיטואציה, אבל אני משוכנעת בזה)(קצת ילדותיות אולי. לא נורא, אני בתהליכי התגברות על זה. וזה הכי שטויות שיש).
)כישוף כושל
Slow motionזהו, קיבלתי יותר מידי תשומת לב (: זו לא הייתה מטרתי.
מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד
ישקפיץחייב דחוף.
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)
