איזה נסיונות

חזק ואמץ. 

בספר עלי שור חלק א' פרק חמישי. קראתי אותו, הוא מומלץ לענ"ד.

עריכה: מומלץ מאוד מאוד גם ללמוד את הספר משיבת נפש.

שהזכרתי לעיל בשם כמדומני @אניוהוא גם משיבת נפש של רבי נחמן ספר יסוד חשוב מאוד בעניין הקשיים שעוברים על אדם. האמת אולי הוא יותר מועיל כי הוא ספר שלם שנוגע בעניין.

רשמתי לעצמי..

חרדות, וזה דבר די מצוי ובכלל לא ביג דיל בניגוד למה שהחברה מנסה להכתיב לנו (לכולם יש חרדות לפעמים, זה מנגון טבעי, השאלה היא רק התדירות והעוצמה).

אל תהסס לבדוק את הכיוון הזה

זה גם דבר שיחסית קל לטפל בו. בע"ה תחזור להיות עצמך המוכשר והמוצלח בע"ה!

אגב שמעתי פעם עצה טובה לעניינים שכאלה, לקרוא כל יום תהילים על הסדר (כמה שאפשר). אומרים שזה ה-פתרון לענייני עקבתא דמשיחא, שזה עיקר הבעיה הזאת של הייאוש שיש בדור שלנו.

המון

אני פשוט פורק את התסכול והקושי שיש עלי, זה הכל

ברוך ה' אני מתמודד יפה (אני מעריך), אבל הקושי והכאב הוא גדול

ותודה רבה לך ולכולם על התמיכה !

תפסיק לכעוס על עצמך ותלמד להתמודד

תכלס אין כמעט דבר כזה שמירת נגיעה שלא בקשר

ההורים זה לא אתה

אכילה רגשית זה דבר שמשותף להרבה אנשים ואפשר להתמודד ולמצוא עיסוקים שממלאים אותך

לא מושלם? כמו כולנו, מה יותר טוב מניפוץ האשליה שצריך להיות מושלם....

ולהסתכל בעין טובה על האנשים שסביבך שסה"כ מנסים להתיידד

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

יכול להיות שכעת אין לו קשר עם אף אחד מהישיבה התיכונית ולכן מיותר מבחינתו להזמין משם

כלומר בלי גטאות ומחנות השמדה?

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)