תקחי את הסיפור על גולי בבל שעברו ליד קברה של רחל אימנו.
או את המדרש הזה ותעבדי אותו לסיפור. הוא נאמר על הפסוק " כה אמר ה' רחל מבכה על בניה מאנה להנחם..." אני לא זוכרת את המילים המדויקות אבל הוא הולך בערך ככה:
לאחר שנגזרה הגזרה באו האבות והאימהות לפני ריבונו של עולם והתחננו לפניו ולא נענה להם פנה אליו אברהם ואמר לו:
ריבונו של עולם גלוי וידוע לפניך שכאשר באת אלי ואמרת לי לך לך אל ארץ כנען קיימתי את מצוותיך ועל אף שהיה לי קשה
לא הירהרתי אחר מידותיך ועשיתי את מה שציוית אותי אף אתה זכור את הבטחתך לי ובטל את הגזרה. ולא שמע אליו הקב"ה.
פנה יצחק אל הקב"ה ואמר: ריבונו של עולם אתה ציוית את אבי לעקוד אותי ויכולתי לא להשמע אליך ובכל זאת הלכתי עם
אבי וקיימנו את מצוותך אף אתה רחם על בניך אהוביך ובטל את הגזרה. ולא שמע אליו הקב"ה.
(יש המשך לכל האבות והאימהות אבל אני לא זוכרת את יכולה למצוא את המדרש בכל מקום בערך)
פנתה אליו רחל אימנו ואמרה לו: ריבונו של עולם אתה ידעת שאני הייתי מיועדת לכתחילה ליעקב בעלי ואבי החליפני
באחותי ולא גיליתי ומסרתי את הסימנים לאחותי כדי שלא תתבייש ביום חתונתה. ואף את על אף שהרגיזוך בניך ועבדו
ע"ז ותר להם ורחם עליהם ובטל את הגזרה. מיד קם הקב"ה ואמר: "כה אמר ה' מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה
כי יש שכר לפעולתך ושבו מארץ אויב, כי יש שכר לאחריתך ושבו בנים לגבולם"
אני לא זוכרת אם זה המילים המדויקות אבל זה בכל אופן הטקסט של ההצגה שלנו אז את מוזמנת
לקחת את זה או להמציא לבד.
בהצלחה ענקית בעשייה ובחודש ארגון.