שאני כמו גוי נזכר שבנר ראשון של חנוכה למדתי תורה, בליל הניטל!
אוי ואבוי לי!
נא לתייג את כל החבדניקים!
שאני כמו גוי נזכר שבנר ראשון של חנוכה למדתי תורה, בליל הניטל!
אוי ואבוי לי!
נא לתייג את כל החבדניקים!
יש נוהגים ויש נוהגים!
זה לא כזה חד משמעי שאסור!!!
את מצמצמת את האפשרויות שיגלו שאת פצלשית של מישה/ו [ אגב-פצל"ש זה ר"ת ,"פיצול אישיות" מעניין ראשי התיבות בהם השי"ן תופסת עיקר וראש. (כוכ"ש(=כוכב השחר) וכד'...) ]
1234567אחרונההאמת שלא שמתי לב.

מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד

ישקפיץחייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)