פורש לך כנפיים
נראה לי שהמציאות הפכה להיות קצת משוגעת
אתה לא בבית
והלבד מוזר
קפה באמצע לילה קר
אני כל הזמן חושבת עליך
אם טוב לך
ואם מצאת מקום אחר
כזה שמפורר
כל פיסה מזכרוני
פורש לך כנפיים
נראה לי שהמציאות הפכה להיות קצת משוגעת
אתה לא בבית
והלבד מוזר
קפה באמצע לילה קר
אני כל הזמן חושבת עליך
אם טוב לך
ואם מצאת מקום אחר
כזה שמפורר
כל פיסה מזכרוני
ריח דשאים דובבים
עמוק
עמוק בטל
עמוק
עמוק בטל פועם לבבי
הנה פעמיך קרבים
הרעידו ריבוא רביבים
עמוק
עמוק בטל
עמוק
עמוק בטל פועם לבבי
בכל נמל קטן
ובים נפליג כל השנה
בתוך ים סוער
רק שנינו נשאר
כי לאהבה אין מדינה
אל תגידי כן
ואל תגידי לא
אל תחפשי את הסוף
הענן בוכה
אל הים שוחה
יש אונייה על החוף
אוניה קטנה
בארץ ישנה
לנו שם באופק מחכה
יש שם פרפרים
ושלג בין הרים
פרחים יפים סגורים כמו נשיקה
אל תגידי כן
ואל תגידי לא
ים מדבר בלי מילים
אלמוגים יפים
ושלושה שחפים
עפים מעל הגלים
גם אם נחפש
בכל נמל קטן
ובים נפליג כל השנה
בתוך ים סוער
רק שנינו נשאר
כי לאהבה אין מדינה
זיכרון ישן
מכל מה שנשכח עם השנים
מה שכבר עבר
האם תזכור אותם?
האם תדע? אתה שם בכולם
כל מכתב שלא נכתב
כל שנאמר
בכל סימן אשר נגלה אליי
ואומר אותך
הבוקר שעולה
עלה נושר, ירח בחלון
מכל האהבות שיש לחלום
ביקשתי לי אותך
האם תשמע קולי קורא לך?
האם תדע?
האם תזכור שתיקות יפות?
את לחישת קולך, את מגע ידך?
מכל האהבות שיש לחלום
ביקשתי לי אותך
אתה רחוק ממני וליבי
חסר אותך
ולא ביקשתי לי דבר
מלבד להיות שלך, מלבד להיות איתך
וטל שחרית שלך הוא נשמתי
בגן העדן התהלכתי
שם אור נסתר בתוך תוכי
ולא שמרתי לא שמעתי את שיר הארץ הטובה
שאת כל כוחה נתנה לי
נתנה ונעזבה
עם אות של קין על מצחי
הרחק נדדתי עם בניי
לטוע גן נוסף ביקשתי
גם שם ביקשוני משנאי
כל גירוש או אהבה זרה
שנית הרגשתי בן חורג
הבא הקץ שמעתי קול עמוק ובתוכי קורא:
אל החיטה
אל ארץ טוב
אל אדמה ברוכה
שבתי, שמעתי קול מוכר
בניי חצו מדבר
עברו עוד ים
מתוך חשכת ניכר
שמעתי
שמעתי קול שופר
וראה אנשים מלאכים
שהמיתו עצמם עליה
וקיבלו ממנה חיים
כמי שטעם טעמה לרגעים
וראה אנשים באמת מאושרים
ואיזה אור על הפנים
איך הם נשבים בקסמה לפניה
מתהלכים כסומא אחריה
ותכלית האמת היא כל צדדיה
כל שבעים פניה
יקרה מפז ומעושר
נקנית היא בעמל וביושר
והיא הדך והיא האושר
כמי שמצא בה את עצמי
כשלא זכרתי מי אני
תמיד היא באה
והיארה לי פנים
אומרים שהיא כל הטובות בעולם
אם רק היה לנו מושג
היינו רצים ורצים ורצים
ונשבים בקסמה לפניה
מתהלכים כסומא אחריה
ותכלית האמת היא כל צדדיה
כל שבעים פניה
יקרה מפז ומעושר
נקנית היא בעמל וביושר
והיא הדרך והיא האושר
מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד

ישקפיץחייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)