"אַל יִמְנַע עַצְמוֹ מִן הָרַחֲמִים"
עַל-כֵּן יֵדְעוּ לְדוֹרוֹת - שֶׁבְּכָל מַה שֶּׁיַּעֲבֹר עֲלֵיהֶם עַד בִּיאַת מָשִׁיחַ בִּכְלָל, וּבִפְרָט עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה - לְעוֹלָם אַל יִתְיָאֲשׁוּ עַצְמָן מִן הָרַחֲמִים,
כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז"ל "אֲפִלּוּ חֶרֶב חַדָּה מֻנַּחַת עַל צַוָּארוֹ שֶׁל אָדָם אַל יִמְנַע עַצְמוֹ מִן הָרַחֲמִים",
וְאָמְרוּ
"יָפָה צְעָקָה לָאָדָם בֵּין קֹדֶם גְּזַר דִּין בֵּין לְאַחַר גְּזַר דִּין". וְזֶה שֶׁסִּפֵּר [משה רבנו] תְּפִלּוֹתָיו אֵיךְ הִתְפַּלֵּל וְהִתְחַנֵּן לִפְנֵי ה' יִתְבָּרַךְ,
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וָאֶתְנַפַּל לִפְנֵי ה' וְכוּ'" -
הַכֹּל כְּדֵי לְהוֹרוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
שֶׁיִּתְחַזְּקוּ בִּתְפִלָּה וּצְעָקָה לַה' יִתְבָּרַךְ תָּמִיד,
כִּי רַחֲמָיו אֵינָם כָּלִים לְעוֹלָם.
(ליקוטי הלכות, ערלה ד', אות ט"ז)
הטוב
כי לא כלו רחמיך
והמרחם
כי לא תמו חסדיך
עַל-כֵּן יֵדְעוּ לְדוֹרוֹת - שֶׁבְּכָל מַה שֶּׁיַּעֲבֹר עֲלֵיהֶם עַד בִּיאַת מָשִׁיחַ בִּכְלָל, וּבִפְרָט עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה - לְעוֹלָם אַל יִתְיָאֲשׁוּ עַצְמָן מִן הָרַחֲמִים,
כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז"ל "אֲפִלּוּ חֶרֶב חַדָּה מֻנַּחַת עַל צַוָּארוֹ שֶׁל אָדָם אַל יִמְנַע עַצְמוֹ מִן הָרַחֲמִים",
וְאָמְרוּ
"יָפָה צְעָקָה לָאָדָם בֵּין קֹדֶם גְּזַר דִּין בֵּין לְאַחַר גְּזַר דִּין". וְזֶה שֶׁסִּפֵּר [משה רבנו] תְּפִלּוֹתָיו אֵיךְ הִתְפַּלֵּל וְהִתְחַנֵּן לִפְנֵי ה' יִתְבָּרַךְ,
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וָאֶתְנַפַּל לִפְנֵי ה' וְכוּ'" -
הַכֹּל כְּדֵי לְהוֹרוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
שֶׁיִּתְחַזְּקוּ בִּתְפִלָּה וּצְעָקָה לַה' יִתְבָּרַךְ תָּמִיד,
כִּי רַחֲמָיו אֵינָם כָּלִים לְעוֹלָם.
(ליקוטי הלכות, ערלה ד', אות ט"ז)
הטוב
כי לא כלו רחמיך
והמרחם
כי לא תמו חסדיך
שיהיה לך בהצלחה רבה!