ואני אסביר,

אני לא חושבת שבתפיסה בשנים קודמות זה שיחסים זה אין ברירה,

אולי באמת בגור זו התפיסה, אבל זה חריג וקיצוני.

אני חושבת שתמיד היה ברור שזה דבר קדוש, טהור ומצווה.

זו מתנה מדהימה, וזו אכן קדושה.

אבל אין סתירה - שבקדושה אפשר להוסיף קדושה, 

אין סתירה שאפשר גם להפוך את היחסים למשהו קדוש עוד יותר,

ההגבלות האלו לא הומצאו , "שלא יהיו תלמידי חכמים מצויים אצל נשותיהם כתרנגולים" כתוב בגמרא.

זה לא בגלל שזה משהו שאין ברירה ועושים כי הגוף דורש.. ממש לא.

זה דווקא בגלל שזה דבר כל כך קדוש ומיוחד , אפשר לקדש אותו , ואפשר להפוך אותו למשהו חולי.

מויקיפדיה :

קיום יחסי אישות באופן הנכון מביא את בני הזוג לפסגת הקדושה ואף להשראת שכינה ביניהם. מכיוון שחשיבות הביאה בקדושה בין האיש לאשה כה גדולה, אזי גם האפשרות  להתדרדרות גדולה, ואפילו מחשבה קלה עלולה להטות מן הקדושה אל הטומאה. כיוון שכך, קבעו חכמי ההלכה הלכות וגדרים על מנת לשמור על איכותה הרוחנית של הביאה.

ואם ניקח דוגמא משהו אחר גשמי - אוכל. אפשר לקדש אותו ולאכול בסעודת מצווה, לברך לפני, להתכוון לשם שמיים ולקדש אותו, ואפשר גם לאכול כמויות בשביל תאוות הגוף, אפשר להיות "בן סורר ומורה" ששותה כל היום יין וזולל בשר. 

זה לא בגלל שהוא לא טוב , הוא מעולה, וצריך לדעת להנות ממנו, אבל לא להפוך אותו לתכלית ולא לההפך לחלק ממנו.

והם כתבו על מי שמשמש רק בלילה - קדוש, על פי שפורש - קדוש, וכו' (אין לי כח לצטט, אבל לא נראה לי שאנחנו מתווכחות על זה)

ולכן זה ברור שמי שרוצה להוסיף קדושה - זה הכיוון.

מה שכן - זו "תוספת " קדושה , ולא בסיס, וברור שתוספת קדושה צריכה להגיע רק ממי שזו הדרגה שלו, אסור לפרוש מהאישה על חשבונה, ואסור להוסיף קדושה כשזו לא הדרגה הרוחנית שלך.

אבל מה יקרה כשיש סתירה?

כשיש סתירה בין השמחה של האישה לקדושה - אז ברור שלפני תוספות קדושה יש בסיס, שזה לשמח את אשתו, ולפני הכל יש בין אדם לחברו.

ואולי לא לגעת אחד בשני מעבר למעשה עצמו זאת תוספת הקדושה? מה קדוש?

הכל קדוש, אבל אלו תוספות קדושה, שלא מתאימות לכל אחד בכל דרגה

הקדושה היא בעצם הקשר, זה ברור , אבל יש גם תוספת קדושה בהפיכת המעשה לקדוש , והתגברות על תאוות גשמיות , שוב , לא מתאים לכל אחד.

אני לא חושבת שהפת במלח נבחרה, אני חושבת שתמיד היו צדיקים שיכלו לפרוש, ולהוסיף קדושה שמתאימה לדרגתם , ותמיד היתה גם הוראה לשאר העם - תאכלו ותהנו, אבל גם בסעודת מצווה צריך כללים,

זה לא שחור לבן- פת במלח או סעודת מצווה,

זו סעודת מצווה, שיש מי שיזלול בה, יש מי שיאכל כמה שהוא צריך, ויש מי שיאכל פת במלח ויסתפק בזה,

איך תבחר מה מתאים לך ? לפי דרגתך , ותשאף ליותר.

אין סתירה בין להנות לבין קדושה, זה מה שאני מנסה לומר. קדושה זה לא סותר - תהנה כמה שאתה צריך אבל אל תתמכר לתאוות שלך. (תשלוט עליהן טיפה, בכמה שאתה יכול)

וסורי, אם אני לא מתחברת לתפיסות של גלות וגאולה, אני חרדית, ולא דוגלת בשיטה שמחלקת את כל מה שהיה עד היום ל"גלות" ומעכשיו ל"גאולה" בעיני זה רצף אחד ארוך של תורה אחת.

אז אפשר שלא נסכים

מי שמסייג את עצמו ליותר צניעות במעשה נחשב חסיד. אולי פרוש זו המילה.

קדושה וטהרה היא אצל כל זוג ששומר על הלכות טהרת המשפחה.

ואלו לא הגבלות של דורות קודמים לעומת הדורות שלנו.

מובאים בגמרא סיפורים שונים על חכמים ששימשו עם נשותיהם, מילות החיבה שאמרו, או הדרכה של חכמים לבנותיהן בנושא אישות - וניכר מהסיפורים שלהרבות התאווה בן בני זוג הוא דבר מבורך בזמן מעשה.

או הגבלה של דור הגלות מול דור הגאולה, אלא ענין של להוסיף תוספת חסידות.

חסידות זה להתגדר עוד יותר.

ואסור שמידת חסידות תמנע מבני הזוג את ההנאה ואת שמחת המצווה.

זה גבול דק ועדין.

כאן נכנס מה שמסבירה האנונימית - אם מידת חסידות פוגמת בשלמות המצווה, או שהיא לא מתוך רצון שני הצדדים להוסיף גדרים, לא רק שהיא לא רצויה, היא לא מותרת.

ואני מסכימה עם כל מילה

אבל כן זה נקרא תוספת קדושה- וזו גם חסידות 

וודאי שבין כל זוג ששומרים על ההלכה יש קדושה, זו תוספת קדושה שבאה מתוך חסידות.

אבל חזל קראו לזה קדושה

לדוגמא:

 רש"י בתלמוד בבלי, מסכת שבועות, דף י"ח, עמוד ב', וכפי מאמר חז"ל בתלמוד: "ישראל קדושים הם ואין משמשין מטותיהן ביום" (נידה יז)

ככל שיש יותר גדרים יש יותר קדושה, זו המשמעות של המילה קדושה.

כוונתי היתה שאלו גדרים שאינם מצד ההלכה, אלא תוספת חסידות.

וכתבתי שזה גבול דק ועדין וכל זוג יעשו מה שנכון להם.

דווקא הדוגמא שהבאת היא הלכה, ובמקרה הצורך אפשר לצאת מהכלל.

(היום העומס הרב וקצב החיים הופכים את האפשרות של לשמש כמעט לכלל המותר המצוי (במקום ליוצא מן הכלל)  ועדיין זו ההלכה.

נניח שיש זוג שרגילים למשהו מסויים

והבעל רוצה את זה

אבל האישה קראה פה בפורום שזה אסור או לא ראוי או הפחתת קדושה....

ולכן לא מוכנה.

מישהי מוכנה לקחת על עצמה את האחריות למה שיקרה שם?

או מקרה הפוך. זוג שעושים רק דברים מסויימים ועכשיו האישה קראה פה שמותר להתקלח יחד

וממש בא לה, אבל הבעל טוען שזה לא ראוי-

אתן יודעות לכמה תסכולים ולאיזה מקומות זה יכול להביא את הזוג הזה?

ב"ה לא אלמן ישראל.

לכל אישה יש את הבעל שלה שהוא זה שאמור לקבוע בבית את ההלכה,

את הגדרות ואת הסייגים.

ולכל זוג יש את הרב שלו ללכת לשאול בכל שאלה.

אין פה אף אחת שקיבלה הסמכה לרבנות או היתר פסיקה

וגם אם כן, יש כ"כ הרבה שיטות פה, שכל זוג צריך ללכת לרב שלו ולקבל את הפסיקה שהרב שלו פוסק לו.

זה לא הלכות שבת שאתן יכולות לומר זה מוקצה וזה לא מוקצה

זה הלכות ותתי הלכות, מנהגים, גדרות ועניינים

וכל זוג אמור לפעול לפי מה שמתאים לו ולפי מה שקיבל מרבותיו.

במיוחד שיש כאן כאלו שלוקחות עניין או מנהג והופכות את זה להלכה פסוקה.

הפורום הזה הוא פורום מבורך מאד לכלל הנושאים של הריון ולידה וכו'

אבל לא נראה לי שראוי לדון בו בשאלות הלכתיות סבוכות שכאלו.

בשביל זה יש לנו רבנים.

אם יש לך שאלה בהלכה, גשי לרב

הבעיה פה עם הידע, שחלקו הוא ידע שגוי

לא שגוי כידע, אלא שגוי בצורה שבה הוא מובא- הלכה, עניין, סייג וכו'

ואיזה כח נותן לך הידע הזה?

אם זה ראוי ומקובל בינך לבין בעלך- מעולה

אם זה לא מקובל- אז למה לך הידע הזה? מה זה יוסיף לך מעבר לבעיות בשלום בית?

זה הלכות וסה הנהגות בקדושה וצורות חשיבה שונות בין עדה לעדה, בין פוסק לפוסק ובין בית לבית!

שזוג יקבלו על עצמם תוספת קדושה , זה רע?

בכל מקום יש חשש שאנשים לא יקבלו את זה נכון.

פה זה לא ענין של הלכות ודינים (דווקא אם פסיקות בהלכות שבת הייתי נזהרת יותר)

אלא של קדושה ,אין בעיה לדבר על זה.

אני רציתי להתייחס לנושא שרק האישה או רק הגבר נחשפים פה למותר/ אסור

כשזה לא בהכרח מותר או אסור

וכשזה בא רק מצד אחד, זה עלול לגרום לבעיות.

אין לי שום בעיה עם תוספת קדושה, אדרבה

אבל כל זוג צריך להחליט מה נקרא תוספת קדושה אצלו.

מה שאני באה לומר זה שלא כאן המקום לדון בזה

אלא כל זוג, במידה והחליט יחד שרוצים, שיפנו לרב שלהם

ולא לשאול כאן בפורום שבו כל אחד מביא את דעתו השונה

לפעמים כהלכה פסוקה.

לצערנו יש חלקים מיהדות אירופה שהושפעו מאד מהנצרות בכל מיני תחומים- ואחד מהם הוא היחס למיניות. הנצרות רואה במין משהו טמא ומגעיל- היהדות מעולם לא הייתה ככה.

והסיפור לא ממש מוכר

ותלוי לאיזה רבנית היא הלכה.

ולא שמעתי שמקלחת יחד מוסיפה קדושה

משפט דוחה... לא סובלת את הגישה!!!!

תנו אחד לשני הנאה במה שטוב וכיף לכם.

כל זוג ומה שנעים לו! בלי לחשוב על הבחוץ

כמובן אם אפשר להתקדש למה לא....

אבל אם יש צרכים ורצונות וזה ביניכם... אז למה לא?!

להתקלח יחד

גם כשיש הרבה ילדים וגם עם מירוץ החיים המטורף, שמתי לב שחשוב מאד לתת לעצמנו זמן של שיחה אינטימית בארבע עיניים עם כל החום והאהבה כמו פעם בהתחלה!!!!

לדעתי זה נותן רוגע וסיפוק ומביא לאהבה רבה יותר ותחושת שייכות ובלעדיות ויכול לגרום בצורה חסידית וקדושה למחשבה בלעדית של הבעל והאישה אחד על השני!!!!

זה הרבה יותר חזק מכל קשר גופני. הקשר הגופני זה הביטוי הסופי לכל הקשר של השייכות והאהבה המיוחדת שבין בעל ואישה. ובנוסף, לאחר שיחה אינטימית עמוקה הקירבה הפיזית זורמת הרבה הרבה יותר!!!!

מניסיון....

על כל אירוע שעובר בשלום, אנחנו נגיד תודה.

לק"י

הבת שלי היתה אמורה לחגוג לפני יותר משבוע, אבל הגננת היתה חולה.

גם זה קורה מסתבר....

ימי שני בד"כ די עמוסים

אשמח אם אפשר מפעם לפעם ברביעי, נוח לי יותר

התלמידים הלכו לישון עם תיק ארוז ומוכן וקמו בבוקר להתרעה ואזעקה...

אחרי שחזרנו ביום שלישי קבעו מחדש את הטיול, למחר... 😬

לק"י

לנו היה אמור להיות בשלישי שעבר. בוטל, למרות שחזרנו לשגרה.

הטיול נקבע לשלישי הבא. ימים יגידו מה יהיה....

עכשיו היא בלחץ שיבטלו לה עוד טיול

ואם מתקיים יש לי תחושת סיפוק כזו, מסמנת וי
יש הצלחנו.
דור הגאולה. דור לא פשוט.

ואני רק מתחזקת בזה יותר ויותר

לצאת

לחגוג

להיפגש

מי יודע מה ילד יום🤷‍♀️

יש לנו בסלון גם שולחן כתיבה, שמשמש לאחסון ולא עובדים עליו.

זה פשוט לא נצרך

הילדים שלי אמנם לא מרבים להכין שיעורי בית, אבל אם כן עושים את זה - אז זה בסלון/פינת אוכל.

ואני חושבת שזה מבורך.. חוץ מהפן הפרקטי שאני זמינה יותר לעזור להם, אחרי צהריים זה הזמן שלנו יחד, אצלנו חדרי השינה כשמם כן הם. משמשים בעיקר בלילה.

אצל הבת שלי, מביאים לכיתה את כל הספרים והמחברות בתחילת השנה ושומרים שם.

מביאים הביתה רק כשיש שיעורי בית או כשמסיימים ספר.

אצל הבן שלי שומרים את הספרים שלא בשימוש בבית, וכל פעם מביאים לכיתה ספר חדש שמתחילים.

צריך שיהיה מקום למכשירי כתיבה ומחברות ספייר, שיהיו עוד למקרה הצורך.

זה תלוי כמה אתם קונים מראש, וכמה תוך כדי השנה.

לנו יש סלסלה עם כל הציוד. בינתיים זה מספיק לשני ילדים.

יש לי מדף בארון לכלי כתיבה ספייר ומחברות וכד' של כל המשפחה 

ואין שולחן כתיבה בחדר אלא כולם עובדים בסלון, גם הגדולות כולל תיכוניסטיות אוהבות לשבת בסלון ולעבוד

על הרצפה \ שולחן אוכל.

מבחינתנו פינת עבודה מיוחדת זה מיותר.

גם ככה בכיתה א' הם יצטרכו ליווי צמוד ממך בשיעורי הבית, אז זה הכי נוח.

לדעתי כדאי מדף למחברות ולספרים, ומגירה עבורך למכשירי כתיבה ומשם כל פעם תתני להם (כל הזמן חסר משהו בקלמר)

קנינו לה כשהתחילה כיתה א'. אחר כך הבנו שבגיל הזה ממש אין צורך בשולחן כתיבה, כי נוח להם יותר לעבוד בסלון ליד אמא ולהיעזר בה...

אצלנו לבנים כמעט אין שיעורי בית בגיל הבוגר. בגיל הצעיר הם עובדים בסלון.

לבת השנייה יש שולחן מתקפל קטנטן ליד המיטה, ולבת השלישית (בכיתה א') יש שולחן ילדים מעץ שבעלי בנה לה פעם. היא דווקא אוהבת לפעמים לעבוד בו, לאו דווקא על שיעורי בית אבל גם עליהם. אבל היא חריגה לגילה...

אז לא צריך לקנות שולחן כתיבה (ואם קונים, אז אפשר לקנות אחד רחב), כן כדאי לחשוב כבר עכשיו איפה יאוחסנו הספרים והילקוטים שלהם (במקום שבהישג ידם).

הבת שבכיתה ז לפעמים יושבת לעבוד לבד בחדר.

לפני זה, זה לא רלוונטי לדעתי

זה לא באמת כיף להם לשבת בחדר לבד

וגם בכיתה א לא עובדים ככ הרבה זמן רצוף בישיבה במקום אחד

שולחן מסודר וכיסא וכו מעצמלה
בפועל- עבדו רק בשולחן בפינת האוכל.
עם הקטנים יותר שעכשיו בבית הספר, אין לנו מכתבה. הכל בפינת אוכל.
יש להם רק מדפים מסודרים לספרים ומחברות...

ומגירות אישיות

אבל

שיעורי בית הן אוהבות להכין בשולחן של פינת האוכל (קניתי מפה שקופה-שעוונית, שמיועדת להכנת ש"ב ויצירות)

בגלל שהן שתיים ורוצות להרגיש שאני נמצאת עם שתיהן, יותר נח להן וגם לי בשולחן האוכל.

אבל באמת הקטנים יותר שצריכים עזרה בשיעורים כן יושבים בסלון

רק לקראת כיתות ט-י הילדים עברו ללמוד בחדרים.

עד אז- רק בסלון.

אז בעיני מיותר לכיתה א'.

אחסון ספרי לימוד- אני גם מפנה לכל ילד מדף בסלון (מאחורי דלת, כי זה מתבלגן...).

שם שמים ספרים שלא בשימוש, מחברות ספייר, וכל מיני דפים במצב ביניים (כמו הטבלה של 'מבצע פסח' במהלך החופשה).

אני אוהבת שזה בסלון ונגיש, כי זה מקל עלי לארגן איתם יחד מערכת (בתחילת היסודי זה מאתגר לבד), ולדחוך לשם פריטים שונים ששייים להם ומסתובבים בסלון.

עם מדפים לספרי לימוד ומגירות לקישקושים וכלי כתיבה

אני רוב הזמן נהננתי ללמוד על הרצפה בחדר עד לכיתה ז

ואחותי היתה במטבח/סלון , היתה צריכה עזרה או נהננתה מהרעש

בכיתה א הבן שלי היה צריך אותי ממש צמוד ולכן היה הכי נוח בספה או במטבח

בכיתה ב בקושי שב וגם אז זה קריאה או טיפה דפי עבודה והוא במטבח או בספה 

עובדתית, יותר יהודים נרצחים בשל יהדותם בישראל, גם במספרים וגם באחוזים. 
 

פשוט מצניעים סימנים חיצוניים אם מרגישים חוסר נוחות, בפועל יש בלונדון רבתי כ-200 אלף יהודים, מתוכם כ-40 אלף חרדים, שבוודאי אפשר לזהות מקילומטרים שהם יהודים.

אני הייתי טסה לשם..
רק חבל שאין לי אפשרות...

הכל היה מעולה

תסעו ותהנו!

כמובן תזהרו במקומות חשוכים וממליצה לדבר עם הבית חבד לשאול אלו מקומות פחות סימפטים

אולי יהיה לכם נוח יותר לישון באזור היהודי שם בשביל ההרגשה (הוא לא במרכז אבל יש משם רכבת למרכז ואוכל כשר)

לא יודעת מה המצב ספציפית כרגע שם. תהנו!

הייתי שנה שעברה ונהניתי

אישית התארחנו בשכונה יהודית אז לא מפחיד בלילות ובימים חרשנו את לונדון

אנחנו הלכנו שם בחזות יהודית (כיפה וציצית) ורק כיבדו אותנו

אבל נשמע לי ש1000 לשני לילות לא יהיה לך עם בריכה.

לא?

זה תקציב ללילה אחד

..

מקווה שתמצאו מה שתרצו!

פשוט התקציב ל2 לילות באוגוסט עם בריכה פרטית וגם נגיש ולא רחוק מידי מרגיש לא ריאלי.

לא שיש לי המלצה ספציפית אבל לא ראיתי במחירים האלה בעבר, בהצלחה.

אני רק רוצה כיוון לחפש.

אני לא יודעת מחירים ללילה

שווה לך להציץ באתר של המועצה, פעם כשחיפשנו הפנו אותנו לשם והיה נראה טוב (זה היה גם מהמלצה של חברה, אבל אני לא ממליצה מניסיון כי לא נסענו בסוף)

הייתי פותחת אפליקציית אייר בינבי ומחפשת לפח איזורים... ואז בודקת אוטובוסים ואטרקציות..

לא הלכתי להתאמה חוזרת (לא לוקחת אחריות כמובן)

כן אני מוודאת כל פעם שאני מכניסה את הדיאםרגמה שצוואר הרחם מכוסה ושהיא יציבה.

הלכתי לפגישת התאמה אחרי לידה, זה היה זול יותר כי התאמה ראשונה עשיתי אצל מישיהי שעושה ב2 פגישות,

תכלס לעתיד יכול להיות שלא אלך. היא בדקה מה שאני בודקת בעצמי כמעט (כן עברה גם על כל ההיקף ואני לא מצליחה לעבור ממש על הכל) ולא כמו המתאמת הראשונה שלי שממש עשתה התאמה הרבה יותר מקיפה.

1. לא

2. לא יודעת, אבל אחרי לידות תמיד ביקשתי מהרופאה שתבדוק אם זה עדיין מתאים ואף פעם לא השתנתה במידה למרות שעליתי וירדתי הרבה במהלך השנים

3. אף פעם לא הלכתי למתאמת שעלתה כסף, רק רופאה בקופה.

לרצפת האגן ודרך כללית מושלם אפשר לקבל החזר

היא מהרצליה

אם מעניין אותך תכתבי לי באישי

לא הלכתי

לוקחים סכום מופחת

תלכי על מיינקס, זו דיאפרגמה טובה בפער מהאחרות

אמרה לי את זה המתאמת והרגשתי בעצמי

תקשיבי זה נשמע סכום עהק אבל לרוב זו השקעה חד פעמית

ושווה את ההשקעה בגוף כדי להיות בלי הורמונים...

אבל אל תלמדי ממני

1. לא

התאמתי לראשונה לפני 9 שנים ו4 לידות, מאז לא התאמתי שוב. משתמשת באותה דיאפרגמה.

3. בטוח שלא.

לא בגלל הדיאפרגמה.

מותק של ילדים, אגב.

שאני פה בזכות זה שאמא שלי לא הלכה להתאים😅

אז אם זה לא בתכנון שלך כרגע הייתי ממליצה לך בחום להתאים שוב ליתר בטחון

ותודה להוריי שהביאוני עד הלום😂

אחד - היחס של הילדים שלך למשפחות ברוכות ילדים,

השני - היחס של הסביבה למשפחות ברוכות ילדים.

בקשר לעניין השני אין הרבה מה לעשות... אולי רק אם משנים מקום מגורים. (אנחנו גרים בשכונה שבה רוב המשפחות ברוכות ילדים. אנחנו ספציפית גרים בבניין שבו שאר המשפחות מבוגרות יותר ועם פחות ילדים, ובכל זאת אף פעם אין תלונות על הילדים שלנו, פשוט כי זה המקובל פה בסביבה... וגם כי הם שכנים טובים ומתחשבים ב"ה. היו להם רק בקשות ספציפיות וצודקות).

בקשר לעניין הראשון - האם כל הילדים שלך חושבים כך?

יכולה לומר שאני גדלתי במשפחה ברוכה, ותמיד רציתי גם שיהיה לי כך, ואילו האחות שאחריי לא אהבה את זה ותמיד אמרה שלה לא יהיו הרבה ילדים... אז זה לגמרי תלוי באופי, לא ביכולת החינוך של ההורים.

(הילדים שלי בגדול עוד לא לגמרי הביעו רצון ספציפי. כן נראה שטבעי להם שגם להם יהיו משפחות גדולות - שוב, כנראה מכיוון שזה מה שהם מכירים. אמנם יש קרובי משפחה בסגנונות אחרים, אבל עדיין סביבת המגורים משפיעה יותר, כך נראה לי. וכמובן, יש לי עדיין גם ילדים צעירים, אין לדעת מה יחשבו בהמשך)

לא כל הילדים שלי חושבים ככה. וגם כאלה שכן , יחס שלהם משתנה כל הזמן. לפעמים זו דרך שלהם למרוד . או לסחוט משהו. הם טובים בסחיטה רגשית.

לי אישית לא משנה אם יהיה להם ארבעה ילדים או עשרה , העיקר שיהיו בריאים. 

אולי תנסי להראות להם שזה לא מפעיל אותך - תאמרי להם בדיוק מה שכתבת פה, שאת מתפללת לנכדים בריאים ולא משנה מה יהיה מספרם.

ומן הסתם הם עוד יגיעו לדעתם האמיתית כשיהיו מבוגרים...

כשתגדלו תעשו מה שתרצו/ בבית שלכם תעשו מה שתרצו..

זאת אומרת שיש להם בחירה חופשית וזה בסדר לא לרצות משפחה גדולה, לא לכל אחד זה מתאים.

אמא שלי הגיעה ממשפחה ברוכה וממש לא רצתה את זה ואנחנו מעט אחים, אני לא אהבתי שאנחנו קצת ורציתי יותר, גם אם לא משפחה גדולה.

מה הנקודה? כל אחד ומה שמתאים לו! אין מה להתרגש. מותר להם לחשוב אחרת. 

אנחנו גם מעל הממוצע ב"ה
גם מרגישה עיניים כזה בגינה, בבניין...
כל דבר משליכים על זה שאנחנו הרבה ואין תשומת לב לכל ילד.

עם בגדים זה הכי בולט, גם בקרב המשפחה שלי המורחבת.
והאמת? שיחשבו, לא אתחיל לחשוב מה כל אחד חושב.
נכון אני לא יכולה לקחת את הבת ב א' לחוג כי יש לי עוד ילדים, אז היא הולכת לבד ורק עוברת חנייה
ולא יכולה ללכת לסדנאת אימהות של הבן הגדול, כי יש במקביל אסיפת הורים אז אבא הולך לבד וכו...
זה המצב.
 

בירושלים יש בהדסה עין כרם את נילי ינאי נראה לי ובהר הצופים את פרופ יגל אולי?

במרכז יש אסותא עם כמה רופאים מומלצים, מי יותר מי פחות.

מאמינה שגם בצפון ובדרום יש מקומות טובים. תלוי בעיקר איפה את 

אזור השרון, קצת צפון,

אם יש משהו ממש מומלץ אסע בשביל זה גם לירושלים או למרכז

אין לי למה להשוות אבל הוא היה ממש אחלה, נעים ואמפתי ומקצועי.

לא כאב במיוחד.

עשיתי שם לא מזמן

קודם כל, זמינות תורים יחסית טובה, ביחס למקומות אחרים שבדקתי.

ביום שאני הייתי, נתנו לי שני רופאים שאני יכולה לבחור מביניהם:

ד"ר ניר דובדבני, מנהל היחידה

ד"ר יעל פסטרנק

שניהם אמורים להיות טובים ומקצועיים

על דובדבני גם מצאתי הרבה ביקורות חיוביות באינטרנט, על הרופאה לא ראיתי ביקורות בכלל.

בכל אופן, בחרתי לעשות אצלה פשוט כי היה לי יותר נוח אצל אישה. והיה ממש טוב, חששתי מאוד לפני כן

זה לא כל כך נעים, אבל באמת שבסך הכל זה היה ממש ממש בסדר.

עובדים בצורה סטרילית, אז בהתחלה עושים אולטרסאונד לבדוק את המיקום המתאים לדיקור. אחר כך מעבירים אלכוהול וחיטוי על כל הבטן, ואז לאורך כל הבדיקה הרופאה עם אולטרסאונד כדי לוודא את המיקום ובמקביל מבצעת את הדיקור. האחות תעשה את השאיבה של הנוזל.

הדקירה עצמה הרגישה לי כמו דקירה של בדיקת דם, אחר כך מרגישים מעט לחץ בגלל השאיבה. וזה נגמר תוך דקה. באמת באמת לא נורא. (אני גם פחדתי מאוד לפני כן)

ישאירו אותך לכמה דקות מנוחה, וזהו. חוזרים הביתה למנוחה בהתאם להנחיות שתקבלי. לי לא כאב אחר כך בכלל. 

ובהצלחה!

מבינה אותך ממש, על כל החששות

אנחנו עשינו גם nipt אחרי התוצאות של סקר שליש ראשון, כדי לתת עוד אינדיקציה (זו גם בדיקת סקר, היא לא במקום מי שפיר). אפשר לקבל החזר מהסל הריון של הקופה אם יש לך ביטוח משלים.

אפשר רק משבוע 18 (או 17, אבל לנו אמרו שעדיף 18)

וזה הרבה זמן לחכות בחוסר וודאות

רופאים ששמעו שניפט יצא תקין, אמרו שרוב הסיכויים שגם במי שפיר הכל יהיה בסדר. אז זה לא אומר שאפשר לסמוך על זה, אבל זה כן מרגיע או נותן כיוון.

למשל, יש מקומות שמאפשרים לעשות מי שפיר כבר משבוע 17, אבל ממליצים מ18 כי זה נחשב בטוח יותר.

אם חס וחלילה הייתה יוצאת תשובה לא טובה בניפט, השיקול דווקא היה לעשות כמה שיותר מוקדם כדי לקבל תוצאות מוקדמות כמה שיותר, גם אם זה אומר לעשות כבר ב17. זו גם ככה בדיקה שעושים יחסית מאוחר, ולוקח לתוצאות זמן.

ואעשה השבוע חלבון עוברי..

תוך כמה זמן התוצאות של מי שפיר?

אמרו 3-4 שבועות

אם את בשבוע 16 ועוד לא קבעת תור, ממליצה ממש להתקשר מחר ולנסות לקבוע.

את חלק מהמקומות היה לי קשה להשיג (חזרו אליי רק שבוע אחר כך)

לניאדו חזרו אליי תוך יום

אסותא היה גם ממש קל להתקשר ולהזמין תור, אבל זמינות תורים של חודש קדימה לפחות

עשיתי בבלינסון וכל פעם היו שם רופאים בכירים שעשו את הדיקור

לגבי כאב- זו לא בדיקה נעימה, אבל לא כואבת, יותר הרגשה של אי נעימות ולחץ.

ממליצה ממש לדאוג למנוחה אמיתית אחרי, אני פשוט שכבתי או ישבתי במשך יומיים ולא עשיתי כלום.

החשש ממש ברור ומובן, אם יש עוד משהו, מוזמנת לשאול בשמחה

אני באמת ממש חוששת.