בס"ד
|מתחיל|
1.אנשים שאומרים מבאס עם ב דגושה
2.אנשים שאומרים לגמרי עם י מושמעת מידי
בס"ד
|מתחיל|
1.אנשים שאומרים מבאס עם ב דגושה
2.אנשים שאומרים לגמרי עם י מושמעת מידי

א"י לעמ'י
אביגיל~!
א"י לעמ'ילדוגמה : אנושייים , זמניייים (להמחשה ,סרטון של אנדרדוס שאייני זוכרת את שמו )
שמתקשרים אלייך הבית ושואלים איפה אתה
ששואלים אותך "התקלחת?" כשאתה יוצא עם שיער רטוב מהאמבטיה (לא, רק דחפתי את הראש לאסלה)
ששואלים אותך "איפה שמת אותו?" כשאיבדת משהו
שאומרים "מה רציתי להגיד לך?" (אם הייתי יודע לא היית צריך לשאול)
שנועלים כפכפים עם גרביים
שחושבים שהם יודעים הכל
שמדליקים חימום כשחם בחדר ולא מוכנים לפתוח חלון
שמורידים נעליים בחדר סגור.
חייב להכחיד..להעלים! חחח גדול
אנשים שמשאירים את השקיות חלב הריקות בקנקן/מחזירים אריזות ריקות למקום שלהם בארון/משאירים רק את העטיפה של השוקולד בארון ולא זורקים/וכדומה/וכאנערף/וכדלהלן.
כאילו מההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה נראה לכם שיקרה איתם הלאה בהמשך החיים.
מוחעחע!!! נשאיר להם עטיפה ריקה והם יחשבו שיש שם משהו!!!
אבל יותר נוראים זה האלה שמשאירים חבילת שוקולד עם שישית קוביה,
כאילו הם אומרים לעצמם "לא נגמור הכל נשאיר להם שישית שלא יגידו שגמרנו הכל"
בס"ד
במקום שתסתובב על השיש ולך תדע איפה רצו שהיא תהיה.
מחזירים למקום והבא שיראה את זה ריק יטפל במה שבפנים 
סביון
כישוף כושלואלו שגרמו להם לצפור

קולטים שעוד שנייה נופל עליהם בשר טחון קפוא וישר סוגרים את המקפיא ..שיפול על הקורבן הבא..
האלא שמאכסנים בקופסת גלידה עוף ותפו"א ..מקפיאים ואתם מזה בונים על זה..
והקטע של הקלמנטינה------אני יעשה להם ווידוי הריגה!! במיוחד אם זה בחורף..אוטובוס עמוס..המזגן על חימום..הכל דחס..וההוא\ההיא מחליטים לפתוח קלמנטינה...תמיד אני מפנה אליהם מבטי שנאה
שעוצרים לצעוק עלייך אחרי שכמעט דרסו אותך
שקוראים לך ואז כשאתה עונה "מה?" הם שואלים אם אתה ישן (לא אני מדבר אתך מתוך שינה)
שנכנסים לחדר ושואלים אם אפשר להיכנס
שרועדים מקור ואומרים "מממה פתתתתאום חחחחם ללללי....:"
האלא שמתקשרים ומעירים אותך..ואז עונים להם באמת מתוך שינה והם.."מה הערתי אותך? וואי סליחה תחזרי\תחזור לישון.." באמת תודה רבה לך..אחרי שהערתם אותי...
תכחידו אותם!!
ויש גם את האלה שאתה צרוד והם שואלים: צרוד? לא אני סתם מעמיד פנים!!!!
שרואים אותך עם מדים ונשק ושואלים "מה, התגייסת?" לא, אני סתם מתחזה
מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד

ישקפיץחייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)