השירים האלה, מזכירים לי אותו.
אירועים שתמיד הייתי משתפת, אין.
הסיפורים, הצחוקים, הבדיחות הלא קשורות,
השיחה הפתוחה הזאת,
הוא הכיר אותי יותר מעצמי כמעט. מזל שמכעט.
השיחות, הדיונים, הפריקות ואפילו המריבות.
כ"כ בוער לי.
כ"כ מכאיב לי שהכל שייך לעבר.
ועוד אפשר לומר שדיי בגללי.
אבל אופ. עמדתי על העקרון שלי. הייתי גיבורה בסופו של דבר.
איי אלוקים.
אני מרגישה את הנשמה ואת הלב נצבט.
את הקונ'ץ שמספרים לי עליו דברים.
את הדמעה שאני מחניקה.

אלוקים, אוהבת אותך גם כשקשה.