לא נראה לי שהכרתי.

בכל מקרה ברוך דיין האמת, וה' יקום דמו במהרה בע"ה.

אם הוא לא פירסם את שמו תחת הניק שלו,

כנראה שהוא לא היה רוצה שידעו מי הוא גם עכשיו .

ובלי קשר- 

יש לך עם מי לדבר על זה?

אפשר לא להגיד למשפחה את הניק

ורק להעביר תכנים משמעותיים שהוא כתב. 

אם אדם מבקש משהו לפני מותו אז צריך לקיים את זה.

אבל אם הוא לא ביקש כלום, אז מה שצריך לבדוק לדעתי זה- האם הפרסום יפגע בשמו, או להפך. 

וכמו שהציעו פה לעיל (נראה לי ענבל) אפשר להעביר בלי לפרט יותר מדי את תכניו המועילים למשפחה כדי לנחמם.

מה שכן, אם יש לך איך לבדוק אם המשפחה יודעת אז אולי כדאי. בעיקר אם הוא היה כותב יצירות וכזה.

@נורופן.

@נורופן.

פה בפורום/ בעולם האמיתי? 

מתארת לעצמי שהתחושות מציפות אותך. 

(בחצי שעה הקרובה כנראה).

חוויתי את זה כש-נעמה הנקין הי״ד נרצחה

אבל היא הייתה ניקית מפורסמת וגלויה (לא פה, בכיפה).

שולחת חיבוק. 

(והיא בכלל, הצמרור כשחוטפים כשקוראים מה כתבה זמן לפני כן על עניין של דאגה ליתומים... הלב נקרע ) 

תהי נשמתו ונשמת 3 החיילותשנרצחו איתו צרורה בצרור החיים

את יכולה אולי לברר דרך המשפחה לגבי המשתמש שלו בפורום, לידע אותם לגביו ולשאול האם תרצה שיפרסמו כאן מי היה. 
כואב לחשוב על כך  

יחד עם הצלם שיבוא לצלם שם, על בטוח.

בתנאי שאינו זיכרון נורא ואיום - אני מתקשה להאמין שהיה לו פה זיכרון נורא ואיום (כמו נגיד טרול שהטריף את המערכת או משהו בסגנון...) - ולכן ראוי להעביר למשפחה שתסתכל ותדע ותכיר. זה הזיכרון של האדם, הוא כבר לא איתנו, אין לו נכסים משל עצמו - רק את העקבות שהשאיר אחריו בעולם. זה לכל הפחות לגבי דברים שנכתבו בפומבי גם אם הם לא ידעו את שם הניק - דברים שנכתבו לאנשים בפרטי זה אני עדיין מתלבט אם ראוי למשפחה לקרוא ולדעת, אבל במקרה שמעבירים למשפחה גם את ססמת הניק, זאת כבר החלטה שלה מה לעשות עם המכתבים וכו'... (להבדיל, בפייסבוק יש איש קשר לענייני הנצחה, מי שטורח לשים - שבמקרה של פטירה, הוא יקבל את האחריות על החשבון שלך ויוכל להיכנס ולפרסם דברים בשמו...

ובוודאי ללא ביקורת.

תחשבו על עצמכם כיום, בחיים, (להבדיל)- כל מה שכתבתם, מכתבים שקיבלתם, חפצים שברשותכם- הייתם רוצים שיעברו להורים שלכם אי פעם??

ואנחנו לא יודעים מה הוא הי''ד  היה רוצה... 

ולכן אני מסכימה עם @צקון לחש ש'שב ואל תעשה' עדיף.

(אני אישית מרגישה כמו שכתבת כלפי בעלי בלבד, ועם כל האהבה ההדדית הרבה מאד- לא כלפי ההורים.)

(לא יודעת במי מדובר, אז מרשה לעצמי -)

אם ניכר שהפורום היה בשבילו מרחב מילוט, פינה לפריקות ולהבעת דברים שבסך הכללי לא היו מתקבלים יפה בחברה שבה חי אז לא.

ואם לא אז אולי כן.

את הקטע של "שב ואל תעשה" חח

20170110013520.png

הבן של אחד מהעבודה איתי היה בפיגוע- ב"ה הוא ניצל.

הוא היה חבר שלו, הם ישנו באותו חדר בצבא..

ביום שישי האחרון הם למדו ביחד בטלפון שיעור או דף יומי.. 

אין מילים...

לא הכרתי, אבל זה עדין הזוי

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

יכול להיות שכעת אין לו קשר עם אף אחד מהישיבה התיכונית ולכן מיותר מבחינתו להזמין משם

כלומר בלי גטאות ומחנות השמדה?

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

ונועד להיות כזה.

אני לא מסוגל להיות בהם. הרעש הורג אותי.

אבל כשאני צריכה כמה דברים מכמה חנויות אז זה המקום המתאים. פשוט להיות ממוקדת, להגדיר מראש מה אני צריכה

נתתי את ההקבלה כי יש על הקניון פרק של חיות כיס אאלט. וזה אחד המאפיינים שהם מונים שם

אני מבין שלאנשים נוירו-טיפיקלים המקום הזה הוא מקום בילוי.

אצלנו באמת יש חנות לבעלי חיים, עם בעלי חיים מקסימים וזה משמח להיכנס לשם,

לדבר עם התוכונים , להנות מהארנבות הגמדיות הפרוותיות והרכות, מהאוגרים הסיביריים

הרצים כמטורפים על הגלגלת....

ואאלט זה "אם אני לא טועה".

התכוונתי לומר שבפודקאסט חיות כיס יש פרק על קניונים ועל המחשבה שעומדת מאחוריהם, אם אני לא טועה במה שאני זוכרת.

בני אדם לא כל כך שונים מזה כפי שלפעמים חושבים...

סביב life style, סטיילינג, אופנה, שופינג, טיפוח

מנשים מצפים יותר

ומכאן הקניון כמודל אופנה וסטייל וכמקום שבו "הופכים" אישה להיות "אישה לפי הציפיות" עם כל מה שפ.א כתב

אני מבין בין המילים שאת לא בדיוק מנסה להיצמד אליהן.

(גם אני לא, בצד הגברי של העניין).

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).

פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).

– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.

– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.

להגביר שליטה ע"י

צמצום טריגרים

(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)

מציאת חלופות

(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)

אימון

(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)

אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת

(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)

כשמשפרים שליטה בנושא אחד

הוא יכול להשפיע על עוד נושאים

אבל להערכתי בגלישה באינטרנט דרושה הרבה הרבה יותר שליטה עצמית, לא יודעת לפעמים דברים גשמייח יותר קל. וקל גם כשיש איסור חיצוני - למשל שבת, לחכות בין בשר לחלב

שבשליטה עצמית יש מרכיבים:

רצון

טריגרים

מודעות

יישום

התמדה

בגלישה יש

רצון-

1. כמה מעניינת הגלישה (חדשות/ רשתות חברתיות/ ווצאפ)

2. מה התעסוקות החילופיות (עבודה/ תחביבים/ אנשים)

טריגרים-

1. מיקום הטלפון במהלך היום (כיס/ מול העיניים/ מונח בצד/ בחדר)

2. כמות התראות וצלילים (אצלי הכל מכובה, אין התראות/ צלילים למעט צלצול של שיחה ולפעמים גם זה על שקט)

מודעות

יישום

התמדה

דומים בכל נושא של שליטה עצמית

אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…

והוא קשוח בעיקר בגלל שהתוכן שיש בו הוא תוכן באיכות טובה ממש. כלומר, אני יכול לצרוך זבל (ואז לי אישית יותר קל להפסיק, רילס למינהם).

ואז מגיע איזה מישהו שאני מעריך עם סרטון שיש בו חכמה שאולי אני צריך לחיים שלי. ועוד אחד. ועוד פוסט עם טקסט מעניין, ועוד שרשור בפורום רגישים שאני מתעניין בו כי הוא באמת מקדם אותי בחיים.

והופס, עברו שעתיים.

אם אני לא אצרוך שעה ביום מדיה חברתית אני אבוד והמקצוע שלי מת ובעוד 3 שנים לא יהיה לי במה לפרנס משפחה.

אם אני נכנס לטוויטר כדי לקרוא חדשות AI כי זה מקור המידע הנכון אני נסחף לרעל של החדשות הרגילות ומבזבז עליהן את הזמן.

שעה טוויטר צריך.

שעתיים?

שלוש שעות?

ארבע?

אולי בשעה השלישית או הרביעית אני אמצא כתבה שתשנה לי את החיים (קרה במוצ"ש לפני שבועיים, עם Laguna AI)?

ובדורות קודמים, וגם היום למי שרלוונטי, יש הרבה שמבלים זמנים מאוד ממושכים בספריות וארכיונים לצרכי עבודתם.

גם בצורה הזו הרבה מהזמן "מתבזבז" עד להגעה למידע הרלוונטי.

שכחת לכבות את האור יערית, ונרדמת עם הספר ביד יערית...

ובכל זאת, ממכר פחות מאשר הדבר הויזואלי

רק לקריאה.

להגדיר זמן מסך ואז הוא יכול להגביל אותך בזמן.

אפשר גם להגדיר מצב ריכוז בשעות מסוימות שתצטרך אקטיבית ללחוץ על פסק זמן כדי להיכנס והוא יעיף אותך אחרי זמן קצוב.

תהיני בכייף משעות הפנאי שלך.

אני מכיר רק בפלאפון.

תחפשי איכות חיים או זמן מסך או ריכוז בהגדרות במחשב, אולי יש.