אין לי חשק בקיום יחסים בהריון
אני עייפה ובעלי מגיע מאוחר הביתה
המצב של השלום בית מתוח במילא
וזה מחריף את זה כי אני לא מעונינת
בעלי טוען שאני חייבת לו
ופתאום מתחיל להיות מאוד קשוח
וקיצוני
פורום הריון ולידה
מכתב פתיחה
נכון שזה לא נוח ואת רוצה לנוח בשקט אבל מה לעשותאנונימי (5)
חייב להתייחס לבעל אם רוצים קשר בריא קיום יחסים זה דבר מאוד מאוד חשוב לגבר גם לאישה אבל תבינו שגבר לא יכול בלי זה ומניעה ממנו גורם לעבירות חמורות אם נשתדל ואני מדברת גם על עצמי שלקח לי שנים להבין את זה ובעלי היה מספר לי שהרב מדבר בשיעורים ומסביר שאישה לא משתפת את בעלה ולא באה לקראתו זה גורם לא לצער וחס וחלילה לעבור על איסורים אישה צריכה פשוט ממש לעבוד על עצמה ולחשוב על זה שזה לא כזה נורא ואחרי מעשה בעלה ממש בן אדם אחר וזה מניסיון ותודות לרב
ההדרכה ההלכתית יותר מורכבת מזהאנונימי (4)
נכון, אישה צריכה להשתדל לא לצער את בעלה - אבל גם בעל צריך להשתדל לא לצער את אשתו. אסור לו לקיים איתה יחסים כשהיא לא רוצה.
אם נוצר ביניהם פער בעניין הזה, צריך לפתור אותו לעומק, לא בהדרכה חד צדדית לאישה שהיא תכריח את עצמה. זה מביא לבעיות גדולות.
ובעיקר שהפותחת כאן ציינה שבעלה מאוד קשוח וקיצוני כלפיה - זה מצריך בירור מה המצב שם, לפני הדרכה נחפזת תעשי ככה ואל תעשי ככה.
אף אחד לא אמר בכוח חס וחלילה פשוט אישהאנונימי (5)
צריכה לעבוד על עצמה ולדעת שיש כאן בית וילדים ואם היא רוצה לשמור על בעלה שלא יעבור איסורים וייסורים היא צריכה לבוא לקראתו אם היא רוצה שלום בית ובקשר לבעל רק הקדוש ברוך הוא יודע איזה בעל קשה יש לי וכמה סבלתי ממנו בהקשר הזה ובכלל ורק שיעורי תורה שינו אותו שורה תחתונה בשביל שלום בית ובריאות הנפש צריך אחד לקראת השני
נו ברור גם אצלי זה ככה אבל מה לעשותאנונימי (5)
את רוצה לאבד אותו ואת התא המישפחתי? נכון שלא תירצי דבר כזה אנחנו לא מבינות כמה הייצר של הגבר חזק ושוב אני חוזרת על זה שבזכות זה שאנחנו מקריבות ומתאמצות כשקשה לנו הבעל לא עובר על זרע לבטלה ולא מבתכל על אחרות כל זה אני אומרת משיעורי תורה והרצאות של רבנים על הנושא
יש מה לעשות. נשים, תפסיקו להיותאשריך
בגישה של לעשות לו טובה. מגיע לכן יותר מזה. תתחילו לעבוד קודם על הקשר הנפשי, אחכ על למה בעצם אין לכן סיפוק , האם חש בעיה גופנית? אל תתפשרו, אנחנו לא בימי הביניים. יש היום לרפואה, של הגוף ןגם של הנפש, כ"כ הרבה מה להציע... חבל ככה לחיות
הכוונהאנונימי (פותח)
שמתחיל להגיד מה החובות שלי ולדרוש דברים
לצטט כל מיני דברים חמורים של אישה לא טובה
שאפשר לגרש אותה ללא כתובה וכו'
להזיז לי את המיטה(להפריד)
ובכללי המגמה היא ריחוק זרות ודיבור בציניות ולתפוס על טעויות ועל דברים
חדות כזו.
(כשבדר"כ הוא מתחשב )
וזה קשה לי כ"כ כי עכשיו אני צריכה את התמיכה שלו
יש לי עצבים ומצבי רוח ואני מבולבלת ופשוט מרגישה לבד אלמנה או גרושה
עם התפקידים של נשואה
מוכר אבל אנחנו לא שם. איש ואישה אמוריםאשריך
לחיות באהבה ואחווה ושלום ורעות, בדביקות נפש וגוף. ומי שלא צריך לפנות לייעוץ מקצועי ו/או תורני ולא לוותר.
ר' חייאמנסה לעזור
אשתו היתה מצערת אותו ותלמידיו אמרו לו שהוא יכול לגרש אותה.
אמר להם: לא. דיינו שמגדלות את בנינו ומצילות אותנו מהחטא...
מתרגשת מהמשפטים שלךאנונימי (פותח)
תודה על התמיכה(זה מילים שחסרות לי)
מחר יש לנו תור אצל פסיכולוג שלנו
הבעיה היא שזה לא כ"כ מתקדם
הוא לא שולט בעצמו כשהוא מתרגז ככה ומטיח דברים
ובכללי הוא אדם טוב
(הוא טוען שזה באשמתי כי אף פעם לא היה ככה לפני כן)
אני חושבת שהעול הכלכלי והאחריות לילדים ולמשפחה הורגים אותו
למעשה הוא לא עושה כ"כ הרבה בבית ומגיע מאוחר הביתה-אבל הוא טוען שהעול עליו
ולכן אני מתעצבנת כי אני מרגישה את העול בבית חזק עלי והוא טוען שהעול של הכסף עליו
ואני רק מבזבזת ולא מעריכה אותו ולא נשית(זה פוגע)
(בקיצור אני שופכת את כל הרעל החוצה-לא חייבת לקרוא)
זה לא אשמתך!! אל תחשבי כך. הואאשריך
צריך ללמוד איך לעבוד על עצמו.
דבר ראשוןאנונימי (6)
מבחינה הלכתית- גבר חייב לאישה. אישה לא חייבת לגבר.
אם אישה לא רוצה ובעלה מכריח אותנ זה נחשב מבחינת ההלכה לאונס.
(אל תקפצו עלי. נכון שאישה צריכה להתאמץ כדי לשמור על בעלה
אבל אם היא לא רוצה היא לא חייבת.
מי שחייב זה הבעל שהתחייב לזה בכתובה)
אני חושבת שכדאי ליצור פה הדברות טובה.
להסביר לו שאת עכשיו במצב לא טוב וצריכה את התמיכה שלו
והפעולות שהוא עושה רק מרחיקות אותך.
תשאלי אותו אם הוא רוצה אותך באמת או רוצה שתתאמצי בשבילו ו"תשחקי אותה"
תסבירי לו שרק עם הרבה תמיכה והרבה אהבה תוכלי לחזור לחשק שלך.
ואם זה ממשיך ככה, כדאי לפנות לרב או לייעוץ נישאין.
זה לא מצב נורמלי ולא אמור לקרות שגבר מתנהג ככה כלפי אשתו.
עוד משהו גם בעלי כבר רשמתי היה מחפשאנונימי (5)
על מה לריב ובואי אני כבר אספר לך שהייתי מצב נפשי מאוד קשה אחרי גרידה מאוד קשה ולא יכולתי בכלל לתפקד אבל אחרי המקווה לא ציערתי אותו אבל היחסים היו מעורערים וכל הבית סבל עכשיו ברוך השם כן אני מודה שאני מקריבה מעצמי והכל כדי שיהיה בית שמח ושהבעל לא יהיה ממורמר ובדיוק אצלי הוא גם המפרנס ממש הרבה דברים תואמים בשביל שלילדים יהיה בית שמח צריך לבוא לקראת
מקריבה מעצמך?? מי בדיוק שמח בביתאשריך
אם האימא והאישה לא?
ואישה לא יכולה בלי חום ואהבהאשריך
הוא יתמודדאנונימי (8)
מזה ילך לשדה אחר?!?!
הוא גבר- שיתגבר!
כדי לקבל מה שהוא צריך ורוצה הוא צריך להשקיע באישה.
כדאי לו להשקיע באישה ובקשר הזוגי והאישה מנגד רק תחזיר וכו'.
את לא צריכה להכריח את עצמך רק כי הוא גבר והיצר שלו גדול
הוא צריך להשקיע בך ולחזר אחרייך ולגרום לך לרצות.
זה ממש לא מובן מאליו.
ממש לא.
הוא גבר- שיתגבר!
כדי לקבל מה שהוא צריך ורוצה הוא צריך להשקיע באישה.
כדאי לו להשקיע באישה ובקשר הזוגי והאישה מנגד רק תחזיר וכו'.
את לא צריכה להכריח את עצמך רק כי הוא גבר והיצר שלו גדול
הוא צריך להשקיע בך ולחזר אחרייך ולגרום לך לרצות.
זה ממש לא מובן מאליו.
ממש לא.
זה לא משפיל אותו. זה תפקידו.אשריך
בדיוק!אשריך
תשמעיאנונימי (4)
את מציגה את זה כאילו לאישה יכולה להיות שליטה מלאה על המעשים של בעלה.
כאילו זו משוואה: תיעתר לו בכל פעם שרוצה = לא יחטא; תסרב לפעמים = יחטא.
במציאות זה הרבה יותר מורכב מזה. יש אחריות לאישה, ויש אחריות גם לגבר.
המציאות מורה שיש גברים שמקבלים מנשותיהם צייתנות מוחלטת - וגם חוטאים בחוץ. ויש גברים צדיקים שהאישה שלהם בשמירת הריון שלושה חודשים, והם מתמודדים ושומרים על עצמם.
זה לא אומר ללכת לקיצוניות הפוכה, זה אומר לחתור לשלום בית באופן הדדי יותר.
אי אפשר להשתית זוגיות על רק לשמור שלא יחסר לו. זה לא מתכון בריא.
ואישה שמקיימת יחסים עם בעלה מתוך תחושת כורח זה גם לא כזה דבר מספק עבורו... לטובת שניהם, עדיף לעבוד על דרכים שיהיה גם לה טוב בתוך זה. וכן לטובת הילדים וכל שאר החלקים של התמונה, כמו שכתבת.
תקשיבי זוגיות טובה כוללת בתוכה הקרבה משני הצדדיםאנונימי (5)
שכולן יסכלו על הזוגיות שלהן ויראו שזה לא מה שהיה בהתחלה החיים זורקים אותנו למצבים שונים ומשונים וצריך כל הזמן לעבוד על הקשר כולנו בני אדם וכדי לשנור על שלום בית צריך לדבר כל הזמן להגיד מה מפריע אני לא ילדה בת 18 אני בת 45 ועברתי כל כך הרבה דברים עם בעלי ורק התורה וההלכה עזרו לנו רק בזכות שיעורי התורה והדרכה הגענו לעמק השווה וזה עדעין עם הקרבה אבל לפחות יש שקט והילדים שמחים שזה הכי חשוב
את חושבת שהגיל שלך משנה כשאת לא יודעת מה גיל האדם שלפניך?Aya
תסלחי לי, אבל נשמע שדווקא ׳ממרומי גילך׳ לא הצלחת להבין שאפשר ללמוד מכל אדם לא משנה באיזה שלב הוא בחייו, ואפשר גם לחוות המון דברים לפני גיל 45.
אני בטוחה שיש לך ניסיון חיים, אבל זה לא מחייב שיותרAya
לכי תדעי מה עברתי? לפני שאת מחליטה שאת יותר ממני, ויכול להיות שאת גם צודקת- אבל את לא צריכה להקטין אותי כדי להוכיח את הנק׳ שלך. יכול להיות שמה שאת אומרת מתאים לסוג מסוים של נשים, אני לא הייתי שורדת ככה יום אחד כי מבחינתי לשכב בניגוד לרצוני זו השפלה. רק אומרת -זה אפשרי להגיד קטונתי.
שוב- יכול להיות שיש אמת בדברייך, אבל יש גם דרך להגיש אותה בלי לרדת על אחרים בדרך. כל טוב לך
שוב- יכול להיות שיש אמת בדברייך, אבל יש גם דרך להגיש אותה בלי לרדת על אחרים בדרך. כל טוב לך
תגיבי עניינית בבקשה, מעולם לא כתבתי בכחAya
וגם לא חוזרת על עצמי, כי לא הגבתי לך לפני זה בעניין הזה, אלא על עניין סגנון הכתיבה שלך שנורא מזלזל.
למרות שיכול להיות שאת צודקת על אף שאני לא מסכימה איתך.
למרות שיכול להיות שאת צודקת על אף שאני לא מסכימה איתך.
צורם לי המילה "הקרבה".אשריך
השקעה ועבודה זה מרגיש לי נכון יותר.
שקט? זה מה שיש?אשריך
לא הצלחתי לנסח, ועשית את זה במדויקAya
סה"כ אני בגישה שלךאנונימי (3)
אבל לדייק מבחינה הלכתית - אישה שמסרבת לבעלה באופן שיטתי, חכמים אומרים - תצא בלא כתובה.
בעלה יכול לגרש אותה ולא חייב לתת לה מה שנכתב ונחתם בכתובה.
אז מצד אחד, בעלים צריכים להיות רגישים לנשותיהם, אם יש תקופה מוגדרת של קושי לאישה, ו צורך רפואי בהימנעות, ודאי שהאיש צריך להתגבר ולהמתין לה.
מצד שני, אם אין סיבה מיוחדת מלבד שלום בית, ואותו שלום בית נעדר תקופה ארוכה, אישה צריכה להיות רגישה לבעלה, ולדעת שיש לה אחריות כלפיו, ולהיפך, עצם המצווה, מקרבת מאוד. בעלה יעריך אותה על שהיא מוכנה להתפייס ולהתקרב אליו.
שני הצדדים צריכים להתאמץ מאוד, באותה מידה, להתפייס ולשמח זה את זה.
שלום בית זו לא סיבה מספיק מיוחדת??אשריך
נכון. ועוד-אנונימי (11)
בעל שמכריח את אשתו או כופה אותה להיות יחד איתו-
הבנים שנולדים מאותה ביאה- הם לא ראויים.
לא זוכרצ איך הם נקראים.
יש בני שנואה ויש בני גרושת הלב וכו', שלא נדע!
הבעל חייב חהראות לאשתו חיבה ודברי ריצוי ופיוס ורק אח"כ להיות יחד.
וכל בעל חייב ללמוד ולדעת את זה.
לי ב"ה אין בעיה עם בעלי
אבל גם לי לא תמיד יש חשק להיות הלילה יחד. קורה. כולנו בנ"א.
אנחנו מתעייפים.
רוצים רק פוך וכרית ולישון... ושקט מכולם, כולל הבעל.
אבל-
צריכים לדעת ולחשוב ותכנן איך עושים גם דברים כאלה.
בעלי למשל יודע שאם הוא רוצה - לא לעדכן ברגע האחרון.
תכנון מראש- עוזר מאוד!
או - אם את מגיעה הביתה לפניו והשכבת את הילדים ויש שקט-
תיכנסי לישון איזה שעה/ שעתיים ותשימי לך שעון או תגידי לו שיעיר אותה כשהוא חוזר/ בשעה מסוימת.
לי זה עוזר (למרות שקשה לי לקום משינה כ"כ טובה. אבל אני קמה, מתקלחת ומתרעננת ואז אני יותר פנויה לבעלי)
אבל מעל הכל צריכים לדעת להגיע לחיבור הנפשי לפני הכל!
לחשק!
לאהבה!
לריצוי והפיוס!
ולא לעשות את זה כמי שכפאה שד. כי אז באמת מרגישים לא טוב עם זה אח"כ.
ואם לא יודעים איך לעשות את זה- אז חייבים ללמוד את זה!
אני למשל לא בעד הבוקר.אנונימי (11)אחרונה
דווקא בבוקר כבר שומעים רעשים מבחוץ.
אנשים משכימים לנץ
משאיות לחם ואשפה
עובדים שיוצאים מוקדם לעבודה
וגם ילדים שיכולים להתעורר...
בלילה אפשר לנוח איזה שעה ואז לקום.
או ליל שבת- במיוחד עכשיו בשבתות החורף הארוכות.
אפשר לנוח מ-9 עד 11, 12 וזה ממש מרענן!
(יש גם מעלה לליל שבת)
נשמה יקרה!אפרתולה
אני בד"כ ךא כותבת כ"כ בפורום הזה,
אבל קראתי את השרשור והזדעזעתי מהמון תגובות פה!
אין שום סיבה בעולם לקיים יחסים מתוך פחד שלא ילך לחפש בחוץ! זו לא זוגיות!
יחסים צריכים לבוא מתוך אהבה, קירבה, הדדיות, חיזור
לא בשביל לתת לו(במחילה מהרבנים שאמרו שצריך לתת כדי שלא יחפש,זה פשוט נגד התורה.)
זה דורש גם ממך וגם ממנו.
נשים בשביל שיהיה להם רצון וחשק צריכות להרגיש נאהבות במשך היום ובכלל אי אפשר לבוא באמצע הלילה ולהחליט שעכשיו יהיו ביחד, זה מתחיל בקשר היומיומי!
פתק קטן בבוקר, הודעות משמחות ומקרבות, ארוחת בוקר מפנקת בליווי פתק,לחכות נקיה מאופרת וריחנית.
אם קשה כמו בתקופת ההריון אפשר להחליט על יומיים, שלוש בשבוע שמסכמים עליהם ביחד, את אומרת לו מה הוא יכול לעשות כדי לשמח אותך במשך היום ואת כל היום מתכוננת לזה, אם זה אומר להביא ביביסיטר שתעזור לך עם הילדים או ללכת לישון מוקדם עם בגד יפה ולבקש ממנו להעיר אותך כשחוזר, בקיצור, להתכונן לזה.
אל תשכחו שזה הגבר מחויב לאישה! זאת אומרת אנחנו אלה שהתרחקנו מהגוף שלנו והרצונות שלנו!
אז כן, לנסות להתחבר לזה בחזרה.
אנחנו לא חייבות לו! אנחנו אוהבות אותו ולכן אנחנו גם כשקשה קצת שמחות לשמח אותו ועושות את זה מתוך אהבה והדדיות ולא מתוך רצון שיגמור כבר ויעזוב אותי!
ואם ככה אני מרגישה אז זה הזמן לבדוק עם עצמי למה ולעשות מסע/טיפול/ עבודה עצמית לשנות את זה..
ממליצה על @עדידפ המהממת שמסתובבת פה בפורומים.
כמובן שאם יש פה דברים מעבר כמו אלימות מילולית/פיזית/נפשית זה משהו אחר לגמרי וצריך לפנות לגורן מקצועי.
בהצלחה יקרה ויקרות!
אבל קראתי את השרשור והזדעזעתי מהמון תגובות פה!
אין שום סיבה בעולם לקיים יחסים מתוך פחד שלא ילך לחפש בחוץ! זו לא זוגיות!
יחסים צריכים לבוא מתוך אהבה, קירבה, הדדיות, חיזור
לא בשביל לתת לו(במחילה מהרבנים שאמרו שצריך לתת כדי שלא יחפש,זה פשוט נגד התורה.)
זה דורש גם ממך וגם ממנו.
נשים בשביל שיהיה להם רצון וחשק צריכות להרגיש נאהבות במשך היום ובכלל אי אפשר לבוא באמצע הלילה ולהחליט שעכשיו יהיו ביחד, זה מתחיל בקשר היומיומי!
פתק קטן בבוקר, הודעות משמחות ומקרבות, ארוחת בוקר מפנקת בליווי פתק,לחכות נקיה מאופרת וריחנית.
אם קשה כמו בתקופת ההריון אפשר להחליט על יומיים, שלוש בשבוע שמסכמים עליהם ביחד, את אומרת לו מה הוא יכול לעשות כדי לשמח אותך במשך היום ואת כל היום מתכוננת לזה, אם זה אומר להביא ביביסיטר שתעזור לך עם הילדים או ללכת לישון מוקדם עם בגד יפה ולבקש ממנו להעיר אותך כשחוזר, בקיצור, להתכונן לזה.
אל תשכחו שזה הגבר מחויב לאישה! זאת אומרת אנחנו אלה שהתרחקנו מהגוף שלנו והרצונות שלנו!
אז כן, לנסות להתחבר לזה בחזרה.
אנחנו לא חייבות לו! אנחנו אוהבות אותו ולכן אנחנו גם כשקשה קצת שמחות לשמח אותו ועושות את זה מתוך אהבה והדדיות ולא מתוך רצון שיגמור כבר ויעזוב אותי!
ואם ככה אני מרגישה אז זה הזמן לבדוק עם עצמי למה ולעשות מסע/טיפול/ עבודה עצמית לשנות את זה..
ממליצה על @עדידפ המהממת שמסתובבת פה בפורומים.
כמובן שאם יש פה דברים מעבר כמו אלימות מילולית/פיזית/נפשית זה משהו אחר לגמרי וצריך לפנות לגורן מקצועי.
בהצלחה יקרה ויקרות!
ברור, כי זו מערכת זוגית...אפרתולה
התכוונתי יותר לחדד את המקום שזה רק מראה כמה אנחנו רחוקות מעצמינו.
תודה על ההארה.
תודה על ההארה.
זה מתבטא בהמון דבריםאפרתולה
אבל בקצרה היום נשים נורא רחוקות מהגוף שלהן, לא מכירות אותו, לא יודעות איך הוא עובד ומה מעורר אותו ומשמח אותו ובכלל כל התהליכים הפיזיולוגים וההורמונלים שהוא עובר.
אבל ב"ה גם חלה התקדמות עצומה בעניין הזה ויש היום המון סדנאות של פוריות ומודעות נשית.
אז אני באמת מציעה לנשים במקום לחשוב כל הזמן איך לדחות את האיש שלה או לעבור את זה כבר, ללמוד איך להיות זו שרוצה.
אבל ב"ה גם חלה התקדמות עצומה בעניין הזה ויש היום המון סדנאות של פוריות ומודעות נשית.
אז אני באמת מציעה לנשים במקום לחשוב כל הזמן איך לדחות את האיש שלה או לעבור את זה כבר, ללמוד איך להיות זו שרוצה.
נו, די לדבר על חובות וחיובים. איפה חום ואהבה?אשריך
אהבה אחווה שלום ורעות הן מעל הכל,אנונימי (3)
אנחנו מתפללים עליהן, ומקווים שהיחסים בין בני הזוג יהיו מושתתים על העקרונות האלו.
אבל מרגע שמגיעים לדיבור על חובת הגבר אל אשתו, חשוב לזכור שגם באישות, מבחינה הלכתית החובה היא הדדית. ויש לכל אחד מבני הזוג אחריות.
כמו בכל ענין בחיים, מוטב שהיחסים לא יגיעו בכלל אל המקום הזה של דיבור על חובה.כמו שאנחנו לא מערבים את בית המשפט בכל מפגש שלנו עם אדם אחר. אבל כשזה נצרך, חשוב שכל אחד ידע מהן חובותיו.
ומכיוון שמדובר בחובה הלכתית, זה מחזיר את כל העימות לפרופורציות אני חושבת.
כל מילה!!אשריך
לפותחת- אשמח אם תקראי.אנונימי (9)
הי,
קודם כל חיבוק. זו התמודדות לא פשוטה בכלל.
עכשיו
בואי נפשט את המצב: יש פה 2 בעיות, שקשורות ומעורבות זו בזו-
אחת היא המצב של הקשר בכלל
השניה היא הקושי שלכם בקיום יחסים.
קודם כל לדעתי אתם צריכים לראות ששניכם על הגל של לפתור את שתי הבעיות. שידע שיש לך נכונות ורצון להגיע למצב טוב ובריאות בקשר- הן הנפשי והן הגופני- שלכם.
כואב לו, כי הוא אוהב אותך, ונמשך אלייך, ומרגיש פתאום שזה חד צדדי. אני לא מצדיקה את ההתנהגות או האמירות שלו, אבל הן בבירור מגיעות ממקום מאוד קשור אלייך נפשית.
אז מה את יכולה לעשות?
קודם כל- להראות לו שזה לא חד צדדי. לפנות לכם זמן, לשלוח את הילדים להורים/ שכנים/ בייביסיטר, ולבוא עם זמן וכוחות נפשיים לארוחת בוקר/צהריים/ערב זוגית בבית או במסעדה. לפשוט את הציניות, ולדבר.
לספר לו שקשה גם לך עם המצב, שאת מתגעגעת אליו, לקשר שהיה לכם...
את זאת שיודעת מה את צריכה ויכולה לומר לו.
ולא פחות חשוב משיחה ונכונות לפתור את הצד הנפשי-
הצד הגופני. שחשוב כל כך כל כך לקשר ולאהבה ביניכם.
זה ממש לא קשר שבו את מספקת את הצרכים המיניים שלו. הבסיס לקיום יחסים הוא מצוות עונה: המצווה על האיש לשמח את אשתו. אני בטוחה שחלק מהכאב שלו הוא על זה שהקשר הגופני נראה רק בשבילו ולא בשבילך (למעשה, זה בדיוק המצב כרגע...) ודווקא לדעת שאת רוצה בו ושהוא יכול כ''כ לשמח ולרגש אותך- ישמח אותו לא פחות.
אז לומר לו את זה, בפשטות, בכנות. שידע שאת רוצה למצוא פתרון. שגם את לא יכולה להמשיך במצב שהקשר הגופני ביניכם לא חי.
ולמצוא פתרונות פרקטיים- זה כבר רק אתם מכירים את המציאות ויכולים.
אני יכולה לנסות להציע רעיונות-
תנסי לנוח בצהריים,
אפשר אפילו לקום לפנות בוקר/ באמצע הלילה, אחרי כמה שעות שינה.
ועוד נקודה קטנה- אם זה לחלוטין בלתי אפשרי להכניס קיום יחסים בלוז- אז צריך לשנות את הלוז.
כמו שבבית יהודי שומרים שבת וכשרות, ככה גם שומרים על מצוות עונה. ולא יכול להיות שאתם פשוט לא יכולים למצוא לזה זמן.
אפילו לקצץ בשעות העבודה. כמו שאת לא עובדת בשבת- ככה את לא עובדת על חשבון מצוות עונה.
הלוואי שייגמר בטוב...
קודם כל חיבוק. זו התמודדות לא פשוטה בכלל.
עכשיו
בואי נפשט את המצב: יש פה 2 בעיות, שקשורות ומעורבות זו בזו-
אחת היא המצב של הקשר בכלל
השניה היא הקושי שלכם בקיום יחסים.
קודם כל לדעתי אתם צריכים לראות ששניכם על הגל של לפתור את שתי הבעיות. שידע שיש לך נכונות ורצון להגיע למצב טוב ובריאות בקשר- הן הנפשי והן הגופני- שלכם.
כואב לו, כי הוא אוהב אותך, ונמשך אלייך, ומרגיש פתאום שזה חד צדדי. אני לא מצדיקה את ההתנהגות או האמירות שלו, אבל הן בבירור מגיעות ממקום מאוד קשור אלייך נפשית.
אז מה את יכולה לעשות?
קודם כל- להראות לו שזה לא חד צדדי. לפנות לכם זמן, לשלוח את הילדים להורים/ שכנים/ בייביסיטר, ולבוא עם זמן וכוחות נפשיים לארוחת בוקר/צהריים/ערב זוגית בבית או במסעדה. לפשוט את הציניות, ולדבר.
לספר לו שקשה גם לך עם המצב, שאת מתגעגעת אליו, לקשר שהיה לכם...
את זאת שיודעת מה את צריכה ויכולה לומר לו.
ולא פחות חשוב משיחה ונכונות לפתור את הצד הנפשי-
הצד הגופני. שחשוב כל כך כל כך לקשר ולאהבה ביניכם.
זה ממש לא קשר שבו את מספקת את הצרכים המיניים שלו. הבסיס לקיום יחסים הוא מצוות עונה: המצווה על האיש לשמח את אשתו. אני בטוחה שחלק מהכאב שלו הוא על זה שהקשר הגופני נראה רק בשבילו ולא בשבילך (למעשה, זה בדיוק המצב כרגע...) ודווקא לדעת שאת רוצה בו ושהוא יכול כ''כ לשמח ולרגש אותך- ישמח אותו לא פחות.
אז לומר לו את זה, בפשטות, בכנות. שידע שאת רוצה למצוא פתרון. שגם את לא יכולה להמשיך במצב שהקשר הגופני ביניכם לא חי.
ולמצוא פתרונות פרקטיים- זה כבר רק אתם מכירים את המציאות ויכולים.
אני יכולה לנסות להציע רעיונות-
תנסי לנוח בצהריים,
אפשר אפילו לקום לפנות בוקר/ באמצע הלילה, אחרי כמה שעות שינה.
ועוד נקודה קטנה- אם זה לחלוטין בלתי אפשרי להכניס קיום יחסים בלוז- אז צריך לשנות את הלוז.
כמו שבבית יהודי שומרים שבת וכשרות, ככה גם שומרים על מצוות עונה. ולא יכול להיות שאתם פשוט לא יכולים למצוא לזה זמן.
אפילו לקצץ בשעות העבודה. כמו שאת לא עובדת בשבת- ככה את לא עובדת על חשבון מצוות עונה.
הלוואי שייגמר בטוב...
וואי, ממש אהבתי מה שכתבת על בית יהודיאשריך
מסתבכת כל פעם מחדש עם ההגדרה של מנוחה אחרי הלידההריון ולידה
לא ברור לי מה סבבה ומה נקרא מאמץ מידי.
אני שבועיים אחרי לידה ב"ה.
ה'בעיה' שזה לא לפי ההרגשה שלי. כלומר אני יכולה להרגיש יחסית בסדר ושיש לי כוח לעשות משהו, אבל זה לא אומר שטוב לעשות את זה.
אז מה אתן עושות שבועיים אחרי?
נגיד דברים כמו-
לשטוף קצת כלים,
להכין ארוחת ערב/ צהריים
לחתוך סלט
לקלח את הילדים (שזה כולל להרים את הקטנים מהמקלחת לשידה כדי להלביש אותם)
יש דברים שאין ברירה אבל לפעמים יש ברירה כמו להשאיר את זה לבעלי, אבל גם לו כבר די נגמרת הסבלנות אחרי שבועיים ואני לא רוצה למתוח את החבל מידי וגם לא סתם להתפנק יותר מידי כשאני יכולה להתאמץ קצת.. גם ככה הוא מפזר את כולם בבקרים ומארגן אותם לבד.
בעיניי- מה שאפשר לעשות בישיבה,מוריה
זה סבבה.
עדיף לנח. שאח"כ לא יתנקם.
(רצפת אגן וכו)
זהו, שהדוגמאות שנתתי הן לא בישיבההריון ולידה
כלומר אולי היה אפשר לעשות בישיבה אבל זה כבר יותר מסובך (יש רק שולחן בסלון, אין במטבח. וזה מסורבל לי ולוקח הרבה יותר זמן מלעמוד במטבח לחתוך סלט למשל).
אז אני לא יודעת מה נכלל במנוחה ועד מתי כדאי לא לעשות דברים כאלו...
בעייני לשטוף כליםytrewq
ולבשל בקטנה זה בסדר. כמה דקות להפעיל את הגוף בצורה מינימלית זה אפילו חשוב לדעתי.
לקלח זה יותר מדי. להרים על השידה ממש ממש לא!
האמת שבועיים אחרי לידהאיזמרגד1
(בעיני עד חודש אחרי לידה, אפילו חודש וחצי) אין כזה דבר להתפנק מדי. כל מאמץ הוא מאמץ מיותר. יש דברים שהם לא מאמץ בכלל מבחינתך וזה בסדר גמור, ויש מקרים שאין ברירה וחייבים לעשות, אבל בעיני זה שלבעלך נגמרת הסבלנות זה לא מקרה של אין ברירה
זה מקרה של שיתאמץ עוד קצת במקום שאשתו היולדת תתאמץ עוד קצת... זה לא לנצח, רק עוד שבועיים שלוש.
°^°^^ ממש ככה.יערת דבשאחרונה
לשטוף כלים ולקחת ילדים
שבועיים אחרי לידה
זה ממש לא סבבה
לדעתייראת גאולה
להכין אוכל ולחתוך סלט, אם זה מרגיש לך בכוחות ובסדר לך - מעולה. תרוויחו כולכם אוכל מזין וטוב.
כלים - לא. זה משהו שיכול לחכות ואפשר גם להביא מנקה / נערה בתשלום, לא חייבים דווקא אותך בשביל זה.
לקלח ילדים - אני חושבת שכן, אבל אולי למצוא פתרון להרמה שלהם, למשל לתת להם לטפס לבד, או להלביש בישיבה על המיטה.
תודה לכן! עשיתן לי קצת סדר למרות שחלק מהתגובותהריון ולידה
סותרות אחת את השניה
להכין אוכל אפשר לעשות הרוב בישיבהמתואמת
כל השאר לא. אז לא... ודאי לא לקלח ילדים, שזה ממש מאמץ...
ולא, זה לא פינוק, זו הבריאות שלך...
אז להרפות כמה שאפשר - שהילדים יתקלחו פעם ביומיים, לאכול כמה שיותר בחד פעמי, להזמין עזרה בתשלום אם גם מה שנשאר גדול על בעלך...
בבצלחה ומזל טוב!
עזרה פליז- כאב/דיקרות בעוראור בקצה המנהרה
בהריון תאומים שבוע 32.
התחיל לי כמין כאב בלתי נסבל רק בצד אחד מתחת החזה בצד ימין. כמין כאב בעור. ברגע שחולצה נוגעת לי בעור או כל מגע אחר בעור באזור הספציפי הזה מרגיש כמו סכינים בעור.
משהי נתקלה בדבר כזה. אני לא יכולה לעשות כלום כל שניה קופצת מכאב שהחולצה נוגעת שם. גם בלי חןלצה יש תחושת אי נוחות אבל כאב של סכין זה רם משהו נוגע בי.
הצילו
תודה רבה
אולי יובש?מוריה
הייתי מנסה לשים קרם או חמאת שיאה.
תודה לךאור בקצה המנהרה
לא רואים שום דבר חיצוני, שמתי באמת קרם לחות אך עדיין רגיש מאד מאד
יכול להיות שזה גםמוריה
התרחבות של הרחם.
זכור לי שבערך בשבוע הזה גם התחילו לי כל מיני כאבים חדשים (גם בהריון תאומים).
אם זה ממשיך, הייתי מתייעצת עם הרופא.
זכור לי שמישהי פה פעם תיארה כזה דבראורוש3
חושבת שזה לא היה משהו מלחיץ
תנסי אולי קרם טוב? תתארי לאחות במעקב הבא
תודה לכן. אני לא חוששת שזה משהו מסוכןאור בקצה המנהרה
זה מרגיש באמת כמו משהו עצבי בעקבות מתיחת העור. השאלה אם יש איך לתפור את זה...
ללדת בזמנו. 🫣מוריה
וגם אז יהיה כאבים אחרים 😊
אבל מעודדת אותך שכשנכנסים לשגרה זה ממכר.
😍😍
🤔 אני כרגע עסוקה בלשרוד. לאאור בקצה המנהרה
מגיעה על לחשוב על אחרי
תודה לך
מבינה לגמרי. 🫶מוריה
וואי גם לי זה קורה תמיד וזה סיוט!!רק טוב=)
כששמים לי בלידה את המוניטור על המקום הזה אני צורחת יותר מבצירים..
פעם רופא אמר שאולי זה בקע והעצבים חשופים יותר
נשמע שאין פתרון לדבר בזה . רק לסבול בשקטאור בקצה המנהרה
תודה לך. זה ממש כאב לא נעים
אולי דיקור או משהו אחר מהרפואה האלטרנטיבית?ואני שראחרונה
עריסה נצמדת קו אפס מבד ולא עץ, יש כזה?הרמה
בלי פער בגובה.
היתה לי מעץ והיה יותר קשה לנייד אותה בחדר
והיתה גם מבד אבל זה לא קו אפס ואז בלילה יוצא קשה להרים.
יש משהו שהוא גם וגם?
לא יודעת אם יעזור- יש לי של תאומים.מוריה
אחרי שהורדתי חלק שמושחל (מין פוליגל כזה), לא היה מפרידים, והיא נהייתה באותו גובה.
בטח, נראה לי שיש הרבה, גם אני קניתי כזו.מתואמת
שאחפש לך את הקישור שלה?
קניתי מנגר שעושה לפי המידות של המיטה שלךבת.אחרונה
מעץ עם גלגלים, עלה לי מחיר רגיל כמו בחנויות
יש המלצה למטפל/ת זוגי , בזום, דרך תוכנית עמית ?מנגואית
וגם אולי לטיפול אישי רק לי (לא יודעת אם אפשרי בעמית כי בעלי זכאי ולא אני(
תודה!
ממליצה מאודאוהבת את השבת
על נגמרו לי השמות , יעל זקש
לא יודעת אם יש החזרים דרך עמית...
תודה לך. לטיפול זוגי או אישי?מנגואית
גם ללזוגי, וגם לאישיאוהבת את השבתאחרונה
זה נקרא ייעוץ, לא פסיכולוגית
מישהי יודעת מתי נפתח היום הקניון הגדול בפ''ת?אורוש3
בai של גוגל כתוב שש וחצי. אבל באתר של הקניון כתוב שמונה וחצי. מניחה שזה משתנה בין שעון קיץ לחורף. אבל לא הכי בעניין לנסוע סתם....
באתר האינטרנט רשום 18:30*אני*
נכון אבל נכנסתי לתוך האתר של עופר ושם 20:30אורוש3
מניחה שסתום לא העבירו לחורף. נקווה...
נכון. ברור שלא עדכנו את אתר האינטרנט*אני*
תודהאורוש3אחרונה
עוגות שמביאים לקידוש או לאחריםואני שר
אשמח לשמוע אתכן
אני מוצאת את עצמי מסתבכת בסיטואציות של קידוש קהילתי או להכין עוגה ליולדת/מגויסת,
בגלל שלא נעים לי להכין סתם עוגה בחושה פשוטה, אני מרגישה שזה צריך להיות מספיק שווה ואז אני נתקעת....
לקידושים יצא לי להביא בעיקר עוגת שוקולד עם קרם וסוכריות ואז זה מרגיש לי גם פשוט וגם אטרקטיבי (למרות שמקווה שהורים לא מקללים אותי בלב על הלכלוך;),
ולמשפחות זה רק כשיש לי זמן וכוח להכין עוגיות יותר מושקעות.
בכללי מלחיץ אותי להביא אוכל לאחרים כי מי יודע איך יצא, למרות שאפיה זה בגדול דבר שאני טובה בו...
אשמח לשמוע מה מקובל להביא אצלכן,
מה תרגישו בנוח להביא או תשמחו לקבל
כדי לקבל איזו תחושה מה נורמלי ואולי רעיונות לעוד אפשרויות שיקלו עלי את החיים.
תודה 
ליולדת או מגוייסתמתיכון ועד מעון
מכינה עוגה שאני מכינה לנו, בד"כ עוגת שמרים טריה זה מפנק ממש.
לקידושים- בראוניז לוטוס נראה טעים ושווה ועבודה קלה
בשעה טובה ילדתי בן מתוק! שאלות בפניםהבוקר יעלה
היתה לידה מהממת ב"ה, ועם אפידורל למתלבטות 🙃
כמה שאלות.
כאבי הנקה. אין פצעים בה אבל בדקה הראשונה של ההנקה מאוד כואב עד שמתרגלים. אין בעיה בתפיסה וזה משהו מוכר בהיסטוריית ההנקות שלי. זה שאין פצעים זו התקדמות. אבל מה יכול להקל בינתיים? שמה לנסינו ו קונכיות לסירוגין..
לתינוק המתוק יש יובש, ממש קילופים בגוף. לא היה לי לפני. מה יכול לעזור?
מתי נגמרות ההפרשות מהברית? שבוע זה תקין?
עונהרוני_רון
מזל טוב!!!! תרגישי טוב והרבה נחת!!!!!
בדיוק בדיוק ככה היה לי, בשניות הראשונות של ההנקה, פשוט כאב מפלח. עבר אחרי שבוע/שבועיים... תחזיקי מעמד
תקין לגמרי היובש, העור מתקלף ותיכף יחזור להיות עור בייבי חלק ונעים
איזה סוג הפרשות? הייתי שואלת את המוהל...
תודה! שאלתי את המוהל לפני כמה ימיםהבוקר יעלה
זה היה בסדר, אבל אני מציקה לו מלא אז חשבתי להתייעץ אתכן, נשמע שתקין ב"ה
מנסה גם לענותיהלומה..
לעשות לו אמבטיה עם שמן תינוקות לאמבט, בלנאום או של ד"ר שיפר. זה עוזר במיידי! גם למרוח בקרם (אני מעדיפה טבעי או שמן שקדים אבל אפשר גם של ד"ר פישר למשל)
ההפרשות אחרי הברית עדיין תקינות, ממה שזכור לי עד שבועיים זה יורד בהדרגה..
כמובן להמשיך לשטוף ושהאיזור יהיה תמיד נקי
תודה!הבוקר יעלה
מזל טוב והרבה נחתממתקית
ולגבי 2
זה עובר לבד
אם ממש מפריע לך אפשר למרוח בפנים (או בכל הגוף אם תרצי...) חלב שלך.
תודה!הבוקר יעלה
מזל טוב!!!רקאני
לגבי 3 תמיד כדאי לשאול את המוהל,
אבל ממה שזכור לי לקח איזה שבועיים עד שהיה נראה רגיל לגמרי
תודה!הבוקר יעלה
מזל טוב!באתי מפעם
כן, זה כאבי תופת, אבל משתפר אחרי שבועיים בע"ה, ואחרי חודש כבר לא כואב כמה שאני זוכרת. מה שאת עושה זה מצוין.
זה בסדר גמור, מחליף את העור לעור של תינוק נעים ורך 😌
האמת לא זוכרת. אבל הייתי תמיד שולחת תמונות למוהל עוד מלא זמן אחרי הברית 🫣
אז להשאיר ככה ולא לעשות כלוםהבוקר יעלה
לגבי פ2?
מזל טוב! את מכבסת לו את הבגדים עם מרכך כביסה?יום שני
נסי לכבס בלי
ואולי חומר כביסה עדין
לפעמים הבישום עושה להם קילופי עור
וואלה זה חדשהבוקר יעלה
רק גל תינוקות?
אני מכבסת עם אבקת כביסה רגילהיום שני
משתדלת לא לשים יותר מדי
ובלי מרכך בכלל
מזל טוב! ❤️אפרסקה
מזל טוב!שנהב
היה לי גם ככה. לנשום עמוק זה עבר אחרי כמה ימים.
לגבי 3 גם שבועיים שלוש זה תקיןעל הנס
תודה לכולן, עוד שאלההבוקר יעלה
בהמשך ל1
יש לי כאב חד בשד אחד. לא בפטמה, כמו דקירות כאלה פנימיות. כואב מאודדד ולא יודעת ממה זה יכול להיות?
חיבוק, ההתחלה ככ קשהאחת כמוני
לא יודעת בדיוק מה זה אומר..
יש לך יועצת הנקה להתייעץ איתה אפילו טלפונית?
אצלי עם כאבים שונים הרפידות הטיפוליות של ארדו מאוד עזרו
יכול להיות גודש מקומייום שני
צריך לעסות בעדינות איפה שכואב , אפשר תוך כדי שהוא יונק
גם מקלחת חמה יכולה לעזור אם זה באמת גודש
אולי פטריה?באתי מפעם
תשאלי בגיפיטי. אם לא ישתפר עד אחרי שבת תנסי משחה של פטריה.
סליחה, טעותבאתי מפעם
חשבתי בפטמה, אם זהלא שם אז לא יודעת מה זה,
אלא אם זה התמלאות בחלב.
זה לא הכאב של התמלאות בחלב?יעל מהדרום
לק"י
או שזה כואב מידי?
(לא יודעת אם זה אמור לכאוב עד כדי כך).
ומזל טוב!! הרבה נחת ושמחה!!
זה כאב שקורה רק כשהוא מתחיל לינוק?מישהי מאיפשהו
שאז זה הזרימה של החלב שמתחילה
או כל הזמן?
אם כל הזמן זה יכול להיות סתימה, וכדאי שתטפלי בהקדם. אצלי הנקת פוטבול שחררה סתימות
מזל טוב גדולללללאוהבת את השבתאחרונה
מתרגשתתת איתך!!
אני אדם רע אם מעצבן לי שהיא יולדת לפניי?!אנונימית בהו"ל
גיסתי (לא בדיוק, האישה של גיסי)
ואני
משוערות לאותו שבוע אני ליום ראשון והיא לחמישי
כבר בתשיעי אבל יש עוד קצת עד המשוער
אנחנו חברות טובות דווקא
אבל הבוקר כתבה לי שיש לה צירים מהלילה ימחכה שיצטופפו לראות אם זה לידה
וואלה עצבן אותי חח
כזה אופ נו מה נו
גם כי אני גם רוצה כבר ללדת
וגם כי, סיבה מטופשת אבל מה אני אעשה, אני מפחדת שאז לא חתייחסו אליי כשאלד… אופ
אני גם הייתי צפויה ללדת יחד עם גיסתידיאן ד.
והיא ילדה 3 שבועות לפני 🤭🤭
זה שלב כזה שאת מתה ללדת...
ויוצאות לך העיניים מכל מי שכבר סוף סוף אחרי זה.
ממש לא רעה, זה מובןכורסא ירוקה.
אבל אם קשה את יכולה להגיד לה שזה מלחיץ אותך
ממש מובן. בסוף תשיגי אותה...חחחממתקית
העיקר בעיתו ובזמנו.
ולהיפך, את תלדי אחריה אז היחס יעבור אלייך לא?
ממני שלא רצתה ללדת ותמיד רציתי שישארו עוד בבטן, בשביל ההרגשה והכיף, בעיקר באחרון.
וכולם נולדו רגיל וטבעי עם צירים בשבוע 37...
וואי הכי מובןאונמר
גם לי זה היה.
משמים בסוף כל התיזמונים האלה...
השם ישלח לך מה שהכי טוב לך ❤️
ממש ממש מובן!קטנה67
בשלב הזה את רק רוצה כבר להיות עם תינוק מתוק ביד וכל מי שעוקפת אותך זה מעצבן😅
בקיצור, תכילי את עצמך, מותר לך
ותחשבי איזה כיף יהיה לבני הדודים עוד כמה שנים להיות כל כך קרובים בגיל
קרה לי גםהבוקר יעלה
גיסתי היית צריכה ללדת שבועיים אחרי וילדה כמה ימים לפני.
וכן התעצבנתי חח
כשאת מוצפת הורמונים הכל הגיוני
קרה לי גם אבל הפוךשימושית
הייתי אמורה ללדת חודש אחרי התל"מ האחרון של גיסתי (כאילו שבוע 42) בסוף ילדתי יום אחריה
ושתינו עשינו ברית.
האמת היה קצת מעצבן כי מהצד של בעלי רק חמי וחמותי הגיעו כי כולם הרגישו שיצאו ידי חובה בברית יום לפני 
איזה מבעס זה.....יעל מהדרום
לי ולאחותי היה שבוע הפרששומשומונית
אבל בפועל הם נולדו 3 שבועות הפרש. כך שהייתה ברית ויום אחכ פידיון. כולם הגיעו גם לזה וגם לזה (אבל אולי גם בגלל שפדיון זו מצווה שלא תמיד עושים, וזה גם היה אחהצ, בניגוד לברית שהיא בבוקר)
כיף לכם זה יכול להיות גם עניין של משפחות ומיקוםשימושית
וכו'
יש גם בריתות לא בבוקר....יעל מהדרום
לא יפה, לפחות היו מתחלקים....שיפור
גיסתי אמורה ללדת 4 ימים לפנייהר את יש
נחיה כנראה מה יקרה בסוף
מהצד זה משעשע... כי ברור שזה לא נובע משנאהיעל מהדרום
לק"י
(אני דוקא לא מאלה שרק מחכות ללדת כבר. אבל מבינה את החלק הרגשי המשוגע בהריון....).
גם אני ככהשומשומונית
אףפעם לא הגעתי לתאריך ותמיד יולדת מוקדם.
הפעם גיסתי הייתה צריכה ללדת שבועיים וחצי לפני וכולם אמרו שבטח אלד לפניה. אז נכון שכבר הייתי בביח יום לפני שילדה אבל בסוף שחררו אותי. ילדתי 5 ימים אחריה וממש הייתי רוצה הפרש גדול יותר.
נראה לי באף לידה לא רציתי ללדת אבל מסתבר שהילדים שלי כבר רוצים לצאת...
טוב לשמוע על עוד כאלה😅 (אני תמיד יולדת אחרי...)יעל מהדרום
כולם אומרים לישומשומונית
שאני רוצה לסחוב כי אףפעם לא הגעתי לתאריך ואני לא יודעת איך זה...
כבר לא בטוחה שאוכל לנסות ולבדוק איך זה ..
אבל כנראה שאת ממש מיוחדת, כי גם כשעברת את התאריך, את עדיין אוהבת😉
את גם כמוני שבשבוע 37 מרגישה בפוסט דייט? 😂😂😂שימושית
וואו אני יולדת ב41 פלוס ותמיד מקנאה באלה של 43דיליה
אני כל כך אוהת להיות בהריון....
תמיד מרחמת על מי שכבר ילדה חחח.
הכי מושלם כשהם בפנים שמורים ומוגנים.
ואני כל כך יפה וסקסית...
גם אני לא מחכה ללדתבאתי מפעם
לא כי כ"כ כיף לי להיות בהריון פשוט כי אני *מפחדת* להגיע לרגע הזה, אז כמה שאני סובלת וכאובה בהריון, אני לא מחכה להגיע לרגע הלידה, אבל מי שואל אותי? כשזה מגיע זה מגיע.
תמיד אני אומרת לעצמי שאיזה מזל שיש 9 חודשים מאז שנכנסת להריון עד הלידה, אם זה היה קצר לא הייתי מעיזה להכנס להריון.
אבל להיות אחרי זה כ"כ כיף לדעת שעברתי את זה!
בגלל זהרקאני
אני לא מחכה ללדת
אני מחכה להיות אחרי
חחחח
כל תחושה היא נורמלית בשלב שלך ;)קנקן שבור
לגבי השורה האחרונה שלך, קרה לי גם, ילדתי כמה ימים אחרי גיסתי וזה גרם רק להתרגשות שיא מצד המשפחה של בעלי. זה לא הוריד להם מההתרגשות בכלל
מצטרפתהשם שלי
ילדתי פעמיים כמה ימים אחרי גיסתי, ולא הרגשתי שזה. השפיע על היחס של המשפחה.
ממש לא אדם רעטארקו
זה מאוד הגיוני לרצות כבר ללדת ולקנא במי שכבר יולדת...
לא הבנתי למה הסקת מזה שאת אדם רע
את לא רוצה שלא יהיה לה
את פשוט רוצה כבר גם..
אבל נשמע שזה פחות עושה לך טוב התקשורת האינטנסיבית איתה כרגע, אז תכתבי לה משהו נעים שיאפשר לך מרחק
(אגב היא לחלוטין כן גיסתך חח)
תודה לכולן❤️ נירמלתן לי חחאנונימית בהו"ל
והיא מסכנה עבר לה…
כל היום היתה עם ציר כל שעה ובערב הפסיק…
גם לי היו ימים כאלה מ37 ובסוף ילדתי בשבוע 40שיפור
גיסתי ואני גם היינו משוערות הפרש של שבוע.ניק חדש2
היא קבעה קיסרי לשבוע 39 כשאני הייתי אמורה להיות 38+4.
ולפני הלידה הזו ילדתי בסוף 39 עם זירוזים!!!!
הפלא ופלא הבן שלי החליט לצאת ב38+1😅😅😅😅
כולנו עד היום מופתעים שהוא גדול מהבת שלה חחחח
אני הייתי אמורה ללדת שבוע לפני גיסתישמ"פאחרונה
היא ילדה יומיים לפני
נראה לי דמעה שהייתי מאושפזת בתור לזירוז וזה הלחץ אותה ללדת,😂 סתם
הכל טוב ויפה רק שאני כבר חושבת מה עושים לשבת בר מצווה עוד עשור.נשמע לי פרוייקט מורכב