רוצה לשתף?

מקווה איתך שתמצאי מקום טוב לפרוק בו את מה שעל ליבך! 

הפורום והשרשורים האלה לא נועדו רק לחלקים היפים אלא גם ובעיקר שיהיה לכל אחת מרחב להתלבטויות והקשיים והמורכבות שמביאים איתם ההריון והלידה

חנוכה שהיה מסיים ללמוד מוקדם ונמצא בבית כבר בסביבות 4:30....

וכולנו יחד עד איזה 7:30 בערב, בערך.

היה כייף שבת משפחה גם יחד. ב"ה.

ועכשיו חוזרים לשגרה...

והוא כמעט ולא בבית... 

שתהיה שגרה מבורכת לכולנו בעז"ה 

הריון ראשון

בלי שום נזק כלל לך ולוולד. בעז"ה בקלות ובידיים מלאות .

זה משהו ניסי..

זה קורה בדיוק בזמן לא משנה כלום...

כמה שהשתגעתי עם זה..

שיהיה בקלות...

נכנסתי להריון בהנקה.

סופסוף יש לי תור לרופאה ביום חמישי הקרוב!
מענין אותי מאוד מתי יהיה התל"מ שלי.

לפי דעתי באמצע החופשה הגדולה של הילדים/ אחרי תשעה באב.

מקווה שאפילו עוד קצת...

ויש מליון סוגים של מרקים טובים. כל פעם משהו אחר- בהתאם למוזה....

איך גילית שאת בהריון?

ובן כמה היונק/ת שלך עכשיו?

אם לא אכפת לך לענות...

אני הפסקתי להניק השבוע וממש קשה לי עם זה

רציתי להמשיך להניק עוד.

אבל ב"ה על זה שנתן לי עוד מתנה יקרה וטובה!
הודו לה'!

גם אני חשבתי שייקח עוד קצת זמן...

יש לי הפרשים בין הילדים גם ללא שהנקתי באותה תקופה.

ועכשיו גם הנקתי ולא קיבלתי ובסוף הריתי. אבל ב"ה אלף פעם!

מקווה שגם אני סביב התאריך הזה ולא לפני...

יש לי תור בחמישי אחה"צ. אעדכן בעז"ה בראשון. (תזכירי לי )

שאלה: הצליחו לעשות לך אולטרא סאונד חיצוני או לא?

אני ממש מקווה שלא אצטרך לעשות וגינלי. הלוואי שהרופאה תצליח לראות חיצוני...

זה לא נעים לי הוגינלי...

בהריונות קודמים עשיתי חיצוני. אבל אז גם ידעתי מתי היה תאריך הוסת שלי וכו'.

טוב. נראה.

תודה ואמן!

אני כבר בשבוע 11+ (אמאלה! לא חשבתי שאני כ"כ "גדולה")

כבר ממש רואים עוברון קטן משתולל.

התל"מ שלי זה שבוע לפני תשעה באב!

(ואני חשבתי שאני מקסימום בשבוע 8 וצריכה ללדת באמצע חודש אב, אם לא בסופו...)

הלוואי ואלד אחרי תשעה באב לחיים טובים ולשלום ולשמחת כולם!
כמה שפחות להיות בחופשת לידה עם הילדודעס החופשים בבית...

(זאת אני האנונימית שרשמתי שנכנסתי להריון תוך כדי הנקה וכו'...)

כי אני כ"כ בלחץ מיזה שרוב חופשת הלידה שלי היא עם הילדים בבית!

וכמה שרוצים לעזור- אין כ"כ הרבה לאן להוציא אותם בימים כ"כ חמים של הקיץ!

אז נשארים איתם (ממש אחרי לידה) בבית ומשתגעים...

וזה מלווה אותי בחלק די ניכר מההריון...

אבל אני אוהבת להיות בהריון וגם ללדת.

מה שאני מנסה להדחיק ולא ממש אוהבת- זה החודשים שאחרי הלידה שהם הכי הכי קשים לי...

מה שעוזר לי זה ההבנה שיש עוד זמן

בעז"ה

ולאסוף עיצות מאחרים

ולחשוב בעצמי כל הזמן

מה יוכל לעזור לי

סוג של הפקת לקחים מהחופשת לידה הקודמת..

לקחת עזרה לא להתביש לספר על ההרגשה שלי

גם אם אני מרגישה בריצפה

לתכנן מה צריך לקנות

ולשתף כבר עכשיו בדאגה לאז..

כל הכבוד לך

על המודעות..

קשה לי לבקש עזרה...

ה' יעזור לי שאצליח!

איך את יכולה להתגבר על זה באמת?

נשמח לשמוע אח"כ איזה שבוע את.

אני חשבתי שאני שבוע 8 מקסימום. בסוף גיליתי שאני שבוע 11!!

גם נכנסת להריון תוך כדי הנקה, בלי לקבל מחזור?

גם אני בד"כ כזאת לחוצה ובעלי יותר רגוע.

מחזיקה לך אצבעות ומתפללת בשבילך לבשורות טובות בעז"ה!

איך מפסיקים הנקה מלאה?עקב הריון נוסף .דחוף! - הריון ולידה

37גמילה מהנקה - הריון ולידה

לא קיבלתי מחזור בכלל מאז הלידה הקודמת. לפני שנה וחצי.

לפני פחות מחודשיים עשיתי בדיקה (סתם כי חשדתי) והיא יצאה שלילית...

ולפני פחות מחודש היו לי בחילות ממש ממש חזקות שלא עזבו. עשיתי בדיקה ו-2 פסים, ב"ה.

הייתי בהלם!
לא חשבתי שאני כבר אקלט ככה... רציתי עוד קצת זמן.. אבל ב"ה! לא מתלוננת בכלל!
באמת תודה לה'!

המשכתי להניק בתקופה הזאת עד לפני כמה ימים וגמלתי בהדרגה כשראיתי שהוא לא כ"כ שבע מההנקה.

למרות שהוא היה מאוד קשור להנקה...

וגם קשה לי עם הבחילות.

אצלי זה ב"ה הריון חמישי, כ"י.

ומקווה שאצליח לעשות השבוע אולטרא סאונד חיצוני ולא וגינלי!
לפי דעתי אני צריכה ללדת באמצע/ סוף אב. מקווה שלא לפני.

שאספיק להנות קצת עם הילדים ועם בעלי בחופשה ובבינה"ז...

ושלא אצטרך להעביר את חופשת הלידה שלי יחד עם החופשה הגדולה של הילדים. כמה שפחות.

היתה כבר פעם אחת שילדתי בתחילת החופשה הגדולה וזה לא ממש היה כייף להיות אחרי לידה וכל הילדים איתי בבית בלי מסגרות....

אז כמה שפחות. שיהיו בריאים!

התוכניות לשבוע הקרוב _

להתקרקע ולעשות מה שלא עשיתי בחנוכה..

לאכול-חטיף אנרגיה אולי?עם יוגורט

לשתות תה חם עם דבש..

התכנון לשבוע זה כולל העמסת סוכר....

בררררררררררררררר..............

האחות אומרת שזה משנה את תוצאות הבדיקה.

אז זה פשוט כוס של משהו מתוק עד כדי גועל....

גם את ההעמסה של ה50 וגם של ה100 עשיתי 3 פעמים עם לימון..

אבל נדמה לי שבאתר של כללית ראיתי שזה בסדר.

זה לא זכור לי כזוועה סתם הלחיצו

אולי זה גם היה בלי לימון

נורא ואיום!!!!!

הסוכר לא נמס טוב במים והרגשתי את כל הפרורים

וזה היה כ"כ מתוק שמבחיל קטן על זה.

התאפקתי מאד שלא להקיא.

אבל יכול להיות שזה תלוי גם בכל אישה.

יש שאוהבות מתוק.

אני לא יותר מידי מתחברת למתוק ואוהבת יותר מלוח/ חמוץ

אז כ"כ הרבה מתיקות מרוכזת מוציא לי את הנשמה.

ועוד חם.. בכלל.. בעעע

מזל שמתישהו גיליתי שבכלל לא חייבים לשים  לימון וזה רק בשביל הטעם

היה ממש כייף בחנוכה, אבל הייתי ממש עייפה, אבל לפחות יכולתי להכנס לישון מוקדם כי זה חופש

הסימפיוליוזיס ממש מחמיר וכבר לא עוזר כלום..

איך חוזרים לעבודה???

מקווה שהעבודה תעשה לי טוב, פחות משמינים, יותר זזים..יש גם יתרונות חח

ומבחינתי הכי מומלץ בחורף- מרק!!

ב"ה יש לי כבר כמה ילדים ואני יודעת מה זה הריונות ולידות.

ואני אוהבת להיות בהריון ואוהבת גם ללדת! כן! זאת חוויה! עם כל מה שכרוך מסביב!
 

אבל משום מה אני לא סובלת את החודשיים+ אחרי הלידה. ממש לא סובלת.

ולכן אני כ"כ מתפלאת לראות כאן בנות שכבר רוצות ללדת...

אני מבינה את זה שקשה לסחוב, ויש כאבי גב ולחץ ולא ישנים טוב בלילה ועוד ועוד.

אבל בכ"ז - אני בכל הריון די מנסה "לדחות את הקץ"... ממש לא מחכה לתקופה הזאת שאחרי הלידה עם כל הקשיים שיש. עד שמתבסס סדר יום ועד שמצליחים לישון עוד קצת בלילה ועד שמתרגלים להנקה ולשאיבות והעייפות והלילות ולהסתדר עם שאר הילדים בבית... לא יודעת. קשה לי.

ובעלי ממש משתדל לעזור!

אבל עדיין זה עושה לי ממש לא טוב להיזכר בתקופה של אחרי הלידה...

ואני בהריון עכשיו ב"ה. ברבעון הראשון.

מה אפשר לעשות עם זה?

קצת עידוד מכל אותן "מתלהבות" ללדת כבר

אני מאוד סקרנית כבר לראות את הילד החדש של המשפחה ולהכיר את הנשמה היקרה שתרד אלינו (בע"ה) בבריאות ובשמחה.

אבל גם לי מאד קשה ההסתגלות לתקופה שאחרי...

מקווה שהפעם אצליח אולי להתארגן כראוי לתקופה ואז יהיה אולי קצת יותר קל.

עוד משיהי שיכולה להגיב לנ"ל/ לעודד/ להסביר?

כבר הסבירו לי כמה פעמים שאני מסתכלת יותר מידי בצורה שכלית על הדברים וזה לא טוב.

כמו שאני לא "מתלהבת" מהתקופה שאחרי הלידה וכד'...

ה' יעזרנו!

אני חושבת שלכל אחת יש הקשיים שלה, וזה לגמרי מותר ולגיטימי. שלי באים בשלב אחר לגמרי, אז מה? מותר לך שלך תהיה קשה ההתחלה, ואת לגמרי לגמרי לא יוצאת דופן בזה.

אני חושבת שזה הזמן לפנות לאלו מבין הסובבים אותך שאת מכירה אותם ויודעת שהם לא בעניין של הטפות מוסר, לשתף אותם כמה לא פשוט השלב הזה בשבילך, ולבקש שיהיו שם בשבילך כמה שיותר - בעזרה מעשית ובעידוד ותמיכה רגשית. מניסיון, זה עושה פלאים. בתמורה את יכולה להבטיח להתייצב מכל הלב כשהם יזדקקו לך

של נשים שהתאריך שלהן הוא ערב פסח ואיך מתמודדים עם זה 

שיהיה בהצלחה עם הלימודים. לא קל...

של הילדים...

ממש לא קל. בהחלט.

עברתי את זה לפני שנה וחצי. ילדתי בתחילת יולי/ סוף חודש תמוז והיה ממש לא קל להעביר חצי מהחופשת לידה שלי עם הילדים בבית...

מה עוד שאחרי שבועיים+ יש גם את חופשת חגי תשרי...

כך יוצא שכמעט כל החופשת לידה שלך זה להתרוצץ בבית אחרי כולם ולנסות להעסיק אותם וכו'.

סיוט!

וכנראה שגם עכשיו אני אעבור את זה בעז"ה. מקווה כמה שיותר בסוף החופש הגדול!

פסח מעולם לא היה מאיים כ"כ..

הילדה שמה לחם בכל הבית...

אהה..

חוויתי את זה כבר בחגים ואני מסויטת..

אני זוכרת שהייתי באמצע הריון והייתי במעקב בערב חג ממש!

צריכה להיות לפחות פעם בשבועיים במרפאה.

בחלק מההריונות- כל יומיים מוניטור ולחץ דם.

נו, מה תעשי בחוה"מ?

ובכלל האחות אצלינו כזאת אנטיפטית.

אני מגיעה למעקב. היא לא עושה כלום אבל לא מוכנה לקבל אותי כי לא קבעתי תור.

בחייאת, כולה מעקב הריון- סטיק, משקל, ולח"ד. מה קרה?

רק בהריון ועם ילדים

בעודינו חסרות ישע

צריכים את הקופת חולים בדר"כ

ואם הם לא שם בשבילינו

אז מתי צריך אותם בכלל.

תתלונני עליה!

מה זאת אומרת לא מוכנה לקבל אם אין לה מה לעשות, רק בגלל שלא קבעת תור?

לפעמים אני עוד תופסת את עצמי ולא מאמינה

ניסי ניסים, פלאי פלאות!

בעזרת ה' מתכננים מסיבת הודיה בקרוב, להודות לה' על הדבר המופלא הזה

התוכניות לשבוע הקרוב, איך לא, להתחיל כושר ודיאטה

ממליצה על דייסה חמה ומתוקה גם מחמם וגם משביע

או מרק ירקות לנישנוש/שתיה חמה וטעימה

היית מרגישה יותר טוב,

הררים מבהילים של כביסות ובין לבין סלסאות אקראיות של כביסה נקייה לקיפול, ארונות מטבח שהכל בהם זז בגלל פסח ועדיין לא חזרו למקום וכן הלאה.

ואני לא נסעתי לחג ואין לי תינוקת ויש לי ממ"ד אז הייתה לנו מלחמה רגועה, ולילדים היו היום מסגרות.

אז במקום התמונה שולחת חיבוק גדול!

ויהיה בסדר גם יהיו ערמות כביסה והרצפה לי תהיה הכי נקייה.

וחוץ מזה, בדיוק היום קראתי כתבה איך ההסתגרות בבתים בגלל המלחמה עושה לא טוב, בפן הפיזי ממש וגם הרגשי. והדגישו את חשיבות החשיפה לאור כדי לשפר מצב פיזי ורגשי. ממש, אפילו לשבת ליד חלון פתוח.

אז מחר, רצוי איפשהו בשעות הבוקר או לפני הצהריים, צאי לך עם התינוקת לסיבוב רבע שעה באוויר ובשמש.

זה אולי לא יפתור את כל הבעיות אבל זה בהחלט יכול לשפר מצב רוח, לשפר את כמות ואיכות השינה בלילה, לתרום לבריאות מערכת החיסון ועוד ועוד. 

עולם השקר הזה האינסטגרם, מצלמים ובוכים. השעבוד לתוכן מרוקן לא פחות שלא תחשבי

ואם ינחם אותך - הבית שלי במצב זוועה כנל

לא הספתי לכבס, כלום לא מוכן לשבת וגם הילדים עוד ערים

לא שטיפה, לא קניות, לא כלום

הדבר היחיד שהספקתי זה להכין צהריים נורמלי לילדים חמצי ולהשאיר את הבלאגן מאחוריי אחרי יום עבודה נוסף מתיש מהבית עם הילדים ולצאת איתם לחוף כדי שלא נשתגע

אז הבית לא יהיה מסודר🤷

יצאנו ממלחמה אחות

ממלחמה

טילים עם ראש חצי טון חומר נפץ מתפצלים ומתעופפים מעל הראש

ילדים חודש בבית כולל פסח

מזמור לתודה שיצאנו ללא יודעת כמה זמן של שפיות, הבית שלם, לא נפגענו, ב"ה תסדרי מחר

לכי תנוחי, חוסר שינה יכול לדכא ממש (מנסיון) ותקופת מלחמה ארוכה בלי אופק כנל

ולדעתי תתנתקי מהזבל הזה

♥️

אין מישהי כזאת

ואם יש

אז יש לה מינוסים אחרים שלא הייתי רוצה לדעת

זה הצורך לפרסם את הדבר הכי פרטי שלך, הבית , הכביסה, הניקיון, המשפחה ....

טרנד הזיה

שסיימתי לסדר בחזרה את הכלים

ועכשיו מסיימת עם הכביסות 

(אנחנו רק זוג עם תינוקת, אז אין ערימות הזויות)

ובכל זאת כל היום הזה הייתי עצבנית ובדיכאון ובלי מצב רוח

ומרגישה שלא בא לי בכלל לחזור לשגרה

ולא יודעת איך עושים את זה 

ויש לידה באופק שמלחיצה אותי

וכולי איכסה בפנים

בקיצור גם אם מהצד נראה שורוד לי

כי סיימתי לסדר את הבלגן

זה בכלל לא אומר שבאמת ורוד...

והכי נורמלי בעולם שיום אחרי החג מרגישים ככה

במיוחד חג שהגיע אחרי חופש ארוך ומתיש

זה קצת כמו נפילת סוכר

בבת אחת ליפול לשגרה ולהתאפס על החיים

עושה סחרחורת

זה עניין של כמה ימים או משהו מתמשך?

כי אם זה משהו שהוא עכשיו זה בסדר גמור, לוקח זמן לחזור לשגרה והכל בסדר

אבל אם זה משהו מתמשך שכבר תקופה לא עובר, ואת לא מרגישה שזאת תקופה שתעבור ואת בדרך החוצה משם- לגמרי הייתי בודקת דיכאון. כדאי להתחיל מרופא משפחה.

רלוונטי, וחשוב מאוד, למי שלא - כנראה שהתלוש מספיק

אם זה סעיף חובה זה מה שהייתי עושה 

לי זה היה עוזר לפעמים. 

ואולי להזמין מישהו מהאחים אליכם יעזור להעסיק את הילדים?

נשמע שאת רוצה להיות בבית...

הסעודות ארוכות לי

אין לי מה לעשות שם

בעלי עסוק עם אחים שלו..

לבעלך?

נראה לי זו השאלה הראשונה

אם זה מסתדר לו להיות בבית, אז נראה לי אין בכלל התלבטות.

אם הוא רוצה להקל עלייך וישמח להישאר בבית אבל חושש מהארגונים, תנסו לחשוב יחד על פתרונות שיקבלו על התארגנות - שבת מצומצמת, אוכל קנוי וכו'.

אם זה לא מתאים לו וזה יהיה לו יותר מידי, אז כן הייתי שוקלת לנסוע.

אבל תראי קודם מה הוא רוצה 

אבל לא יודעים איך לעשות את זה

וברור שמקל עליו להיות אצל ההורים

אבל הוא גם רוצה להקל עלי 

בס"ד

לא פירטת אבל נשמע כואב מאד ❤️‍🩹

בגלל שביקשת עצות: שקלת טיפול כדי לעבד את מה שהיה? מהמעט שכתבת מזכיר קצת תגובות פוסט טראומטיות. המוח והגוף זוכרים את הטראומה ושולפים אותה בכל מיני הזדמנויות וכשזה קורה, זה גורם לכאב ולשיבושים של כל מיני הסיטואציות.

מצד אחד חצי שנה זה עדיין די טרי לחוויה קשה.

מצד שני נשמע שאת סובלת ושזה פוגע בך ביום יום 💔 וטיפול טוב יכול לעזור עם זה.

חיבוק גדול שוב!

בע"ה שמכאן תראי רק אור ומתוק תמיד!!!

לידה שקטה.

בעקבות הפסקת הריון.

ועכשיו צריכים טיפולים.

והמלחמה הזאת דחתה את כל התורים...

זה נחשב טראומה? לא יודעת

בעקרון קיבלתי 12 פגישות עם עו"סית. הרחיבו לי כי עברנו לטיפולים, אבל אין כמעט תורים.

אמן!!!

לגמרי טראומתי

וקשה גם לחשוב על העתיד ומה שתצטרכו לעבור

שולחת מלא כוחות

חיבוק על זה🩷

אולי אם את לא מקבלת מענה מספיק דרך הקופה, שווה לשקול ללכת לטיפול באופן פרטי כדי לעבד את זה.

ומצד שני כמובן שזה הגיוני לגמרי להמשיך להתאבל על זה. זה גם יכול להמשיך לכאוב עוד שנים, וזה בסדר שכואב🩷

לק"י

בבוקר- לא.

(ואצלינו הם כל יום כמעט במחשב, ויותר מעשרים דקות. ואני יודעת כמה קשה להגביל. אבל מזמן קבעתי כלל שבמוצ"ש אין מחשב, ואין. והם גם לא מבקשים.

אז מציעה לקבוע כללים ברורים וממש לעמוד עליהם).

ואישית אין מצב שהייתי נותנת מחשב או משחק כלשהו או התעסקות כלשהי - בבוקר.

מי שמוכן שישב לאכול משהו לפני שהוא יוצא...

לא בתור התנצלות או משהו...

תגדירי מתי כן מותר לשחק במחשב, למשל אחרי שחוזרים מבית ספר, מניחים תיק במקום, אוכלים צהריים ואז אפשר מחשב. או מה שמתאים לך. בבוקר לא כדאי לדעתי. 

ספרים עם ציורים

כמו של מדע

לגו בהתחלה בעלי שיחק איתו בשבתות , בנה איתו ביחד ועכשיו הוא כבר מדמיין בראש עולם ובונה לבד

משחקי הרכבה אחרים מעסיק אותו?

אפשר חוברת צביעה, מקו לקו וכדומה

אם כל יום זה לא יותר מידי בגיל הזה, כי זה באמת מייצר איזושהי "תלות" או ציפייה לזה כל יום.

אצלנו מותר בימי שישי אחרי התארגנות לשבת

ומיד פעם במקרים חריגים במהלך השבוע, לזמן מוגבל

בבוקר אף פעם אי אפשר, זה לא הזמן לזה.

אם אני מרשה, זה רק אחרי הצהריים.

אפשר להחליט על זמן מרוכז יותר ביום שישי או להפסיק לגמרי עד שיהיה בשל.

רעיון לחלופה, להשמיע לו סיפורים ברמקול שמחובר לבלוטוס של הטלפון שלך, דרך ספוטיפיי.

אין מסך, הטלפון אצלך.

הפרקים עוברים ברצף.

אפשר ללמד אותו לצבוע מנדלות הזמן הזה או לשחק בבצק וכד.

או פשוט לשבת ולהקשיב.

תעסוקה אקטיבית, אפשר ערכות לגו. זה ממש מתאים לגיל.

תקני את הערכות לגיל 5+

בהתחלה צריך ללמד אותם איך לעבוד לפי החוברת, בערכות הבאות הוא ידע לבד.

אפשר גם פאזלים.

חשבתי גם לקנות מיקרוסקופ מאליאקספרס, עוד לא רכשתי אז לא יודעת להמליץ אבל נשמע מתאים לסגנון.

מעבר לכמה זמן, יש עניין גם לתוכן של המשחק.

יש משחקים יותר ממכרים, יש כאלו שמשפיעים פחות לטובה.

אצלנו משחקים בעיקר במשחקים לימודיים (חשבון, אנגלית, מיומנויות כלשהן) ולא סתם משחקים כמו אנגרי ברדס או משחקי מלחמה.

לפעמים עדיף גם לשלם קצת כדי לקבל תוכן איכותי

מותר זמן מחשב(משחק/צפיה, בתכנים בפיקוחנו)

שננעל ברגע שהזמן עובר(ללא תלות בנו אלא אוטומטי בבקרת הורים, לתחושתי מנטרל הרבה מהמתח סביב זה כי פשוט נסגר וזהו)

ורק בין השעות 15:30-18, אם מתאים באותו יום ואחרי ארוחת צהריים ומטלות נצרכות(ש"ב, עזרה מסוימת בבית..)

כשלא היה את הזמנים האלה זה באמת היה יוצא מפרופורציות ועכשיו שיש ממש הגדרות ברורות ההתנהלות סביב זמן מחשב נעימה לנו יותר

הוא בן 7.5

גם כי אני לא מבינה בזה ובעלי עשה

וגם כי הוא יוכל להדריך אותך הכי טוב.

בכל אופן יש אצלנו בקרה כפולה-

1. משתמש במייקרוסופט עם הגבלת זמן

2. משתמש כרום עם פמילי לינק ורק אתרים שאנחנו מאפשרים פתוחים.

מוגזמת... עד עכשיו הם עשו רק דברים מועילים - עלונים, ציורים, עיצובים... ואז הם גילו אתרים עם משחקים והתמכרו

הודענו להם שמאחרי פסח אין יותר משחקים במחשב, אבל הם כן יכולים לעשות את אותם דברים מועילים.

בקשר לבן שלך יש שתי אפשרויות, לדעתי:

1. למצוא משהו אחר שהוא יכול לעשות במחשב, מקסימום משחקים לימודיים - משהו פחות ממכר.

2. להוציא לגמרי מהתחום את השימוש במחשב. בהתחלה יהיה לו קשה, אחר כך כנראה שהוא יתרגל.

רעיונות לתעסוקות אחרות:

משחקי דמיון (פליימוביל וכו')

ערכות מדע ויצירה

יצירה חופשית ממגוון חומרים פשוטים

פרויקט בנייה (אם יש לכם חצר או מרפסת)

אולי גידול בעל חיים

ואומרת בעדינות - שאם אתם רואים את ההתפרצויות חסרות השליטה האלו בעוד תחומים, אולי כדאי ללכת לאבחון...

-ספרי תמונות ברמה גבוהה יותר(למשל יש את סדרת מבט מקרוב על.. שהבן החכם והסקרן שלי מאוד אוהב)

-משחקי הרכבה ברמות שונות לפי היכולת- לגו גדול או קטן עם או בלי הוראות, קליקס, מגנטים.. אצלנו סביב הגיל הזה התחילה ממש התעניינות ביצירת דגמים מהחוברות. אפשר לחפש גם דגמים נוספים באינטרנט ולהדפיס ושמעתי שיש אתר שאפשר לצלם לו חלקי לגו והוא מוציא דגמים מתאימים...

-יצירות מהשקל וכאלה שאפשר לעשות לבד. שוב תלוי רמה אבל דברים כמו הדבקה של מדבקות לפי מספרים, הדפים השחורים שצריך לגרד ועוד כל מיני כאלה אהובים פה מאוד.

-חוברות פעילות/עבודה, אצלנו הכי תופס או כאלה של משימות קלות, או כאלה שהן יותר חוברת צביעה אבל סביב תחום עניין.

-רולר בליידס/אופניים/קורקינט אם רלוונטי אצלכם

-לוח איזון, טרמפולינה ביתית וכו

אין הגבלת זמן על מסך

גם לבן ה6

אני לא מתייחסת למסך באופן שונה מכל דבר אחר

ואני לא רואה שהילד מתייחס/ מתנהל אחרת לגבי המסך

בתקופה הזו הוא אכן היה במסך יותר מדי

בעיניי זה מאד הגיוני

חופש ארוך נטול מטרה

עכשיו חוזרים ללימודים והמסך יחזור להיות משהו יחסית שולי

אצלנו התעסוקות שלו הן:

ציור/ יצירה/ דופלו/ לגו/ פליימוביל/ חברים