וּמִי שֶׁמַּאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת,
כְּמוֹ שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל מַאֲמִינִים,
בְּוַדַּאי אֵין שִׂמְחָה בָּעוֹלָם כְּמוֹ שִׂמְחַת עֲשִיַּת הַמִּצְווֹת - שֶׁאָנוּ זוֹכִין לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְיוֹצְרֵנוּ וּבוֹרְאֵנוּ יִתְבָּרַךְ,
וְאָנוּ קוֹנִים לָנוּ חַיֵּי עוֹלָם לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים, עַל-יְדֵי [למשל] חוּטֵי הַצִּיצִית שֶׁקּוֹנִים אוֹתוֹ בְּעַד גָּדוֹל [מטבע] אֶחָד,
וְאָנוּ נִכְלָלִים עַל-יְדֵי זֶה בְּאוֹר הָאֵין סוֹף -
הֲיֵשׁ שִׂמְחָה גְּדוֹלָה מִזּוֹ?
(ליקוטי הלכות, נפילת אפים ד', אות ד')





