נמאס לי נמאס לי נמאס לי!
מי כאן ויכול לדבר איתי?
נמאס לי נמאס לי נמאס לי!
מי כאן ויכול לדבר איתי?
כאילו, סתם לדבר
מעולהריעות.אני מניחה שאת לא מעריצה מטורפת של קרן פלס?
רוצה לשיר איתי שיר שלה?
אם אלא החיים
לאן כולם רצים
ושילמת קצת ביוקר
אתה ילד מבולבל
את החופש בעיניך
את החופש בעיניך.
רק עכשיו קלטתי ![]()
הכניסה חינם
פשוט מרוב שקולי ערב לאוזן
יש פה הרבה קהל
אז בגדול זה פתוח לכל מי שיש בו כוח סיבולת גדולה
לא יודעת..
בינתיים הכנתי משו טעים..
תיכף נדע איך זה יצא ![]()
השבוע הגעתי למסקנה שאני קנאית וביקורתית כלפי עצמי וזה דורש ממני עבודה עצמית..
![]()
1234567אם אלה החיים, לאן כולם רצים
אמרת שחיפשת אושר ושילמת קצת ביוקר
אף פעם לא תגדל
אתה ילד מבולבל
אני אוהבת את הזיפים שעל פניך
את החופש בעיניך.
עכשיו מצאת אהבה שלא שורפת
אני יודעת ללטף, לא מתכופפת,
נראה לי שאתה כבר לא במתח
לא נבהל ולא בורח
נוסעים לשכוח, גאים לברוח
לפחד בכוח
ירח בחלון מאחור
כששתקת היית גיבור
אם אלה החיים, נחיה
תראה אותי, אתה נהיה דומה.
אני אוהבת כשמגיע ערב להרגיש ביחד עצב
וכל אותו היום שכחת
להבטיח לי מה שגם לה הבטחת
והיא גדולה עלי, עלינו,
הלוואי והיינו רק שנינו.
נוסעים לשכוח, גאים לברוח
לפחד בכוח
ירח בחלון מאחור
כששתקת היית גיבור
אם אלה החיים
אם אלה החיים
אם אלה החיים
אם אלה החיים
או.... או או או..
ויש לי נקודה ירוקה על האף
לא באמת. בהרגשה
מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד

ישקפיץחייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)