חושך עמוק,
אני אחוז אמוק.
עלטה ובורות,
קשה להיות באורות.
הרגשה נוראית, עצובה.
דמעה סוררת הגיחה מעצמה.
אולי יבוא קצת אור,
אולי יחדל החושך.
אולי הוא יעבור,
הלב לרע מושך.
אז להרים ידיים,
או למחוא כפיים.
לחייך ולהיות,
להילחם כמו אריות.
לתור אחר האור שלא מגיע,
החושך מתעצם בלי מניע.
למה ועד מתי?
אין בי כוחות.
איך והלוואי,
אין תשובות.
להרים את הראש,
לסכם מראש,
לנסות להתחבר.
לשאת את הכאב ולהתגבר.
