או לפחות יציע לשלם

זה עלול להיות אבק גזל

שכל אחד ישלם על עצמו עד שהם בטוחים בקשר הזה?

הסתכלות קצת אגואיסטית לדעתי.. מקווה שזה לא המניע של בחור לשלם.

אמרתי שאני אציע אבל אצפה שישלם בכל זאת. עד עכשיו הבחורים שאני יצאתי איתם התעקשו לשלם למרות שהצעתי גם כשהם חתכו למחרת. כנראה למרות שאין להם מי יודע מה כסף הם הרגישו צורך לעשות זאת ואני מעריכה את זה.

עליך סתם ככה? מה זה אמור להביע...?

אבל כן, לדעתי האישית זה קצת אגואיסטי להציע לשלם רק על בחורה שנראית לך. אני  לא מצפה את זה בכל הקשר אלא בפגישה הראשונה- שנייה.

הגיוני מאוד...

מחילה שאני לא הברון רוטשילד בר גייטס

שאתה מקצין ומעוות את דברי. בכל אופן אם זה מה שאתה מרגיש אז אני מאחלת לך שתמצא את האחת שלך במהרה ובאמת לא תצטרך לזרוק ככ הרבה כסף על נשים.

סעודה חינם כמו שכתבה מישהי פעם באיזה שרשור לפני כמה זמן.

לכל הפחות, כמו שרוב הבנות כאן כתבו במפורש, אם לא בא לה על הדייט, ראוי שהיא תשלם על עצמה.

זה שבחור משלם על בחורה לא דורש ציפיה או שום דבר אחר, אלה מידות טובות שראויות להערכה והערצה.

באותה מידה, בעין יהודית, יכלה הבחורה גם את לעשות את החסד הזה. לכן ראוי שתהיה כאן יותר מרק עין טובה (שאני בטוח שיש לך ואת לא מזלזלת בטובת הבחור), לענ"ד גם ראוי שיהיה ברור שאין לך זכות לצפות לזאת. זה חסד גמור.

מה נעשה שפשה בנו הנגע הזה של תרבות המערב בה הגבר הוא איזה יצור משונה שצריך לדאוג לכל נשות העולם? נכון, זה דחף גברי יפה מאוד לדאוג לאישה. אבל לא לכל אישה. זה לא נראה לי אופי שמוליד דברים טובים לזוג נשוי.

מקווה שהדברים לא יצאו בצורה מעליבה, זאת ממש לא הייתה הכוונה.

זאת התנהגות מלאת חסד של יהודי! אין לזה שום קשר לגבריות.

המילה חסד מעלה קונוטציה של צדקה ואף בחורה לא נזקקת ב"ה.

בחור שרוצה לשלם זה בגלל שכמו ש'חסדי ים' אמר הוא רוצה להיות המשפיע בקשר ומבטא את זה דרך המעשים האלו (לפחות בהתחלה שאין כ"כ דך אחרת להראות את זה).

בתכלס גם בחורים אשמים בתופעה הזאת. אם בחורים לא היו משחקים את המשחק הזה ולא מציעים לשלם זה לא היה קורה. מי שלא רוצה לשלם וזה מבאס אותו בתוך תוכו שפשוט לא יציע. עדיף מאשר שישלם ויהיה מבואס על זה.

יש הרבה בנות שלא בעד שישלמו עליהן ויסרבו אבל עצם ההצעה (שבאה ממקום אמיתי שהוא רוצה לשלם) כן נותנת הרגשה טובה ואם משקיעים בזה קצת מחשבה אז מבינים שכן- זה מבטא משהו קצת יותר עמוק מהתשלום. כי לבחורה אין באמת בעיה לשלם. אבל מבחינתה זה מבטא את הרצון של הבחור לדאוג לה כשהיא איתו. זאת הדרך המהירה (בהתחלה) להראות את הדאגה שלו אליה.

לא צדקה. צדקה זה צדקה וזה סוג של חסד...

גם לחייך לאדם זה חסד. כמו שאמרו חז"ל "טוב המלבין שיניים לחברו יותר ממשקהו חלב".

את בטוחה שזה הבחורים אשמים? כי אני ראיתי מקרים שהבחורה מציעה להשאיר את הארנק באוטו... 

אל תשכחי גם שבחורות אוהבות נורא את כל המבחנים בסגנון "בוא נראה אם הוא קמצן".

והיום קמצנים הם "יהרג ובל יעבור", עזבי שהתרבות עשתה את המבחן המגוחך הזה לבלתי אפשרי. גם הכי קמצן ישלם על בחורה (אלא אם יש לו בעיה קשה).

בחור ממוצע, גם אם הוא עני מרוד או בן תורה תפרן, יעדיף לזרוק כסף לפח מאשר שיתייגו אותו כגבר לא מוצלח.

על בחורות שרוצות לשלם אני אוהב ושמח לשלם וזה גם בד"כ סימן לדייט מוצלח

יחשוב שהוא עושה איתי חסד בזה שהוא מציע לשלם.

כנראה שאנחנו מרגישים שונה כלפי ההגדרה ואני לוקחת את ההגדרה של חסד לכיוון אחר.

וברצינות עכשיו - באמת קרה לך שבחורה הציעה להשאיר את הארנק באוטו? רוב הבנות לא יתנהגו ככה (ובלי להכליל אבל הקטע הזה טיפה יותר נפוץ אצל חילונים והרבה הרבה פחות אצל דתיים).

הרוב מרגישים שזה המדד לבחור קמצן או לא (בהתחלה בכל מקרה. סוג של רושם ראשוני. בדיוק כמו שתרגיש שונה אם בחורה תתנהג בדרך שלא כ"כ נהוגה בחברה על ההתחלה, אבל בפועל היא לא כזאת. זה מה שראית בפעם היחידה שיצא לך לפגוש אותה ויכול להיות שזה לא מעיד עליה אבל אצלך בראש זה כבר נתפס כמשהו לא מנומס או כל דבר אחר..לא עולה לי בראש דוגמא עכשיו אבל מקווה שהבנת).

כן אני מבינה למה היום קמצנים הם "יהרג ובל יעבור". לא חושבת שקל לחיות עם בן אדם קמצן.

כמובן שלא צריך "לזרוק" כסף על כל מיני דברים שוליים אבל כן צריך קלילות מסוימת בחיים ולא להיתקע על כל דבר קטן שמוציאים. והרבה פעמים בן אדם שקמצן בכיס יהיה גם קמצן בלב.

בגדול כן הבנתי למה התכוונת. שבנות לא צריכות להרגיש שחייבים להן משהו ואם בחור מציע זה בא מתוך מקום טוב שצריך להיות מוערך ולא לקחת כמובן מאליו..עם זה אני מסכימה

ביחוד שהמדובר הוא על כמה שקלים בודדים.

לכן קל להבין שאף אחד לא יצא לדייטים עם בחורות שלא לשם שידוכין (מה גם שזה אסור).

בקיצור לענ"ד יש חשש גזל אם הבחורה באמת לא מעוניינת בכלל

מתאים, תמשיך איתה לבית קפה בהנחה שהיא תבקש ואז גם תשלם עליה?

אם לא, הבנת למה זה חשש גזל.

אם כן תמשיך, כנראה שאת באמת יוצא דופן

לגבי העובדה זה שלך לא מזיז, אשריך.

זה לא אומר שכל אחד מוחל על זה.

לגבי ממון, אתה לא יכול להתיר לעצמך את ממונו של השני.

בטח לא כשהוא לא יודע. ואפילו כשהוא יודע ויש חשש שהוא "הסכים" ולא באמת הסכים, יש אבק גזל.

והמקור הוא, "כקטן כגדול תשמעו" אמר ריש לקיש שיהא חביב עליך דין של פרוטה כדין של מאה מנה למאי הלכתא אילימא לעיוני ביה ומיפסקיה פשיטא אלא לאקדומיה. דהיינו אזהרה לדיינים לא להקדים דין גדול לדין קטן.

מכאן להוציא ולומר שהתייחסות התורה לכסף גדול ולכסף קטן בצורה שווה, הרי זה מגלה פנים בתורה שלא כהלכה!

ולהיפך, התורה מבחינה בין כסף גדול לכסף קטן. בוודאי ידוע לך שבהלכות איסור והיתר ישנם מקרים שבאם מדובר בסכום פעוט, מורה ההוראה יורה להשליך. אך אם מדובר בסכום גדול (הפסד מרובה) הוא יתיר.  מה עם דין פרוטה כדין מאה?!

כמו כן בנתינת הצדקה. הרי שאם מדובר בסכום פעוט אין צריך לדקדק מה שאין כן בסכום גדול. מה עם דין פרוטה כדין מאה?!  (ק"ו שאתה הוא זה שסבור שבמקרה דידן מדובר בסוג של חסד.)

ועוד כהנה וכהנה ואכמ"ל.

מכאן אתה למד שהתורה מבחינה בין פרוטה למאה. חבל לעשות מהתורה פלסטר וסיסמאות, לאסור את המותר ולהתיר את האסור/ עד שראיתי שיש שכתבו בקרה דידן, שיש לחוש משום גזל!!. צא ולמד מחווה שאסרה את המותר וכו'

לכן דעתי היא שעל הבחור לשלם, ובייחוד שהמדובר הוא על סכום פעוט שלא עולה על חמישה עשר שקלים.

אין שום חילוק בסכומים.

צא ולמד מדין מאכל אורח. שאם אתה יודע שאין לבעל הבית די צורכו והוא לא יסרב לך משום אי נעימות אסור לך לבקש ממנו מאכל.

צא ולמד עוד מדין משחק בקוביא שאף שבבירור המפסיד הסכים לשחק עדיין ישנו אבק גזל.

לימדו אותך לא טוב כנראה.

עם בחורה נורמטיבית הבחורה לא כופה\ מבקשת מהבחור שישלם עליה למרות שבדעתה לחתוך ,אלא הבחור פשוט משלם בלי לדעת מה כוונתה לגבי המשך הקשר. אז אם בחור מציע איך יש פה גזל בדיוק?!?הבחור הציע והבחורה נענית זה הכל. אם הבחור כלל לא מציע לשלם בפגישות ראשונות זה אני כבר לא יודעת, פשוט עוד לא נתקלתי בכזה מקרה ומקווה גם לא להיתקל.

גם אם נאמר שרוב ככל הבחורים היו מסכימים לשלם, עדיין יש מיעוט שלא יסכימו ואיתם זה גזל.

זה לא מקרה בספק שלא יודעים מי הבחור ואי אפשר לברר את דעתו, לכן לא הולכים על פי רוב כאן.

בקיצור, יהי ממון חברך חביב עליך כשלך.

ומה זה אם הוא מציע אז איך? כי הוא מציע על דעת זה שיש סיכוי! מעבר לזה שהוא מציע כי החברה מכתיבה ככה. ככה או ככה זה דומה ל"משחק בקוביא" בדיוק. דבר שאסור.

בכל אופן, אם את חוששת, תגידי לו לפני כן שאת לא חושבת שיש סיכוי, ואז נראה אם כולם ישלמו עליך.

אם את חושבת שיש סיכוי שתשני את דעתך, זה כבר דומה לשאלה קודמת שנשאלה לגבי הבזבוז זמן וכו'.

אבל סתם מעניין- באמת היית רוצה שישר שבחורה רואה שאתה לא נראה לה תגיד לך את זה? אני חושבת שזה נורא פוגעני וחסר טקט ובתור גבר הייתי משלמת אפילו סכום נכבד רק כדי לא לספוג את הבושה הזו.

אם בחורה כזאת פזיזה, הייתי מעדיף להתרחק ממנה כמה שיותר מהר.

וכאן כבר זה לא שייך לממון.

כתבת ש"משום אי נעימות אסור לך לבקש" ונכון אסור לבקש, אך באם אדם מציע לך אין איסור ולכן אין לכך קשר לעניינינו. (אמנם אדם שאתה יודע שאין לו אסור לך לאכול אצלו. אך גם לזה אין כל קשר לענייננו) 

ק"ו שדין משחק בקוביא אינו קשור לעניננו כלל, ששם עיקר האיסור הוא משום אסמכתא. דבר שלכאורה לא שייך פה.

לא אכנס לכך אם לימדוך אם לאו, אך זאת תדע שלדמות מלתא למלתא לאו מלתא זוטרתא היא, ולא תמיד אפשר ללמדה. וד"ל.

העובדה שאדם מציע, מסתמא זה על דעת המשכיות או לכל הפחות ספק, וגם אז זה רק כי החברה הכתיבה כך.

צריך בירור אם האדם יודע מלכתחילה שאין סיכוי, האם הוא בכלל יציע. ואם בהקשר למוסכמות חברתיות, הוא בוודאי מלכתחילה לא יציע ללכת למקום שיעלה כסף.

פשוט לכולם כאן שאם בחורה תפסול אותם בשניה שהם נפגשים, שהם לא ירצו לשלם עליה במקרה והיא תודיע להם. מה החילוק כאן? העובדה שהיא מסתירה את זה?

מה העניין? היא מחפשת סעודה חינם?

ניחא אם היה ספק, או שאולי היא תשנה את דעתה.

לא יודע מה הקטע שלך לשכוח שממון חברך הוא לא שלך.

לא הראת ערבוב הדברים היכן הם, וההיתרים המוזרים איים.

מפאת קוצר הזמן, אשיב בקוצר האומר.

ידוע הדין שדברים שבלב אינם דברים, ואשר על כן אדם שאינו מפרש מילותיו אין כל צורך לחוש למחשבותיו. ישנם יוצאים מן הכלל, אך לכשאפנה אשנה.

בחברו גם אם אינו חייב בדיני אדם. לבל נשכח דיני שמים.

מה גם שייתכן ויש כאן גם בעיה בדיני אדם, אם כי אני ממש בספק לגבי זה.

חוזר על התהיה, לא יודע מה הסרט שלך עם ממון אחרים.

וכי אין כאן נושא הלכתי.

בקשר לתהיותיך, אבקש את סליחתך על כך שאינני משיבך דבר כעת. 

אני צריך לסיים כעת דבר, שאני צריך להגישו מחר.

אשר על כן אני אני ידחה תשובתי בכמה שעות. (נראה לי שלא תחשוד אותי בהתחמקות שווא, או שאין תשובתי עמי ) 

ואני לא.

כמו כן ראיתי שהגעת למסקנה בדין ודברים עם  "צריך עיון" שאין חיוב אף מדיני שמים. ואתה צודק. אין כאן חיוב אף מדיני שמים.

מה שנשאר זה עניין מוסרי גרידא.

קודם כל צריך שהתורה היא זו שקובעת ליהודי מה מוסרי ומה לא.

טול דוגמה, דין "עני המהפך בחררה" זה מוסרי או לא? או למשל דין "זוטו של ים" שהרי אלו שלו.

בשני המקרים דלעיל יהיו הרבה מהאנשים שיאמרו שזה איננו מוסרי, אך לפי דיני התורה כך ההלכה וממילא כך הוא המוסר.

ביהדות לא האדם קובע מהו המוסר, אלא התורה קובעת מהו המוסר. מה שבעינך נראה לא מוסרי, נראה מוסרי בעיני האחר. (פוק חזי מאי עמא דבר בעניין אלאור עזריה)

ולכן אם הדבר מותר מצד התורה, הדבר הוא מוסרי.

לגופו של עניין

אתה הרי מסכים שבאם הבחורה מעוניינת להמשיך הרי שמן הראוי שהבחור ישלם.

כמו כן אתה מסכים שאם הבחורה מסופקת גם מן הראוי שישלם.

אלא מאי, במקרה שברור לבחורה שהיא חותכת, אתה סבור שזה איננו מוסרי.

השאלה כיצד צריך לנהוג? אליבא דידך צריך להתעקש לשלם.

כפועל יוצא משיטתך זו. הרי שבחורה המתעקשת לשלם, במילים אחרות אומרת לך "אני חותכת אותך". האם אתה חושב שזה הגון כלפי הבחור להודיע לו בצורה זו?

האם אתה חושב שזה הגון כלפי הבחורה שהיא חייבת להודיע לו בצורה זו?!

יתירה מכך, הרי לרוב הבחור יאמר שהוא ישלם. האם אתה רוצה שיתחיל משא ומתן בין המדוייטים מי ישלם? תוך שאתה דורש שהבחורה תעמוד איתנה כצור החלמיש על רצונה לשלם.

הרי המעמד מביך לכשלעצמו, אתה רוצה להוסיף עוד?

ומה עם הבחורים שייפגעו מהתעקשות יתירה זו?

מה יותר פשוט מכך שהבחור ישלם, ביחוד שהמדובר בשקלים בודדים.

לכן נראה לי שאף מבחינה מוסרית אין על הבחורה להתעקש. או כמו שכתבה אחת הבנות פה "מציעה בעדינות אך לא מתעקשת" היש דבר יותר ראוי מזה?

האמן לי, רוב הבנות אם לא כולם, לא מנסות ל"התעלק" על אף אחד, בפרט שהמדובר הוא על בקבוק שתיה. אתה יכול לראות זאת מתגובות הבנות בפורום.

נ.ב. באם הסכמת שאין כאן כל בעיה הלכתית, נראה לי שמן הראוי שתודיע זאת. כי כפי העולה מהתגובות ישנם שלקחו זאת ברצינות, וחבל שיתחילו לחשוש לחינם.

לא אמרתי שאין כאן דיני שמים, אמרתי שאולי ספק אפילו בדיני אדם גם אם לי לא נראה ככה.

לא אמרתי שראוי שבחור ישלם על פגישה בשום מצב, זה שזה נחמד וחסד והכל טוב ויפה, לא עושה את זה "ראוי". אין שום מצווה כזאת גם לא דרבנן.

אתה יוצא מנקודת הנחה מערבית לגמרי, שאין לה שום שורש בתורה.

לכן המסקנות שלנו שונות לחלוטין.

זה שבחורה אומרת את האמת בצורה "הגונה" או לא, כהגדרתך, לא מונע את הדיון לגבי הגזל.

הדרך היחידה לקבוע אם אדם מקפיד על הדבר, זה לשאול אותו.

בכל אופן, לכל הפחות שתציע לו שתשלם היא, ואז כשהוא מתעקש, היא ודאי יוצאת מידי הספק.

כנראה שפספסת את הפואנטה של הפצלו"ש הזה. עיקרו נוגע לאותה הדעה יחידאה של בחורה מסויימת כאן שטענה שהיא מצפה שהבחור ישלם גם אם היא חותכת איתו.

זה ודאי אינו.

ובכל אופן, לגבי הפצלו"ש המסויים הזה, שהתחיל מההגדרה של חסד, אני מקווה שברור לך שזה חסד גמור. לא שונה מצדקה לעני.

לתת למישהו מתנה, זה חסד.

ולגבי הדיון הספציפי ביני לבינך, אתה זה שטען שלכמה שקלים אין בכלל דין גזל. שזה עוד יותר גרוע מהכל!

אף אחד פה לא כתב שהוא מתקמצן על כמה שקלים, או מקפיד על בנות מהזן השנוררי.

הדיון הוא האם יש גזל או אין בכמה שקלים.

זאת דרכה של תורה.

ומחילה, גם אם היה הדיון כנ"ל, והיה נורא לך כל-כך, יכולת פשוט לא לקרוא.

אף אחד לא חייב לצנזר את עצמו בגלל שלך לא נעים לראות דיון תורני...

חח אני עוצר את עצמי מלכתוב איזה שטות ילדותית 

@רווק ב היא אמרה בעז"ה על זה שתהיה בעלה, נראה כמו נכונות לשידוך לא?! ;)

יש לי בזה וורט יפה בגלל ה"סתם משנה רבי מאיר".

אני לא אכנס לכל הדברים שכתבתם כאן אבל אתה באמת חושב שלשלם על מישהי בדייט זה לא שונה מצדקה לעני?

אף בחורה לא תרצה להרגיש ככה. מאוד מקווה שהרוב לא חושבים ככה. אני אעדיף לגווע ברעב/צמא ולא להזמין משהו למקרה שהוא יציע מתוך נימוס ויתעקש לשלם.

אני מסביר את המהות של חסד שמשמעותה נתינה.

זה לא משנה אם זה לתת שקל למליארדר, או לקנות לחבר מנת פלאפל, או לשלם על בחורה בדייט.

חסד זה חסד.

החסד מגיע מתוך רחמים בדר"כ. בחורה לא נזקקת לזה ויכולה לשלם על עצמה. לא מדובר פה על התשלום אלא על מה שעומד מאחוריו ומאחורי הרצון לשלם.

בקיצור זה דיון אחר לגמרי, על ההגדרה של חסד.

אבל האמת היא כמו שכתבתי ונעזוב את זה כאן, כי את שוב נטפלת לדוגמא אחת שצורמת לך בעין ואין לי חשק להתקטננות הזאת.

ותסכים איתי שאני יכולה להגיב אם אני לא מסכימה על משהו

לא נראה לי שיצא משהו מהדיון הזה. כל אחד בדעה שלו והיא לא תשתנה אז באמת מיותר...

אני לא מנסה למנוע ממך להגיב. לא יודע איך הגעת עד שם.

פשוט לא בא לי לנהל דיון לשוני תורני עקר, כשלא מתייחסים למה שאני אומר מתוך אי אילו קשיים בקריאת מה שכתבתי.

אם היית מתייחסת לדברים עניינית, הייתי מרחיב בשמחה.

אצנזר ואומר שלפני שהיה חסד, לא היה למי לתת, ככה שלא הייתה נתינה.

עד שנהיה חסד, ואז נולדה הנתינה.

לכן חסד משמעו השפעה.

רק מה שהכוונתי לומר וכנראה גם קודמתי התכוונה לכך, שפעמים שאדם נותן לשני, אך בעצם הוא נותן לעצמו. דהיינו שהוא מעוניין בתמורה שהוא מקבל מהנתינה. וזהוא איננו חסד.

למשל אדם הקונה מהחנווני, הוא נותן לו כסף אך זהוא איננו חסד משום שהוא מקבל בתמורה לכך מוצר.

אשר על כן כל אדם הנותן לשני משהו תוך שכוונתו לתמורה. זהו איננו חסד. והתמורה יכולה להיות לאו דוקא משהו חומרי.

למשל אדם הנותן מתנה לחבירו משום שהוא רוצה בקרבתו האם מעשה כזה יקרא בשם חסד?\

האם בחור המזמין צ'ייסר לבחורה זהו חסד? 

ולכן אף בדייט בחור המשלם/מזמין את הבחורה, האם זה חסד?

לא. כי היא איננה זקוקה לכספו. והוא עושה זאת בכדי למצוא חן בעיניה וכו'

ולכן אין כאן כל קשר לחסד

אף אחד לא נותן רק כי בוער לו לתת.

כל אחד נותן כי הוא רוצה לקיים מצווה, כי הוא רוצה שיעריכו אותו, כי הוא רוצה שכר, כי הוא רוצה ברכה בפרנסה וכו'.

חסד זה חסד, אם אדם נותן חסד מלא אינטרסים זה אולי חסד נגוע, אבל חסד.

האם לדעתך בחור שמזמין צ'ייסר לבחורה זהו חסד?

אלא התשובה פשוטה, שאדם נותן לשני לא מחמת כך שהוא רוצה בטובתו של חבירו, אלא בטובתו הוא אין זה חסד. ופעמים שלא רק שזה לא חסד אלא הוא אף עובר על הונאת דברים.

ההבדל בין קניין לבין נתינה ברור, נכון?

בקניין אתה נותן ומקבל משהו מוחשי (או שווה ערך כספי).

כשאתה נותן ולא מקבל משהו מוחשי, זאת נתינה "טהורה" (לשונית, כמובן), שלה קוראים חסד.

למשל הדיון בקידושי אישה לגבי אם היא מתכבדת בזה שהיא נותנת לו משהו האם הוא יכול לקדש אותה בנ"ל.

כמדומני שנפסק שלא, אפילו שיש לה ערך בכך.

בקיצור, אין לזה קשר לכוונות הנותן אלא החילוק הוא בתמורה עצמה.

עריכה: כשאני חושב על הדברים בשורשם, אפשר, אולי, להגדיר את זה ככה.

ההבדל בין קניין לסתם נתינה הוא כזה.

בקניין יש חסד ע"מ לקבל חסד.

ובנתינה סתמית יש חסד חד צדדי (מעיקרו).

בכל מקרה ברור שגם בקניין יש נתינה, והיא ע"מ לקבל, שהיא נתינה הפוכה.

לא מכיר מציאות שבחור קונה לבחורה צ'ייסר, אנחנו לא בג'ונגל

בתחילה אתה אומר אם יש תמורה בעין זה לא חסד, אך אם התמורה היא לא בעין זהוא חסד. חילוק לא מובן מה לי בעין מה לי שלא בעין סוף כל סוף יש תמורה ולהנאת עצמו התכווין.

ולבסוף אתה אומר שאף בתמורה בעין זהו חסד, אלא שזהו חסד ע"מ לקבל חסד. 

לא הבנתי מילה.

אך התשובה פשוטה, וכמו שאמרתי לעיל שהכוונה היא לטובתו של הזולת זהו חסד, אך אם המטרה טובתך שלך זהו איננו חסד ודוק'.

ולכם פשוט שבדייט אין כאן כל חסד.
 

לגבי הצ'ייסר לא הבנתי מה הקשר גונגל. אם יש לך תשובה השב, ואם לאו תאמר איני יודע.

"עריכה:"

בכל אופן, הדברים צריכים להיות ברורים, כשמדברים על מושג מופשט, ואח"כ מלבישים אותו בתתי הגדרות, אין בכך סתירה למושג המופשט עצמו.

חסד הוא הנתינה.

גם נתינה מלאת אינטרסים ורשעות היא חסד, פשוט "זה לעומת זה עשה ה'".

לגבי הג'ונגל, אין לי שום רצון לדון בהתנהגותם של בע"ח מהזן השמאלני-תל-אביבי.

חבל שאין לך רצון לדון.

שאפילו מ"עשיו" ורשעי עולם למדו רבותינו. וכבר אמרו חז"ל והוי לא לומד מכל אדם.

נ.ב. אין לכך כל קשר לשמאלנים ימניים מתנהגים אותו דבר בדיוק. זוהי התנהגות אנושית. 

ולגבי הדיון על הג'ונגל, אל תשכח שחז"ל כתבו "הוי לומד מכל אדם".

להוציא את האדם המתנהג כבהמה.

אני מרחם על ההגדרה שלך לאנושיות, אם לנסות לגרום לבחורה להשתכר זאת אנושיות בעינייך.

משמע לא לקחת את התגובה ברצינות. אז עניתי שמותר לי להגיב אם אני לא מסכימה על משהו (ואפשר לקחת את זה ברצינות בלי לזלזל שנתפסים לקטנות. בעיניך זה להתקטנן בעיני זה לא).

נראה לי שאתה ו"רווק ב" עברתם על הנושא מכל הכיוונים אז אני לא רואה סיבה להוסיף על מה שנאמר רק על מה שצרם לי (מאוד) לקריאה.

כמו שאמרתי מקודם אין טעם להמשיך כל אחד בגישה שלא ולא נראה לי שאפשר להגיע להסכמה

תורה. דנים באמת, גם אם זה צורם וקשה.

מה לעשות שיש קמצנים בעולם?! את מעדיפה להסתכן בגזל של אחד כזה שיקפיד עליך לדורי דורים?

בכל אופן, הדיון הזה הוא סתם משחק תופסת אינטלקטואלי, אני בספק אם מישהו פה יכול להכריע בדיני שמים.

כי מכל מה שכתבת החלטתי לקחת את הדבר הכי שולי בעיניך (שבעיני בנות זאת יציאה ממש לא לעניין, גם אם מאחוריה עומד הסבר שבעיניך מתקבל לחלוטין).

ממ קמצן ישר יענה לבקשה שלי לשלם על עצמי בשמחה..וכל אחת שיוצאת לדייט לא מזמינה את כל המסעדה אז אפשר להאמין שגם אם הבחור קמצן הוא לא יקפיד על מישהי

כל אחד וההרגשה האישית שלו. יש כאלו שמבחינתם זה לא גזל גם אם הבחורה אמרה לא לכן הם לא יפגעו מהעניין. אלו שכן יפריע להם שפשוט יהיו עצמם ולא יציעו לשלם בדייט

אם כי יש לי חברים מעולים ב"ה ולאף אחד אין את המידה המכוערת של הקמצנות.

אני בספק אם מישהו יסכים להכתים את שמו הטוב

לגבי ההתקטננות, כן, לזאת הייתה כוונתי. ואכן, זוהי התקטננות, להטפל לסעיף קטן שאין לו שום משמעות רחבה לעניין

ושהיא החליטה את זה כבר באותו הדייט.

בדיוק כמו שהוא יכל לדעת כבר מהרגע הראשון שלא מתאים אבל התנהג בנימוס כדי לכבד אותה שהשקיעה מזמנה ואולי היא כן רוצה אז לא לפגוע.

אז כוונתי הייתה שבעיניך זאת התקטננות אבל בעיני הסעיף הקטן הזה הוא קצת יותר גדול ממה שנראה לך. וכן בעיני הייתה לו משמעות רחבה לעניין לכן בחרתי להגיב דווקא על זה

את עצמי מהמשך הדיון (מה שלא עבד בפועל).

בכל מקרה, כשאני חושב על זה, אני לא זוכר הרבה בנות שהציעו בכלל לשלם בפגישה חח

אבל בעיניי זה היה מאוד ענייני. לא חשוב, התעייפתי מלהסביר.

אז אולי בגלל זה אתה חושב כמו שאתה חושב (סתם צוחקת)

שהוא ענייני לא מחייב אותי להמשיך בדיוק.

יש לי דעה עצמאית, ואני חשבתי שזה לא ענייני, ולא מחובתי להסכים איתך.

לכן הזכות שמורה לי לא להמשיך בדיון - הפלא ופלא 

לצערי נתקלתי במציאות של כאלה שנראו כמו אוכלות חינם, אבל קלטתי את זה הרבה אחרי הפגישה ולא, זה לא כזה מפריע לי.

אם בן תורה תפרן יכול להרגיש עשיר ליום אחד, מה טוב ומה נעים

לא משנה חח כמה שאסביר את עצמי זה לא יעזור

לא מנעתי ממך את הזכות הזאת

כבר אמרתי שזה היה בצחוק

סתם

המשך דיון מהנה

כשסתם נשים זרות, זה לא נשי. מה יש לשמוח בזה, מה אני הבאתי אותן לעולם?

לא מבין את הדעה המוזרה הזאת.

אולי גם גברים יתחילו לצפות ממני לשלם ובגלל שזאת התנהגות נשית אשמח? 

תודה רבה

וגבר שרוצה לתת לאישה שמותר לו לתת לה, זה טהור.

מדובר פה על נתינה שמעיקרה מהותה היא קירוב דעות וד"ל.

שכל אחד יזכור טוב טוב מאיפה הכל מתחיל ולאן זה מוביל.

אתם משום מה לא עושים את ההפרדה הזאת, ואין לי מושג למה.

כאילו אנחנו אמריקאים או אירופאים.

פחד, משהו.

אולי נתחיל לדון בכמה הממון עושה חיבורים בשמים וכו'?

נו באמת.

אין בשום מקום בהלכות שידוכין איזכור אפילו ברמז לכך שצריך לשלם על אישה זרה לך לחלוטין.

ויותר מזה!! יש המון אזכורים על כך שזה אסור ועלול לגרום לקירוב דעות וכו', אפילו במקרים של אירוסין. מישהו הביא פה את דעת הרצי"ה באיזה שרשור שאפילו להחזיק את הטלית של הבחור אסור לאישה משום קירוב.

אז כן, היום זה מקובל, וזה יכול להוות מכשול לשידוך, אז מתירים, בדוחק.

אבל זאת לא דרכם של עם ישראל הקדושים.

איזו התייחסות לא עניינית לגמרי.

יש איסור לגרום קירוב דעות לפני החתונה, כולל למי שהתארס.

היום זה לא מציאותי, אז מתירים בדוחק.

ואתם רוצים להפוך אותנו ליצורים אדומיים שחושבים שגבר צריך לתת לכל אישה שהוא רואה ברחוב.

וה' יציל אותנו מהשטויות הנ"ל.

אשר על כן מן הראוי שבחור ישלם על הבחורה.

כמו כן נהוג הוא שנותנים זה לזו מתנות בתקופה שבין האירוסין לחתונה על מנת לגרום לקרוב דעות.

ואדרבה הרבנים ממליצים להגיע לקרוב דעות מסוים ושלא יגיעו לחתונה כזרים זה לזו.

מהיכן הגעת לאדומיים? לתת לכל אישה שהוא רואה ברחוב?

כל הקירוב דעות והנוהג על המתנות הותרו רק בדורנו.

וכאן אתה נטפל לדוגמא על האירוסין.

בוודאי שאין שום חובה או אידאל תורניים לתת לבחורה שאינה ארוסתך שום דבר בטח לא בדייט ראשון.

ככה שלתת לסתם בחורה שאין לך שום קשר איתה זה לא דחף גברי, זה דחף של גויים.

אתמהא, אתה מכחיש את דעתך כל הפוסקים שקירוב דעות הוא אסור?

אף אחד לא אמר שזה אידיאל תורני.

אך אינני שולל שבמציאות של ימינו חלק מהציווי לחזר אחר אבידתו כולל אף לתת לבחורה.

ובדוקא בדייט ראשון שעדיין יש ריחוק ומנסים להפשיר את הקרח וליצור קשר, לאחר מכן זה אולי מיותר.

לידיעתך, תכונות הנפש והדחפים והצרכים האנושיים, זהים בין גויים ליהודים. 

והאיסור במקומו עומד.

דייט ראשון הוא לא תירוץ להתחיל לקנות לבחורה דברים.

תראה לי רב אחד שאומר שלגרום קירוב דעות בפגישה ראשונה מותר.

לא יודע מאיפה אתה מביא את הדעות המוזרות האלה ומעוות את הגמרא לגמרי. רשב"י בטח לא אמר את מה שאתה מנסה לומר.

מאידך

http://www.hidabroot.org/question/73511

התשובה במלואה כאן:

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1810&st=&pgnum=72

בכל מקרה, אני אפרוש מכאן, כי הדברים חוזרים על עצמם

זה לא אומר שפטורים מדיני שמים - זה עניין מוסרי.

ועליו נותנים את הדין.

הדוגמא הקלאסית היא הסיפור עם הגזל שהשתמשו במי שמנגב ידיים במגבת של חבר שלו כדי למצוא את הגזלן.

כנ"ל לגבי הסיפור עם רבי אלעזר והעייפים שהתבררו כגנבים וכו'.

כשאדם גוזל, אפשר לכפות אותו בבית דין להוציא את הממון שגזל מידיו - זאת הלכה.

כשאדם עושה דבר שלא נראה טוב, גם אם אין בו ממש גזל, צ"ע אם אבק גזל יש בו. גם אם אי אפשר להוציא ממנו את הממון, ודאי שזה דבר מכוער או לא ראוי להיעשות - זה מוסר, דיני שמים.

העניין הוא שכשאין שמץ טענה הלכתית, גם דיני שמים סביר להניח שאין.

לא מוסרי, גם אם לא חייבים עליו בדיני שמים ממש, זה דבר שמעיד על מידות לא טובות.

ההקשר למעשים הנ"ל היה שאדם שמזלזל בממון חברו, גם בדברים שהם מותרים בוודאי, סופו שגוזל גזל גמור.

לא זוכר כרגע איך קישרתי למקרה עם רבי אלעזר, אבל בסופו של דבר הגמרא מביאה שהוא צדק והם באמת היו הגנבים (עם הניתוח שעשה לעצמו וכו').

לא זוכר את המקור כרגע (ממהר), אבל כמדומני זה מובא ברש"י על התורה איפשהו, שאדם עושה עבירה קלה, סופו לעשות עבירה חמורה.

ראיתי את הנ"ל לגבי גזל קורה במו עיניי יותר מדי פעמים.

שהיו מציעות בנימוס, כולל אני- אז כולן ככולן כאן מתחשבות,ורק הוספתי שזה שאני מציעה לא סותר את זה שאני מצפה שישלם עלי למרות הצעתי. לא רואה בצפייה הזו פסול וחוסר התחשבות. הצפייה הזו לא נובעת מקמצנות ושאנו נזקקות לכסף אלא מרצון טבעי של כל בחורה לגבר שיהיה קצת ג'נטלמן( סליחה לא מצאתי מילה אחרת), בדיוק באותה מידה שאנו מצפות שהבחור ילווה אותנו לתחנת אוטובוס.

כדי למנוע ויכוח לא נעים, אבל היו מעדיפות לשלם בעצמן.

ואת לא, כמו שאמרת, כי את מצפה שהוא ישלם - גם במקרה שאת לא מעוניינת.

כלומר אם זה היה תלוי בהן בלבד, הן היו משלמות.

ואם זה היה תלוי בך היית נותנת לו לשלם בכל זאת מתוך ציפיה לכך.

(אגב, לצפות מבחור שאת לא משודכת לו [הרי את לא מעוניינת] שיתייחס אליך כמו ג'נטלמן, זה קצת מוזר ובטח לא יהודי)

ואם זה היה תלוי רק בי כן הייתי משלמת, לא יודעת איך הסקת אחרת. נראלי אנחנו לא מפרשים אותו דבר את המונח "ציפייה".

כשרוצים, אבל אם לא רוצים יש שאלה

קצת לא משהו... 

בס"ד

כשתהייה נשוי גם תשלם על כל עלמה או גברת שבדיוק צריכה?

איך אשתך תרגיש עם זה?

נ"ב

ממש לא חייב לענות, רק מציעה לבחון שוב את הדברים

בס"ד

למה זה מה שגבר צריך לעשות?

ממתי גבר הוא הכספומט של נשות העולם?

גם אני הייתי בהלם 

לא כרווקים.

וגם, 

זה שהחליטו בהוליווד שהגבר משלם לא צריך ליפול לזה גם אנחנו.

פה בארץ רוב האברכים הם לא המפרנסים העיקריים.

אז בעצם, האשה משלמת.

לא נראה לי כל כך יפה לתת לו לשלם כשאני יודעת שזה לא ימשיך.

וגם בכללי הייתי מתעקשת לשלם לפחות בפעמים הראשונות. לא מבינה איך בנות מרגישות עם זה נוח

לגבי עצם העניין.

נראה לי שראוי שהבחור ישלם.

נוהג זה מגיע כנראה מכך שגבר מטבעו מעוניין לדאוג לאישה, ואישה מעוניינת בגבר שידאג לה, ולכן זה שגבר משלם לאישה מסייע ביצירת החיבור הראשוני. (סיפרה לי אשתו של חבר שמאוד קנה אותה זה שבדייט בעלה פתח את הבקבוק ומזג לה).

ק"ו בציבור הדתי שמטבע הדברים בהתחלה יש ריחוק בין המדוייטים, שדבר זה יכול לסייע.

מה גם שנוהג זה גם מונע אי נעימויות בנוגע לנושא התשלום, במיוחד בדייטים ראשונים.

אין לזה שום קשר לחסד. מה שגבר משלם לבחורה נובע מתכונתו הנפשית ומרצונו כביכול לדאוג לבחורה. כמעט ולא מצאנו גבר המשלם על גבר אחר ודוק'.

לכן נראה לי שראוי שהבחור ישלם.

לאחר שהתקבל נוהג זה, נראה לי שאף אם בחורה חושבת לחתוך לא מן הראוי שתתעקש לשלם, להיפך לפעמים התעקשות זו עלולה לפגוע בחלק מן הבחורים. להציע בעדינות אפשר.

אין לחשוש לא מגזל ולא מאבק גזל. כך זה מקובל, וכל בחור יודע שזה שהוא משלם אין לכך כל קשר לגבי המשכיות הקשר. וגם אם כך הוא חושב, זה בעיה שלו ואין צריך לחשוש מכך.

אין צורך להמציא איסורים היכן שאין.

אם המניע שלו לשלם זה מתוך תקווה שממשיכים,

והיא כבר יודעת שהיא הולכת לחתוך,

אז לענ"ד אם היא לא תשלם יש בזה צד של גזל.

אם המניע שלו לשלם, זה איזה מניע גברי סמוי לשלם על נשים שאתה פוגש (כמו @חסדי הים),

אז אין בעיה שהיא לא תשלם גם על מנות יוקרתיות בשווי מאות שקלים.

מכיוון שהרבה פעמים היא לא יודעת בזמן אמת מה המניע של הגבר,

אפשר לנסות שתי פתרונות:

1. שהיא תתעקש לשלם, ואז היא יודעת בוודאות שנמנעה מגזל.

2. שבשיחת טלפון של הפרידה היא תציע לו להחזיר את הכסף,

    והוא יחליט אם הוא מוחל לה על הכסף או לא.

נ.ב.

לגביי, אני יותר משתייך לגברים עם המניע הראשון.

כרגע אין לי יותר מדי כסף לשפוך,

אז אם בחורה כבר יודעת שהיא מעוניינת להפסיק איתי את הקשר,

הייתי מצפה ממנה לשלם על עצמה.

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥

"אלה לא בנות חרדיות, החמודות האלה שייכות למגזר הדתי-לאומי (גוש עציון)"....ואם הן היו חרדיות אז? היה אסור להן לעצור שניה ולהוריד את הדברים?

ואני לא מתפלא שזה מה שלקחת מהפורום הנ"ל..זה אומר המון על משתתפיו.

שקראתי את זה  

בפורום הטרור הזה

אני רוצה "בחלום אדבר בו". תשובות לכל השאלות העמוקות שלי.

אני מתפלל על זה וכלום בחלום. אני שואל את ה' שהדוד רבא שלי הרב פנחס מפרנקפורט בעל ההפלאה יתגלה אלי וכלום. אין תשובות.

אבל אז כשאני קם, אגב העיון הרגיל שלי בתורה בסדרים הרגילים, אני מגיע ל'הפלאה' ו'לפנים יפות' ומבול של תשובות והדרכות לחיים העכשוויים שלי.

כן. זאת התגלות השכינה דרך ספרי הצדיקים.

תשובות. תשובות. תשובות.

"קול דודי דופק פתחי לי אחותי רעיתי". כמו ששמעתי בילדותי מר' אברום שפירא זצ"ל, הספר דופק לפתוח אותו ועם זה השכינה הקדושה.

אל תחכה למשהו מבחוץ, בחורה שלא רודפת אחריך תעזוב אותה. זה לא שווה את הזמן שלך. תתרכז בלהתענג על ה' וימלא משאלות לבך. תנדב את לבך ל-ה' ולעם ישראל. תתן תתן תתן, אל תצפה לקבל כלום. בסוף, הכל יסתדר. "יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ וְנַחַל עֲדָנֶיךָ תַשְׁקֵם. כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר. מְשֹׁךְ חַסְדְּךָ לְיֹדְעֶיךָ וְצִדְקָתְךָ לְיִשְׁרֵי לֵב."

מאוד מזדהה עם מה שאתה כותב.

הצפייה תלויה לפי תקופות בחיים. תקופות שונות בכל התקופה המתמשכת של הדייט וגם איך קמתי היום..

לגמרי רגישות צריכה להיות בנושא הזה. מסכים מאוד מאוד וליבי איתך.

עם זאת, בלי קשר לצד השני שצריך להיות רגיש - חשוב לשמור על איזון. 

אם כל דבר קטן מטלטל אותי, כדאי להתבונן למה זה קורה.

מה דפוסי המחשבה שמניעים אותי?

מה החששות, פחדים, דחפים, רצונות שקיימים בתוכי והאם אני מנהל אותם או שהם מנהלים אותי. ואם אני מנהל אותם - איך אני בוחר לעשות את זה.

וזה מפחיד גם לשאול את השאלות האלה, כי זה לא כיף לגלות שאני במקום שלא רציתי להיות בו, אך בד בבד, זה אנושי וזה קורה. אפילו אפשר לומר שאין אפשרות שזה לא יקרה.

ומאזן את מה שאני כתבתי הרגע - זה בסדר להיות לחוץ. בסדר גמור. רק כדאי לשים לב לזה.

ולא לתת להצעה להתמרח ככה

חושבת שזה נכון בכללי לכל מי שאומר כן להצעה, וכשאני אומרת 'אומר כן להצעה' הכוונה ששמעו שיש הצעה, קיבלו מספר לבירורים ויודעים שיש מישהו בצד השני שמחכה.

ולא משנה אם מי שמחכה זה מי ששידך או המשודך.

ברשותך, פונה לצד השני:

דרך ארץ בסיסית...

גם אם עסוקים כל כך ברמה שאין זמן לברר תהיו הגונים ותגידו.

''אין לי פניות לברר'', ותשלחו מישהו שסומכים עליו שיעשה את זה.

''אין פניות ברמה שאין זמן לנשום, אז לברר?", סליחה ששואלת... אבל איפה תכניסו גם פגישות? אם יש זמן לפגישות יש זמן לברר, במיוחד אם זה ימשיך או יקרה בהמשך, זה הרושם שאתם משאירים.

לא עונים לכם בצד שמבררים איתו? תעדכנו בהקדם את מי ששידך שיוכל לעדכן את הצד הממתין. וגם לברר מה קורה שם... יכול להיות שהתקשרו ולא ענה החבר, או שמשהו בקליטה לא עבד או כל סיבה שהיא.

התחרטתם מכל סיבה שהיא? זכותכם... רק תודיעו.

ולך שמחכה -

תברר עם המשדכים, בפרק זמן שמרגיש שזה מספיק זמן לבירור, מה קורה עם הצד השני.

הלוואי ודברים יתוקנו בשורשם ונהיה טובים.

ובאמת מבאס כשקורה רצף כזה.

אבל לא יפה להוציא שם רע על כל הבנות..

[וקרה לי גם הפוך - מישהו פנה אלי באתר, ביקש לברר, ולקח לו כמה ימים. שאלתי את החברה שלי אם הוא דיבר איתה, ואמרה שלא. שאלתי מה קורה, ועדיין לקח לו כמה ימים..]

אני רוצה להגיד שבאופן אישי - 

לפעמים הבירורים לוקחים זמן. שולחים הודעה לחבר, הוא לא זמין, מחפשים אולי מישהו אחר שמכיר, והוא בדיוק במילואים וכו וכו'.

מעדיפה לקחת עוד יום בבירורים מאשר לצאת עם מישהו ולהתבאס שזה יכל להיות ברור מהטלפון שלא שייך.

אבל אם זה מתעכב - נראה לי נימוסי להגיד משהו כמו - אני בתקופה עמוסה, צריכה עוד זמן, סליחה.

ועוד משהו קטן - כמעט תמיד, אם קיבלתי הצעה ביום מסוים, וכבר באותו יום ביררתי - לא נתתי תשובה באותו היום. רציתי לישון על זה לילה.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

דום ליי' - המתן לישועתו; כמו "אם כה יאמרו אלינו דומו" דיהונתן (ש"א יד , ט)

לפעמים הדממה מצמיחה עוצמה.

בדיוק עכשיו למדתי את הקדמת הזוהר כשרבי שמעון אומר לרבי אלעזר לשתוק, ואז מתגלה להם סוד מאליהו.

כשכתבתי לפני שבועיים על מזמור לז שיש בו את הפסוק בכותרת, אז עברתי על כמה מהמקומות בזוהר שיש את התופעה הזאת.

לא תמיד צריך להיות במרדף אחרי הזיווג.

גם אני נבהלתי מהזוהר על פרשת השבוע על חשיבות החתונה והולדת ילדים, אבל הכל בהשכל ודעת.

הכרובים בדמות ואיש ואישה כאשר פניהם איש אל אחיו

להזכירך

תוכן הפיוט "נתנה תוקף" וכו'

המצוות נעשות בגוף והאדם אחראי על הגוף

הנשמה היא בידו של הקב"ה ולכן האדם אחראי עליה רק במסגרת הגוף

תְּבִינֵם. רוּחַ אֵל עָשָׂתְנִי וְנִשְׁמַת שַׁדַּי תְּחַיֵּנִי."

"א"ר יצחק אמר רב אחא מאי דכתיב ונשמת שדי תבינם אלא הנשמה היא מביאה לאדם להכיר את קונו ולהכניסו בתורה ובמעשים טובים ואשריהם אותם שנכנסין בדרך התורה בדרך הנשמה שבשבילה יזכו לחיי העה"ב ולמעלת הקדושים. א"ר יצחק א"ר אחא כל העוסק בתורה הוא קונה הנשמה מעצמו. היינו דתנינן בא ליטהר מסייעין אותו. אוי להם לרשעים שהם נדבקים בכח האדמה שהיא נקראת נפש חיה הנבראת מן האדמה שבשבילה יכלו לעולם ולעולמי עולמים". (זוהר חדש בראשית יט ע"א-ע"ב)

בטיפולנט | אינטלקטואליזציה

היית "בקשר ריאלי מעשי"  שאתה יודע?

ואני הבנתי במובן כמו של בעל ואישה על כל משמעיו.

אם לא אז רק wannabe וזה לא באמת ולא חושב שהשוואה במקום. בכולופן אהבתי תכיוון של הדום לה' וכו

וכבר חז"ל השוו בכמה וכמה מקומות.

הרבה ציטוטים.

אני חושבת מהיגיון בריא

ואני יודעת שיש תופעה של אנשים שקצת מתייאשים מהדבר הזה, לכן הגיוני שאתה תשתמש בציטוטים כדי להצדיק את עצמך...

השבוע וישב קצא ע"א:

"ההוא דיוקניה דבר נש זכאה איהו מלאכא ממש" (הדיוקן של אדם מזוכך הוא מלאך ממש) ועייני שם ההסבר בדניאל שניצל מגוב האריות לא בגלל מלאך כפשט הכתוב, אלא כי הוא היה מלאך.

נביא את תחילת ה'ויקרא רבה' שמציין מלאכים על בני אדם התחתונים:

"רבי תנחום בר חנילאי פתח (תהלים קג) ברכו ה' מלאכיו גבורי כח עושי דברו וגו' במה הכתוב מדבר אם בעליונים הכתוב מדבר והלא כבר נאמר ברכו ה' כל צבאיו הא אינו מדבר אלא בתחתונים עליונים ע"י שהן יכולין לעמוד בתפקידיו של הקדוש ב"ה נאמר ברכו ה' כל צבאיו אבל תחתונים ע"י שאינן יכולין לעמוד בתפקידיו של הקב"ה לכך נאמר ברכו ה' מלאכיו ולא כל מלאכיו".

נעבור לגמרות- שבת כה ע"ב: "כך היה מנהגו של ר' יהודה בר אלעאי ערב שבת מביאים לו עריבה מלאה חמין ורוחץ פניו ידיו ורגליו ומתעטף ויושב בסדינין המצוייצין ודומה למלאך ה' צבאות".

נדרים כ ע"ב: "מאן מלאכי השרת? רבנן".

קידושין עב ע"א: "הראני תלמידי חכמים שבבבל דומים למלאכי השרת".

מועד קטן יז ע"א: "א"ר יוחנן מאי דכתיב (מלאכי ב, ז) כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא אם דומה הרב למלאך ה' יבקשו תורה מפיו ואם לאו אל יבקשו תורה מפיו".

ספרי האזינו שכ"א: "גבורים אלו גבורי תורה כענין שנאמר (תהלים קג כ) ברכו ה' מלאכיו".

יש גם שיר קצר שנכתב: "בלילות נפרדת נשמתי מגופי, מתרפקת במתק אהבים על דודי. אשיר וארונן אל השכינה בלילה כמלאך, בכל משמרת ומשמרת אני דבק רק בך. אמתיק סוד איתך אל עליון, נשתעשע יחדיו אשלח דורון. אמלא כל שליחות שאתה מצווה, מתורתך פיקודיך אני קורא. נפשי משתוקקת ומתאוה לאורך, להתעלס ולשמוח בחסד שמך".

אני אישית לא תמיד מלאך והרבה פעמים רחוק מכך, אבל יש זמנים ש-ה' מזכה אותנו להתעלות.

עץ חיים שער עולם העשייה פרק א: "גם יכוין  בר"ת  'בבית  'אלהים 'נהלך 'ברגש. שהוא ר"ת גימטריא - ג' וב"ן. ויכוין לעשות  ג' מוחין חב"ד אל הנוקבא מלכות מנה"י דז"א, והם ר"ת ג' וב"ן, כי ג' הם חב"ד, וב"ן היא המלכות כנודע".

אבל קשה לדבר איתך בהגיון כשאתה לא עונה על זה

(מבחינתי להביא ציטוט בארמית זה לא תשובה)

מִלֵּלוּ"

אניח לך כלל גדול להבנת כל מטרת תגובותיי בפורום. נִ֝צְּרֶ֗הָ!

מה שאני מנסה לעשות זה להזיז אנשים מהכסאות שלהם, לקחת אותם אל מקום לא מוכר להם, ואני יודע שזה יכול לעורר אנטגוניזם או אי הבנות, אבל דווקא האנטגוניזם והההסתר וההעלמות הם הסמים הסודיים לסקרנות.

אני לא רוצה להיות echo chamber שכל אחד רק מהדהד את השני.

אני רוצה שאנשים יזיזו מהכסאות שלהם.

אני חושב שאני מוביל למקום טוב חדש ומועיל בעיני ה' ובסוף בעיני הבריות.

לא משנה לי שיש אנטגוניזם: "אמר אביי האי צורבא מרבנן דמרחמין ליה בני מתא לאו משום דמעלי טפי אלא משום דלא מוכח להו במילי דשמיא" (כתובות קה ע"ב) [תרגום: התלמיד חכם הצעיר שאוהבים אותו בני עירו לא משום מעלתו, אלא משום שהוא לא מוכיח אותו בדברים שנוגעים לשמים-ליראת שמים]

אני לא ראוי להוכיח, אבל אני כן מנסה להשפיע ולרומם.

לצאת מאיזור הנוחות שלך?

אתה חושב שיש לך מה ללמוד ממה שאנשים אחרים חושבים?

אם היא אומרת לך משהו ואתה בכלל לא מתייחס למה שהיא אמרה לך - זה בהחלט מעורר תהיה ביחס לאנטגוניזם מצידך. 

אֵילִים"

בוודאי שאני קורא ומקשיב. אני כל הזמן בחיים מנסה לשמוע ולהפנים דעות של אחרים: "וּתְשׁוּעָה בְּרֹב יוֹעֵץ".

הקשבה זה דבר שבחשאי.

מילותיה יורות כחץ למעין לבבי ומעין לבבי פורץ כמי נהר החוצה ברחובות פלגי מים. נסיתי לענות לה כפי הבנתי ומורשי לבבי.

לפעמים בין ומתחת השורות נמצא החותם והפיתקא שמעבירים לאחר-"וְכַמַּטְמוֹנִים תַּחְפְּשֶׂנָּה" את האוצר החבוי שיעורר את הלב.

כבר אמר החכם: "יותר ממה שכתוב נמצא במכלול המנגינה, החודר מבעד לשכל ללב השני פנימה".

[אני חס ושלום לא העליתי בדעתי שלה יש אנטגוניזם כלפי, אלא סוג של חוסר נוחות.

מה שכתבתי היה בכלליות ולא על מישהו ספציפי שזה כבר אינני יודע כלל: "ואין אדם יודע מה בלבו של חבירו" (פסחים נד ע"ב)]

עיין מה שהרמחל כותב במפסידי מידת הזהירות לגבי השחוק והלצון שהם כמגן משוח בשמן.

חחח אין בעיה להשתמש בציניות, אבל אם אתה נתלה באידיאלים גבוהים אז אולי כדאי גם להתייחס בצורה עניינית.

נכון שעל חלק מהתנאים שהוזכרו בדורות קודמים, יש קצת פחות הקפדה היום, אבל על התנאי הזה ראיתי גדולי עולם שמקפידים ממש. אדם צריך מקום יציב בעולם כדי להיות מסוגל לעסוק בדברים הללו בזהירות הנדרשת (לדוגמא: לא לבסס עליהם תשובות מעשיות בפורום...)

יש מחלוקת יסודית בינינו מה נקרא סוד ומה לא, וכנראה עוד מחלוקת בעניין המקום של הסוד בעבודת ה' אבל זה נושא לשרשור אחר.

האמת מה שיותר מדאיג אותי, זה שבכלל גיבשתי דעה, ואתמול גם בעקבות עיון בהלכה מסויימת, שהאר"י כלל וכלל לא פוסק, והוא רק צדיק נשגב, מקובל ענק ומדריך בעבודת ה', לכן זה מעולה לקחת הנהגות וחומרות ממנו לפי מה שמתאים למדרגת האדם, אבל במקרה של הכרעת הלכה ובמיוחד כשזה שינוי הלכה או לקולא אין לו משקל, וכך סבר אחד מרבותיי הגדולים. במיוחד, אם הפוסק שכנגדו הוא גם היה מקובל, כמו אתמול שזה היה מחלוקת בינו לבין הב"ח פוסק עצום כותב ספר בקבלה בעצמו (וגם מדרש קדמון שהראשונים מצטטים להלכה מסייע לב"ח).

פחות מדאיג אותי מה שיצאת לערער עלי בענין עצות בעבודת ה', יותר מפריע לי שינוי הלכה לפיו כנגד גדולי הפסוקים.

אבל שכל אחד יעשה לפי רבותיו, אני קטן מלהכריע בנושא גדול כל כך, יש לי את דרכי 'רגלי עמדה במישור'.

איבדתי את זה חחח

מילים מפוצצות מדי..

בניסיון לרומם אותי פשוט ייאשת אותי..

אבל לא נורא

אני לא מוותרת חח

יש במודיעין עילית במרכז קסם-

חומוס אליהו

בית קפה (לא זוכרת את שמו .... סליחה)

לא עברתי עליה, אז רק מוסיפה שיש בירושלים את קפה תמרה ליד הגן הטכנולוגי, יש שם חניה ליד, ואפשר לשבת בבית קפה, והוא בתוך מבנה שיש בו גם ספות ומקום לשבת. נחמד שם לדעתי.

חברים יקרים!

לקראת הסופה הקרובה☃️

הכנו לכם רשימה של *מקומות סגורים* או מקורים לחורף❄️ *באיזור ירושלים*

בהצלחה!!!❤️

*"מקומות יפים לדייטים"*🥰🥇🇮🇱

לקבוצת ווצאפ:

"מקומות יפים - לדייטים"⁸ 🥰🇮🇱🥇

לערוץ:

מקומות יפים לדייטים 😍

*מקומות סגורים לדייטים באזור ירושלים:*

▪️אולם המתנה בקומה העליונה בתחנה מרכזית ירושלים

מהרציפים בקומה 3 עולים במדרגות קומה נוספת

חינם

נסגר לקראת הערב

יש פינת הטענה (בתשלום)

(יש ג'מבורי קטן באותה קומה)

▪️בניין כלל, ירושלים (מרכז קניות ועסקים)

ליד תחנת רכבת קלה הדוידקה

כניסה מרח' יפו, כי"ח או אגריפס

חינם

נסגר באזור 23:00

(המקום קצת שומם, בלי בעיה של יחוד, לכן לא מומלץ להתחלה)

▪️סינמה סיטי, ירושלים

חינם

יש חנויות אוכל או מקומות ישיבה במרכז

הקומה למעלה שקטה ורגועה, עם ספסלים

חניה חינם לשעתיים בחניון הלאום

▪️החווה בגיא

מתחם עם ספסלים, חיות, צמחים

לפעמים יש במקום הופעה או בימי שישי קבלת שבת

אפשר לשבת באוהלים הגדולים במקרה גשום

חינם

▪️תאטרון ירושלים

בבניין התיאטרון יש אולם תצוגה של תערוכות מתחלפות ובקומה מעל יש מסעדה ואזור ישיבה יפה ושקט עם ספות ותמונות, לרוב גם אין הרבה תנועת אנשים.

דוד מרכוס 20 ירושלים. לא רחוק מגן הפעמון.

הכניסה חינם- אומרים בכניסה שבאים לתערוכות.

▪️באולינג תלפיות

מתחם עם באולינג, משחקים, מקומות ישיבה וקצת חנויות אוכל

המיקום חינם, הבאולינג בתשלום 35₪ לאדם

▪️לובי הבניין של הרב נבנצל, הרובע היהודי ירושלים

בירידה מחניון הרובע יש מצד שמאל חניות נכים, ועלייה קטנה שיש בהתחלה שלה שער מברזל, נכנסים ואפשר לשבת שם על האבן בפנים.

חינם

מקום שמגן מעולה מגשם ורוח אבל לא כל כך מקור.

סמוך לבתים- לא להרעיש

צמוד לכותל

▪️מלון פרימה פארק (המלון שנמצא הכי קרוב לתחנת רכבת 'קרית משה')

צריך לקנות משהו

יש לובי מימין עם כורסאות נוחות. התאורה מוחשכת קצת.

▪️מלון גני ירושלים (המלון הבא אחרי פרימה פארק, לכיוון הר הרצל)

צריך לקנות משהו

לובי נחמד אבל קטן יחסית ייתכן שישימו מוזיקה ברקע

▪️מלון רמדה (הבא אחרי גני ירושלים)

צריך לקנות משהו. יקר יחסית.

לובי רחב שמכיל הרבה כורסאות נוחות (הרבה פינות ישיבה)

אווירה נעימה

▪️סנטר 1, ירושלים

סמוך לתחנה מרכזית

ספסלים פזורים

שולחנות וכסאות ליד חומוס אליהו

חינם

פתוח עד 22:00

▪️תחנת רכבת יצחק נבון (תחנת רכבת ישראל שצמודה לתחנה מרכזית)

חינם

צריך להיכנס עם רב קו, אבל לא משלמים על כך.

אפשר לרדת לחלק התת קרקעי ולשבת על הרצפה.. לא הכי מפנק אבל זה אחלה פתרון כל הזמן

▪️קפה גרג בסינמה סיטי

צריך לקנות משהו

▪️ספריה הלאומית

חינם

▪️כנסת ישראל

חינם

▪️אוניברסיטה העברית

חינם

▪️מוזאון ישראל

חינם לחיילים ובנות שירות ומדריכי ירושלים

▪️מתחם רכבת התחנה הראשונה

מתחם אוכל, חנויות ואומנות

פתוח 24/7. החנויות נסגרות סביב 22-23

חינם

אוהלים סגורים ומחוממים

▪️קניון פסגת זאב

חינם

סגור בערב

בקומה העליונה בצד שמאל יש ספסל שקט

▪️הגן הטכנולוגי

מול קניון מלחה

חינם

לובי חמוד שאפשר לשבת בו בנחת עם ספסלים וספות

חניה חינם

▪️קרדו המקורה בעיר העתיקה

חינם

סגור בערב

▪️'מדעי הלוח' - משחקיה במרכז העיר (ההסתדרות 3, רחוב קינג ג'ורג משמאל)

קרוב לתחנת רכבת 'יפו מרכז'

20 ש"ח לאחד.

יש שם עשרות משחקי קופסא  מגוונים, אפשר לשבת ולשחק שם יחד כמה זמן שרוצים, כולל עזרה והדרכה על כללי המשחק מבעלת החנות הנעימה.

כדאי לתאם מראש – גילי 0506611365

כדאי להביא מזומן

▪️שערי העיר (צומת שרי ישראל ויפו)

קומה 5

קרוב לתחנה מרכזית

יש ליד פינת עישון אז לא תמיד נעים לשבת שם

▪️סיטי קורט (ליד שערי העיר)

בין תחנת רכבת קלה 'הטורים' לתחנה מרכזית, בבניין הפינתי מצד שמאל (מכיוון תחנה מרכזית)

יש בצד חנויות של אוכל ויש שלט של 'טרם'- צריך להיכנס בדלת ויש בפנים אחלה פינות ישיבה.

חינם

פתוח עד 23 בלילה. סגור במוצ"ש

▪️קומה שניה בפלאפל ברובע היהודי

צריך לקנות משהו.

בעלים חמוד ממש ומפרגן, יש לפנות שמאלה באריות שלפני הירידה לכותל

▪️קפה נאמן בצומת האיקסים

צמוד לתחנת רכבת 'יפו מרכז'

צריך לקנות משהו

יש קומה שניה שאפשר לשבת בנחת ובשקט

▪️הר חוצבים

חינם

הרבה בנייני משרדים עם לובי שאפשר לשבת בו חופשי

ירושלים

▪️תחנה של קו 400 בתחנה מרכזית

חינם

בשעות הפעילות הוא עמוס, אבל בשעות המאוחרות של הערב הוא ספסל שומם, מבודד ומקורה

▪️מאפה נאמן בקניון רמות, ירושלים

צריך לקנות משהו

מקום מאוד נחמד לשבת בו, יחסית צדדי

▪️אקווריום ישראל

בתשלום

מקום חמוד וכשלא עמוס יש שם אחלה אווירה

▪️שער בנימין

הרבה מקומות בתשלום: קפצת, שיפון, אינגליש קייק, פיצה אורי, יקב פסגות

נוח להגיע בתחבורה ציבורית

▪️קרני שומרון

המאפייה בקרני. משמשת גם כבית קפה עם מתחם סגור לשבת, באחת הכניסות של היישוב

צריך לקנות משהו

פתוח 24/6

כשרות מהודרת

▪️בית אל, ביטוח לאומי

חינם

לא מתאים לדייט שלם, אבל אם אתם צריכים רק כמה דקות עד שהאוטובוס מגיע או שאתם כבר מאורסים, זה אחלה מקום לשבת בו

📍חשוב להבין שבחורף אין פיתרון קסם לדייטים, ולכן אפשר לנסות לשבת בחוץ כרגיל כל עוד לא מאוד קר ולהביא תרמוס/פק"ל כדי להתחמם...

או לשבת באחד המקומות הבאים🙃

*מקומות כלליים ומומלצים:*

☘️ רכב🚗  אופציה נוחה לכל מזג אויר

☘️בתים של אנשים שלא נמצאים

☘️חניונים של בניינים

☘️כל מסעדה שיש בה מקום לשבת

☘️בתי מלון

בהצלחה💫

*מקומות יפים לדייטים*🥰🥇🇮🇱

לקבוצת ווצאפ-

"מקומות יפים - לדייטים"⁸ 🥰🇮🇱🥇

לערוץ-

מקומות יפים לדייטים 😍

בליקרס בייקרי בתוך קניון עזריאלי

ביגה בצומת שילת