רינגטון= מנגינה קצרה, צלצול.
זה בעצם לקחת את עיקר/ חלק עיקרי בשיר ורק אותו.
אז סביב הדקה לקחתי מכל שיר איזה עיקר (וכן מוזר לי לכתוב את שמות המשפחה של הראל, ביני ושולי (האדיר).)
הנה
|מציין את שולי ובוצר בנפרד|
רינגטון= מנגינה קצרה, צלצול.
זה בעצם לקחת את עיקר/ חלק עיקרי בשיר ורק אותו.
אז סביב הדקה לקחתי מכל שיר איזה עיקר (וכן מוזר לי לכתוב את שמות המשפחה של הראל, ביני ושולי (האדיר).)
הנה
|מציין את שולי ובוצר בנפרד|
פתאום יש למישהו מלא רינגטונים.
לא יכלת להעלות לפני חודש וחצי?!
|מבכה|
כן, אני מפציר!
(ז"א, אני לא שואל, אלא מפציר, כי שאלה זה פתטי, הרי אם צונזר כנראה שאתה לא רוצה שידעו)
מעניין אם זה עובד
חייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)