הקרקע נשמטה מתחתיי. כל הילדות שלי התבססה על הסיפורים של הגולם.
תכתבו מה שאתם יודעים, זה נכון, לא, למה מספרים את זה אם זה לא נכון... מאיפה הסיפור הגיע
וכמדומני שהגויים מספרים שמישהו ניסה פעם לפרוץ לשם ומת או משהו כזה, לא זוכר בדיוק.
https://he.wikipedia.org/wiki/הגולם_מפראג
יש פה תמונה של העליה.
בהקדמת ביאור הגר"א לספרא דצניעותא, שמובאת בסוף ספר נפש-החיים, כותב ר' חיים מוולוז'ין, שאחרי שהגר"א אמר לו את גירסתו לספר יצירה, אמר לו ר' חיים, "מעתה אינו דבר גדול ופלא כ"כ לברוא גולם". ענה לו הגר"א שאכן התחיל פעם לברוא גולם ובעודו באמצע עשייתו "עברה תמונה אחת על ראשו" והפסיק, אי אמר שכנראה מנעוהו לפי רכות שנותיו אז. שאלו בן כמה היה - ענה שזה היה טרם שהיה בר מצוה...
ובגמרא יש, "רבא ברא גברא". אבל כשהגיע למישהו מהחכמים, ראה שאינו מדבר אמר "זה מן חבריא".. תוצרת של אחד החכמים... כי "הדעה והדיבור", זה רק הקב"ה עושה.. (כך הסביר הרצי"ה זצ"ל).
כמדומני ששאלתי אותך כבר על ר' אברום וענית שכן. אז השאלה על הרצי"ה בעינה עומדת.
זה היה כ״כ בסיסי אצלך?
ונראה לי , שכמו בסיפורי צדיקים-
גם אם זה לא היה באמת, הם צדיקים כ״כ שזה יכול היה להיות
אז גם לגבי הגולם-
אפילו אם אולי זה לא היה במציאות, המהר״ל היה יכול לעשות את זה.
יכולה לפרט?
גם אם זה לא אמיתי- למהר״ל היה כח כן לעשות את זה.
ואשריך על האמונה התמימה הזו. אולי פשוט עכשיו זו הזדמנות לברר לעומק.

צקון לחש
ענבלמדבר שקר תרחק.
יש הבדל בין להמציא סיפור אנונימי, או על שמות שממציאים - שזה כמו עוד סיפורים דמיוניים אחרים, שיש להם מסר חיובי ו"יכולים להיות" -
לבין לומר על צדיק ידוע ספציפי. וכשיתברר לילד שלא היה ולא נברא, זה יכול להיות הרסני ח"ו.
ולכן, גם לא משנה אם "שכלית" זה לא כ"כ קריטי עניינו של הגולם הספציפי. כשילד שומע מילדותו על המהר"ל מפראג ביחד עם "הגולם", ונבנים על כך גם מסרים מעבר לזה (כמו בחב"ד, ששם בכלל הנושא של סיפורים מקובלים הוא בד"כ מדוייק יותר, ובונים על זה גם לקחים שכליים. כמו למשל בנושא זה, שהרבי הרש"ב אמר לריי"צ שעבר כמה חודשים כדי "לתקן את הנזק" שגרם בעלייתו לגג ביכ"נ אלטנוישול בפראג. ואז יש מקום ללימוד, אם הנזק הוא בעצם ה"סקרנות" וכו'), אז לעיתים זה חלק ממארג, וקשה לו שמשהו כזה כביכול "נשבר". ומה עם כל אלה שם שהתייחסו לזה ברצינות וכו'..
ברור שאין היהדות תלויה בכגון דא, אבל צריך לא לנהוג קלות בהמצאות סיפורים על צדיקים ממשיים.
אגב, גם הרצי"ה זצ"ל היה מזכיר שיש שלושה מעשים כאלה מפורסמים: מה שמוזכר בגמרא על רבא, המהר"ל מפראג, ומה שמוזכר אצל החכם צבי.
לא נורא, אז זו סתם התייחסות לענין כזה. וגם למה שעלה פה שבעצם מה ותחת השרשור כ"כ "מתרגשת" מדבר שאינו עיקר ביהדות.
ביה"כ אלטנוישול? אשמח מאוד לראות. מרגיש כמו אור גדול.
ממאמר של הרב דרוקמן (החבד"י) בנושא. ושם מוזכר מקור משיחה של הרבי מלובאוויטש, מובאת בתורת מנחם חלק א עמ' 6.
נהניתי מאוד לראות את הסיפור הזה. וגם לראות שהוא מזכיר שם שהסיפור היה מצוי אצל הגויים גם 
זה זה לא?
http://www.imdb.com/title/tt0262776/reviews
אני זוכר גם שדווקא התקיפה עצמה הייתה מזעזעת נורא
היה או לא היה-
עדיין המהרל מפראג היה ת"ח עצום ותורתו אמת עד היום
ועדיין השם אחד אמיתי ולא אגדה.
צקון לחשאם כי אני נוטה לדעה שהיה גם היה, בעיקר כי חקרתי את המסורות החוץ יהודיות של הנושא.

ה-מיוחד
![]()
בס"ד
מסופר שהוא עלה בסולם, עד הכתפיים בלבד, וירד חיוור לגמרי,
ולא סיפר מה שראה שם.
הרבי מילובוויטש מתייחס לסיפור על הגולם כאמת.
כל מה שכתוב ב"תורת מנחם" כתוב בלשוון הרבי ממש? הרבי שם זה הריי"צ והרבי נ"ע זה הרש"ב?
בס"ד
אני זוכרת שקראתי את הסיפור על הרבי ההרש"ב נ"ע,
הסיפור שכתבתי, וכעת ראיתי את מה שהביא הרב דרוקמן,
שמי שעלה זה הרבי הריי"צ, ככל הנראה השתרשה בזיכרוני טעות.
(אלא אם כן אלו שני סיפורים שונים)
בכל מקרה בע"ה אבדוק זאת.
והריי"צ היה זה שנזף.
ויש לזה נפקא מינה לסיפורים אחרים שקראתי שם, אז אשמח לדעת מי "הרבי" ומי "הרבי נ"ע" בספר תורת מנחם 
חראם עד שאני ערה בשעה הזאת.
יש עניין?
כאילו שאסור לי לחיות בלי שאני עושה משהו?
לא הלכתי אגב
(פעם היה לי פה שרשור של התמודדות עם אתגרי שינה, אבל היום אני כבר לא עומד מאחוריו עד הסוף)
שמדי פעם אני חוזרת אליו לרעיונות.
סקר - משפט לקישוט לסוכה - צעירים מעל עשרים
בקיצור, אשמח לרעיונות נוספים למשפטים מהמקורות לכתוב בקישוטים לסוכה.
יאללה שוטו
(שמחתי לראות אותך)
אנשים היו כותבים פסוקים וציטוטים אהובים על הבוקסות שלהם.
אני כתבתי על הבוקסה שלי "את הכבש האחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערביים".
המשפט הזה משפיע עלי עד היום.
מתוך הפיוט סוכה ולולב לעם סגולה
שתי נקודות לראשי תיבות שלא מתחילות ב"תהא שנת"
בכל זאת נותרו רק 12 שנה לזה.
לאומנים, פוליטיקאים ואחרים שרוצים לבלוט בתודעה: תהא שנת פריצה זוהרת
והכי חשוב, כנראה: תהא שנת פרנסה זמינה
וביקשת בלי "תהא שנת":
תשוקה, שייכות, פריחה זוהרת
תפילה, שירה, פתיחות זולת
תקופה של פרנסה זמינה
מהשנה של הבחירות הקודמות
תאכלו שוקולד פלוס זנגביל
תנין שבולע פטריה זוהרת
תוכי שאוכל פסטה זולה
תרצה שנעשה פוקר זבל
תהה שנת פתרון זהב
תופסת שנכנסת פה זהירות
תהא שנת פרס זכאית
תהא שנת פייס זכייה
תהא שנת פורום זורמת
פורום דתי.
זה הכי מקורי שעלה לי
זה הרמז שנתן הרבי ר' ישראל מויז'ניץ שליט"א
או שזה נוטריקון של "תתאשפז"
לא, לא כמו שחשבתם 😁
הכוונה שהקב"ה יחזור להתארח (מלשון אושפיזין) אצלנו בבית המקדש
יש חוק שקובע את המינימום,
ויש חוזי העסקה שיכולים להיות יותר טובים מהמינימום הקבוע בחוק.
זה נכון לשכר, הפרשות סוציאליות, צבירת חופשה, ולכל נושא אחר...
אז כן, לפי החוק מותר למעסיק למחוק ימי חופשה. האם זה קורה בפועל? תלוי בהסכם שלך מול המעסיק.
אבל באופן כללי החוקים נועדו לעודד אותך לנצל את ימי החופשה ולא לפדות אותם בכסף. אגב, גם חברות גדולות לא אוהבות את זה.
לפעמים בתקופות של משבר כלכלי או אין עבודה מסיבות אחרות (סטייל מה שקרה באינטל לפני שנתיים) נותנים הוראה מהכספים לכל העובדים לשרוף את ימי החופשה שלהם כדי להקטין את החובות במאזן.
אבל בגילי זה באמת אחרת
אני תמיד בתנועה
לחלום
להגשים
לשפר
להתמיד
אנשים ונשים שעברו טראומה שקשורה לביטחון- פיגוע טרור או מלחמה או משהו כזה
אני יודעת שזה קצת אישי- פשוט תכתבו על חבר שלכם
איך זה נראה ונחווה מבפנים או מבחוץ
אחרי שנה, אחרי עשר שנים, אחרי עשרים ושלושים שנה?
אשמח לכל מידע או סיפור מקרה
בשורות טובות ושמחות 
רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.
ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.
הולך ברחוב, סבא חביב פונה אלי, מסמן לי עם היד להוריד את האוזניות, מחייך ואומר "המעלית לא עובדת" .. אוקי אדוני המעלית לא עובדת, איך זה קשור אלי?
אמרתי לו אוקי מה…
אחרי שניות ארוכות הוא מפנה אותי לקופסת קרטון, תעזור לי לעלות את זה? אני ואתה ניקח ביחד. אמרתי לו עזוב תן לי לראות אם זה כבד כמו שאתה אומר.. בדקתי , כבד אבל לא ברמה שאי אפשר להרים. קיצר מפה לשם נופל לי האסימון ש- לך תדע כמה קומות זה. נכנסנו לבנין הורדתי את הקופסה על המדרגה הראשונה , הוא: אמרתי לך שזה כבד בוא אני אעזור לך. נשמה , אני רק מכבה את האוזניות הכל טוב. המשכתי לאחר שהוא אמר שיש 4 קומות, לא אשקר שהתנשפתי כי אני לא בכושר, אבל משמיים זימנו מצווה לפני ראש השנה , כל השנה כלום. מדהים איך מזכים אדם משמיים לעזור פתאום, לא יודע, זה לא יכול להיות מקרה.
קיצור אנשים: דברו ותפסיקו לגמגם ולדבר בלחש. תודה
עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄
מצווה שניה.
סתם שאלה שעלתה לי הרגע.
טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼♂️
חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …
🤡