בס"ד

תודה לך!!

צריך להאמין שהכל לטובה אבל לפעמים לא מצליחים מכתחילה להרגיש את זה ולהתחבר לזה....

אני שקשה לי אני חושבת על אנשים אחרים שקשה להם יותר ואז אני מתעודדת שאני בריאה ב"ה ושאת הקשיים נעבור בעזרת שמחה ואמונה 

זה שהמצב שלך מפריע לך ואת באמת מחפשת איך לצאת ממנו ולא סתם מרימה ידיים,

זה כבר הפתח לצאת לדרך חדשה!

"הירידה היא תכלית העליה, כי כשאדם עולה מדרגא לדרגא, הוא נעשה בריאה חדשה, כי נתחדש ממש בבחינת תתחדש כנשר נעורייכי, ונעשה בריה חדשה בבחינת אני היום ילידתך, ועל כן קודם שזוכה לזה לעלות מדרגא לדרגא, צריך שיהא ירידה והיא תכלית העליה"

כולנו בני אדם, ולכולנו יש ירידות בחיים ומצבים קשים,

העיקר זה להאמין שהכל משמיים מאבא שאוהב אותנו ורוצה רק בטובתנו!

ולי אישית השיר הזה מאוד עוזר במצבים כאלה..

בס"ד

זה כבר משמח!

אז אולי בכלל הפתרון הוא להעלות עוד שירים

בס"ד

יש מטלות שאי אפשר לדחוק אותם לצד....

בס"ד

באמת קשה וכואב ואת ממש צודקת זה לא פשוט.

קודם כל זה בסדר להרגיש רע.תרשי לעצמך, מותר לך..

לא יודע אם אצליח לנחם אותך אבל אכתוב משהו שאני מרגיש מנקודת המבט שלי.

לפעמים מגיעים לקומה האחרונה בבניין שלנו וה' חפץ שנעלה עוד קומה.

אבל מה - אין עוד קומה, אנחנו כבר בקומה האחרונה...!

אז אנחנו מועלים גם אם בעל כורחנו לגג , ושם אומנם יש רוח וקור /שמש וחום / סופות וגשמים ללא מכסה, אומנם זה נראה שהכל נהרס וששום דבר לא הולך  ,אבל אז לאט לאט אנחנו בונים עוד קומה ולאט לאט מתקדמים.ואחרי הקושי והשבר ואחרי שאנחנו בקומה החדשה פתאום יש זמן לעצור ולגלות שהנוף בקומה החדשה עוצר נשימה.

זה לא קל אבל אז תשכחי שתמיד אבל תמיד ה' איתנו וסוכך עלינו. " כנשר יעיר קינו, על-גוזליו ירחף ".

שלא תדעו עוד צער.

מוסיף לך שיעורים שאני חושב שיעזרו:

ד"ר מיכאל אבולעפיה -

משבירה לתיקון - התמודדות עם משבר

http://www.meirtv.co.il/site/content_idx.asp?idx=56724&cat_id=4260

בס"ד

הדברים שכתבת מאוד יפים! חיזקת וריגשת אותי!

תודה!!

הקטע הוא- שאני מרגישה עכשיו שאני בונה גורד שחקים ענק....

אך יחד עם זאת- פתאום אני חושבת שבאמת כדי להסתכל על הקומה הנוכחית עכשיו ולא על כל הבניין בכללותו...

החיים מלאים בעליות וירידות

זה בסדר לשחרר ותהיי את כמו שאת צריכה עכשיו לבכות ולפרוק.

תזכרי

שהקב"ה אוהב אותך!

בס"ד

מחזירה לך

בס"ד

איך אני אוהבת את התגובות שלך- תגובות ארוכות ואכפתיות ממש!

ואת כותבת פנינים...

האמת מקודם דברתי עם חברה שלי עדן (זו שאמרתי לך עליה...) והיא אמרה לי שחייבים אני והיא לעשות איזה משהו כייף ביחד כדי להירגע מכל העומס שיש לנו...

ואפשר שגם ניפגש ונעשה משהו כייף...

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

יכול להיות שכעת אין לו קשר עם אף אחד מהישיבה התיכונית ולכן מיותר מבחינתו להזמין משם

כלומר בלי גטאות ומחנות השמדה?

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)