אני צריכהמדענית
שקט של ים ורוח של חוף.
אהבה בלי סוף וביטחון בה
שמחה-מלא מזה
רצון,אמיתי ועמוק.
חיבור לעצמי ולמי שאני.
טיול חופש עם מלא מקום לרוץ ולנשום ולהיות חופשיים
שהכל יבוא על מקומו בשלום
להשלים עם כולם ולאהוב מחדש.
להגיע למקום אמיתי ונכון ובריא וייציב ואהוב של עצמי עם עצמי.
ה אוהב אותי היוםמדענית
מאמי המורה הזאת.
גם רק שתי מקצועות חובה.
גם לימודי משחק.
גם עבודה.
תודה ה'
לא רוצהמדענית
להתבגר.
פיצול קשהמדענית
המקום פה איבד את האפקט הייחודי שלו מזמן.
בימים שלי|פצלש מזדקן| היינו משפחה חמה תומכת וסודית.היום מי שלא יודע באתר על נסיופ הוא אווט קשות.לא כיפ לי.
פעם התגעגעתי לכתיבה של אנשים פה.
פעם התרגשתי שראיתי שניקים שאני אוהבת נמצאים בערוץ.
פעם היתה פה רמה מעבר לארבע קירות של כיתות ז ח
פעם אהבתי פה,היום לא.




























צריך נסיופ חדש.זהו.
|בורח|
סליחה לב.מדענית
שוב הכנסתי לך אנשים מיותרים.
תודה ה על כל האנשים הדפוקים בחיי,בלעדיהם חיי היו משעממים.
אני גם צריכה.חרוזיתאחרונה
וואו. כל כך.
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס

חייב דחוף.

נסיון פעילקפיץ

נסיון פעילקיבוצניקית

(בייניש)

..קיבוצניקית
(בינייש)
הצליח?זיויקאחרונה
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.


לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.


ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.


קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...


רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.


אין סוף. בסוף זה רק אני.

(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד

שלום בנצי 👋)

פורום ישל"צהאר"י פוטר

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

מישהו?האר"י פוטראחרונה

אולי יעניין אותך