כללל הדברים שמעצבנים אתכם
לכאן בבקשה
חייבים לקצר את הגישה למצב רוח רע. זה מוצר צריכה בסיסי.
פסידוניתכללל הדברים שמעצבנים אתכם
לכאן בבקשה
חייבים לקצר את הגישה למצב רוח רע. זה מוצר צריכה בסיסי.
אוטובוסים שנוסעים בקצב הליכה ובא לך כבר לרדת וגמרנו.
ואז הוא עוקף אותך ונשאר עוד הרבה דרך כולל עליה
פסידוניתגם זה קורה
אבל אני ממילא יוצאת מנקודת הנחה שהוא יעקוף אותי אז אם לא מצפים לא מתאכזבים
פסידוניתמעניין אם זה עובד
חייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)