בואו בהמוניכן לפורום שירת נשים
הוא צריך החייאה אבל הוא לא במצב מאד נואש
כדי להצטרף תשלחו מסר עם בקשה להצטרפות (כי זה פורום סגור לבנות בלבד)
ל: @אנחנו יחד נבנה או: @כנרית על הגג=)
והיא תבקש ממישהי שמכירה אתכם במציאות לשלוח לה מסר על כך שהיא מכירה אתכן במציאות, אבל אם אתן לא מכירות מפה אף אחת במציאות, אל דאגה, יש לכך פתרון, בכל מקרה
תבואו בהמוניכן
יאללה, תרשמו
@אין קדוש כה רק שתדעי שזה קיים...
קפיץ וקפוץ
ואיזה יופי שאתן מצטרפות! 
בינתיים את יכולה לבקש ממני 
מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד
ישקפיץחייב דחוף.
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)
