אזאזאז
היה לי טוב בשבת.בעצם,כמעט טוב,טוב עד שהיא הגיעה.
היה לי טוב שאני ישבתי ודיברתי וכולם הקשיבו רק לי.
היה לי טוב שקראתי את המדור ההוא בעיתון ההוא.
היה לי טוב כשישבתי שם.
היה לי טוב עד מוצש.
במוצש היא הגיע ואז היה לי רע.
רע
רע
רע שהיא דברה
רע שהיא ישבה לידי
רע שאכלתי מזה הרבה מידי
רע אפילו שיצאתי להליכה והשתדלתי לשמוח בל התעלפתי ברוב טפשותי באמצע.
וזהו.מאז-רק רע ואפילו לא טוב אחד.

ומחר כנראה אני אצתרך להיות שמחה.הכי שמחה שיש.
אנלא אוהבת להיות שמחה בכוח.
בל אני צריכה בקאוז היא לא.ו..ו..זה לא נחמד להיות עצובים בשתיים.וגם וגם זה עושה לה טוב שאני שמחה,היא אוהבת לשמוע את התגובות שלי לסיפורים העצובים שלה.
ו..אני.באמת.לא.יודעת.כבר.מה.גורם.לי.לשמוח.

גם אני צריכה שק איגרוף.משהו דחוף.
וגםוגם משהו שינרמל אותי.יותר נכון-מישהו שינרמל אותי.ולא איכפת לי לרשום את זה פה כי ניראלי כולכם הולכים לאחד כזה.שמנרמל.

ועכשיו את מקבלת התראות.
כן,עכשיו ברור לי שמישהו קורא פה.
ועכשיו אני עוד יותר יאמר-אני צריכה נירמול.דחוף.
ולא.יותר לא להגיב,טוב?
אפילו שבאמת תודה ושבאמת נתת לי כוח.

אני די מקווה שזה לא עליי שם.

אולי אמבטיה חמה .
למה ככ רע לי לאחרונה.
אבל עכשיו זה רע טוב כזה,מכירה?
רע שאתה מרגיש שהוא טוב לך ושאתה עובר אותו בריא.אז טוב או רע?!התלבטות.

זה-
הודעה שפעם בטטית רשמה.
אנשים טובים.
זה כמו לפתוח את המקרר ולמצוא שם משהו טעים. זה כמו ללכת לספרייה ולגלות ספר נשכח שמזמן רציתם לקרוא.
זה מפנק וזה כיף ויש לי הרבה כאלה ב"ה. יש לי שישה אנשים טובים.
מי שצריך הלוואה של אנשים טובים יכול לבוא אלי.
יהיה תור ארוך בגמ"ח הזה. אנשים יחכו בתור בפנים אפורות ונפולות, מכורבלים במעילים שלהם ומחכים בייאוש לתורם.
ואז הם יכנסו,
ואגיש להם תה חם או קפה, והפנים הקפואות שלהם יתמלאו אט אט בצבע חמים, צבעים של זריחה.
והחיוך יפשיר וקצות השפתיים יעלו להם ויחייכו בשמחה אמיתית.
והם יספרו לי מה מפריע להם. אני אקשיב ואבין ואכיל בלי לשפוט בכלל.
זו המתנה הכי טובה שאתה יכול לתת לבן אדם, הכלה.
להקשיב לו מספר על חסרונותיו ומעלותיו כאחד, לקבל אותו כפי שהוא,
וכשהוא יראה שהזולת אוהב אותו כמו שהוא, על כל מגרעותיו-
זה יפתח לו פתח קטן שיום אחד, אולי גם הוא יוכל, לאהוב את עצמו.
יהיה לנו את כל הזמן שבעולם. ויהיו לנו פתרונות לכל בעיה, ולמה שאין פתרון נחפש ביחד בגוגל ונצחק על כל התוצאות ההזויות שיעלו שם.
ואם עדיין לא נמצא פתרון, אני פשוט אחבק אותם חזק חזק והם יבכו. לא דמעות של צער, דמעות אחרות,
כמו קרחונים שקפאו במשך מאות שנים שמפשירים לפתע, יוצרים נהרות מתוקים של פורקן.
והם לא יעזבו.
כל אותם האנשים יקבלו אחרי זה משרד, הם יהיו אנשים טובים.
ויכנסו אליהם אנשים אפרוריים וקפואים, לאותה אווירה מקבלת ומכילה ומחממת.
ואני לא אקח ללב יותר מידי, יהיה שם מקום לכולם. אני אצחק כשצריך ואבכה כשצריך, ואהיה שם בשבילם.
יום אחד, כל אנשי העולם יהיו אנשים טובים.
תעזרו לי.
 

חיבוק אהובה.
אני לא יודעת מה לומר חוץ מזה. אבל חיבוק חזק.

אשכרה.