הוא אבא שליי הוא לא הבן שלי ... אני אומנם בכורה אבל זה ממש אבל לא אומר שאני צריכה להיות 'אחראית' על הבית שלי.
והוא מה?? הוא לא כזה..
הוא לא אחראי בבית שלו אז שלא ידבר אלי ככה.
ואשכרה הוא אמר שאני בת 16. והוא עוד קורה לעצמו אבא שלי.. הוא אפילו לא יודע בת כמה אני ומה שאכפת לו זה רק הניקיון של הבית .. ומה איתי?? עלי הוא לא מסתכל. הוא לא רואה שקשה לי. כן קשה. הוא דורש ממני להיות 100 אחוז בלימודים. 100 אחוז בבית. 100 אחוז בן אדם. לא אני ממש לא מושלמת.
אני לא מצליחה ככה .. לא מספיקה עמוסה מעל לראש ואז לא עומדת בכלום. נכון אני כישלון אבל זה ממש לא אומר שתזרוק עלי תזבל שלך.
אני רוצה לעשות מה שאני אוהבת.
אני רוצה לרקוד , אני רוצה לשיר אני רוצה לחיות.
ואת זה הוא לא מבין .
הוא לא מבין שבמקום לגרום לי להיות בן אדם הוא גורם לי להיות מפלצת.
שיתן לי לחיות ויפסיק לצפות כי 100 הוא לא יקבל . אני לא רובוט שעובד על אחוזים אני אדם שבתוך תוכי יש רגשות עמוקים שבגלל שלא מתייחסים אליהם הם נמעכים ונשברים. את זה הוא לא מבין.
ועם כל ההתנהגות הזאת הוא עדיין חשוב לי ומאוד.
אז כמו שביקש שוב אני יהיה הרובוט שעושה כל מה שאומרים לו ואלך ואכתוב מכתב התנצלות. על מה?
על זה שניסיתי להראות לו שאני גם קיימת.
אולי זה יעזור. אני לא יודעת אבל בנתיים נשאר עצובים כי הלב רועש הרגשות פועמים וגועשים ולא נותנים לי לנוח.

- לקראת נישואין וזוגיות