וכמדומני שהגויים מספרים שמישהו ניסה פעם לפרוץ לשם ומת או משהו כזה, לא זוכר בדיוק.

https://he.wikipedia.org/wiki/הגולם_מפראג

יש פה תמונה של העליה.

http://www.hidabroot.org/question/16344

http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=49567

בהקדמת ביאור הגר"א לספרא דצניעותא, שמובאת בסוף ספר נפש-החיים, כותב ר' חיים מוולוז'ין, שאחרי שהגר"א אמר לו את גירסתו לספר יצירה, אמר לו ר' חיים, "מעתה אינו דבר גדול ופלא כ"כ לברוא גולם". ענה לו הגר"א שאכן התחיל פעם לברוא גולם ובעודו באמצע עשייתו "עברה תמונה אחת על ראשו" והפסיק, אי אמר שכנראה מנעוהו לפי רכות שנותיו אז. שאלו בן כמה היה - ענה שזה היה טרם שהיה בר מצוה... 

ובגמרא יש, "רבא ברא גברא". אבל כשהגיע למישהו מהחכמים, ראה שאינו מדבר אמר "זה מן חבריא".. תוצרת של אחד החכמים... כי "הדעה והדיבור", זה רק הקב"ה עושה.. (כך הסביר הרצי"ה זצ"ל).

כמדומני ששאלתי אותך כבר על ר' אברום וענית שכן. אז השאלה על הרצי"ה בעינה עומדת.

זה היה כ״כ בסיסי אצלך? 

ונראה לי , שכמו בסיפורי צדיקים-

גם אם זה לא היה באמת, הם צדיקים כ״כ שזה יכול היה להיות

אז גם לגבי הגולם- 

אפילו אם אולי זה לא היה במציאות, המהר״ל היה יכול לעשות את זה. 

יכולה לפרט? 

גם אם זה לא אמיתי- למהר״ל היה כח כן לעשות את זה. 

ואשריך על האמונה התמימה הזו. אולי פשוט עכשיו זו הזדמנות לברר לעומק. 

מדבר שקר תרחק.

יש הבדל בין להמציא סיפור אנונימי, או על שמות שממציאים - שזה כמו עוד סיפורים דמיוניים אחרים, שיש להם מסר חיובי ו"יכולים להיות" - 

לבין לומר על צדיק ידוע ספציפי. וכשיתברר לילד שלא היה ולא נברא, זה יכול להיות הרסני ח"ו.

ולכן, גם לא משנה אם "שכלית" זה לא כ"כ קריטי עניינו של הגולם הספציפי. כשילד שומע מילדותו על המהר"ל מפראג ביחד עם "הגולם", ונבנים על כך גם מסרים מעבר לזה (כמו בחב"ד, ששם בכלל הנושא של סיפורים מקובלים הוא בד"כ מדוייק יותר, ובונים על זה גם לקחים שכליים. כמו למשל בנושא זה, שהרבי הרש"ב אמר לריי"צ שעבר כמה חודשים כדי "לתקן את הנזק" שגרם בעלייתו לגג ביכ"נ אלטנוישול בפראג. ואז יש מקום ללימוד, אם הנזק הוא בעצם ה"סקרנות" וכו'), אז לעיתים זה חלק ממארג, וקשה לו שמשהו כזה כביכול "נשבר". ומה עם כל אלה שם שהתייחסו לזה ברצינות וכו'..

ברור שאין היהדות תלויה בכגון דא, אבל צריך לא לנהוג קלות בהמצאות סיפורים על צדיקים ממשיים.

אגב, גם הרצי"ה זצ"ל היה מזכיר שיש שלושה מעשים כאלה מפורסמים: מה שמוזכר בגמרא על רבא, המהר"ל מפראג, ומה שמוזכר אצל החכם צבי.

לא נורא, אז זו סתם התייחסות לענין כזה. וגם למה שעלה פה שבעצם מה ותחת השרשור כ"כ "מתרגשת" מדבר שאינו עיקר ביהדות.

ביה"כ אלטנוישול? אשמח מאוד לראות. מרגיש כמו אור גדול.

ממאמר של הרב דרוקמן (החבד"י) בנושא. ושם מוזכר מקור משיחה של הרבי מלובאוויטש, מובאת בתורת מנחם חלק א עמ' 6.

נהניתי מאוד לראות את הסיפור הזה. וגם לראות שהוא מזכיר שם שהסיפור היה מצוי אצל הגויים גם

זה זה לא?

http://www.imdb.com/title/tt0262776/reviews

אני זוכר גם שדווקא התקיפה עצמה הייתה מזעזעת נורא

היה או לא היה-

עדיין המהרל מפראג היה ת"ח עצום ותורתו אמת עד היום

ועדיין השם אחד אמיתי ולא אגדה.

אם כי אני נוטה לדעה שהיה גם היה, בעיקר כי חקרתי את המסורות החוץ יהודיות של הנושא.

בס"ד

מסופר שהוא עלה בסולם, עד הכתפיים בלבד, וירד חיוור לגמרי,
ולא סיפר מה שראה שם.
הרבי מילובוויטש מתייחס לסיפור על הגולם כאמת.

כל מה שכתוב ב"תורת מנחם" כתוב בלשוון הרבי ממש? הרבי שם זה הריי"צ והרבי נ"ע זה הרש"ב?

בס"ד

אני זוכרת שקראתי את הסיפור על הרבי ההרש"ב נ"ע,
הסיפור שכתבתי, וכעת ראיתי את מה שהביא הרב דרוקמן,
שמי שעלה זה הרבי הריי"צ, ככל הנראה השתרשה בזיכרוני טעות.
(אלא אם כן אלו שני סיפורים שונים)
בכל מקרה בע"ה אבדוק זאת.

והריי"צ היה זה שנזף.

ויש לזה נפקא מינה לסיפורים אחרים שקראתי שם, אז אשמח לדעת מי "הרבי" ומי "הרבי נ"ע" בספר תורת מנחם

שיש מאות כמוהו. אין בכוונתי לפגוע, חלילה, אך כדי להפיק את המיטב מה-AI, נדרשת השכלה מוזיקלית. כשמבינים אילו מעברים ומקבצים נשמעים סתמיים, יודעים מה בדיוק לבקש מהבינה המלאכותית כדי שזו תפיק לחן מקורי.

ואשמח שתראה לי איפה יש מאות כמוהו (תורניים), לא מצאתי שירי AI ברמה הזאת.

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

יכול להיות שכעת אין לו קשר עם אף אחד מהישיבה התיכונית ולכן מיותר מבחינתו להזמין משם

כלומר בלי גטאות ומחנות השמדה?

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)