..מדענית
אין לי כוח להחזיק את הראש
לקום
להכין תיק
לחשוב
לשמוע אותם מדברים עלי
לא להאמין למה שהם אומרים
לשכוח ממה שהיא אמרה לי בשבת בערב
לקבל אומץ
לנכוח
להיות החזקה
לשקר לה בפנים שאני לא פגועה
לשיחה איתם,איתו,איתה
לשוב עד כמה אני צריכה להוציא מעצמי כוחות למרות שאין לי
לשוב לנסות לדבר איתה
להתעלם
אין לי כוח,אבא,באמת,תן לי כוחות
..מדענית
כמו ילדה קטנה
יודעת

כמו ילדה קטנה
דומעת

כמו ילדה קטנה
רוצה עוד

אז נרוץ ונרוץ
והשיער יתבדר ברוח
ונשלים ונשתוק
ונאהב

..מדענית
צניות אצלי זה ילד מאומץ וזהו.
..מדענית
מה
למה
איך
כמה
אז נכון,זה הגיל ואחכ אני יצטער.
אבל בדיוק כמו שאתה אומר-זה הגיל.
אתה צ ר י ך להתמרד.פשוט צריך.מין צורך כזה בלתי מודע ובלתי מבורר,אבל זה צורך וצורך לא מדכאים.
..מדעניתאחרונה
מנת צומי יומית.דחוף.חיבוק אמיתי ממישהו שאוהב אותי באמת.
אני לא ישרוד ככה.
אני צריכה
טיול שקט למדבר יהודה
סבוב אופנים בידב
שיחה ממנה
גם הודעה בעצם
חיבוק אמיתי
ספר טוב
רוגע
שקט פנימי
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס

חייב דחוף.

נסיון פעילקפיץ

נסיון פעילקיבוצניקית

(בייניש)

..קיבוצניקית
(בינייש)
הצליח?זיויקאחרונה
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.


לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.


ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.


קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...


רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.


אין סוף. בסוף זה רק אני.

(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד

שלום בנצי 👋)

פורום ישל"צהאר"י פוטר

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

מישהו?האר"י פוטראחרונה

אולי יעניין אותך