בלי נדר מחר אהיה יותר טוב.
ועדיין אין נדר ועדיין בקרוב
אהיה טוב יותר. כך אני חומד.
בלי נדר זה לא סותר שבועה
בלי נדר זו קבלה צנועה
אבל אני מסיני, כבר מושבע ועומד
בלי נדר אלמד יותר בזמן ובאיכות
בלי נדר אעבוד טוב לאו דוקא באריכות
כי נדר אין אך שבועה לבן חיקך
ובלי נדר אסימה
אך נשבעתי ואקימה
לשמור משפטי צדקך
חייב דחוף.
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)
אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול
