זה שורף.
ויום שני תל אביב.אני צריכה לכוון את שעון המרץ שלי שיפעל אז באסטרה.וגם ללחוץ על הכפתור של השמחה,בעצם קודם לגלות איפה הוא נמצא בבטן ואז ללחוץ.אני צריכה לגדול בשנה בשביל ש
אספקלריה יקבלו אותי
כתום יכלו להעסיק אותי
אני יהיה ברשות עצמי בקופת חולים
אתקדם בבנית האשיות שלי
זהו ניראלי.
מסקנות השבוע/אחר:
-הכאב זה מדרגה בחיבור לעצמי
-הדרך היחידה לשמוח זה לא לחפש סיבות בשביל זה(שנא'-תשמח! ואלוהים יתן לך כבר סיבות)
-וועדת כספים זה מחייב
-אני רוצה לתת
-לא כיפ לי להדריך איתה,אני רוצה שהיא תצא בלעז.
-אני צריכה בגדים ובשביל זה אני צריכה לעבוד ובשביל זה אני צריכה כוח.
-אם ירד שלג בשני כשאהיה בתל אביב זה יהיה סיבה להאמין שה' אוהב אותי ורוצה בטובתי
-אני צריכה מישהו שחייב לי סכום גדול של כסף שיביא לי אותו בראשון
-צריך לפתוח נסיופ וותיקים(ו-צונזר-)
-הן הציבו לנו רף גבוהה מידי באולפיזמון הזה
-ה' אוהב אותי לאחרונה
-אני צריכה כאב מסוים שיטלטל אותי,אולי זה ייגרום לי להאמין יותר בעצמי
-אני יצור מיוחד ואין כמוני עלי אדמות ואנשים רוצים בקרבתי
-אמן שיצא דברים טובים מהפגישה הזאת.
-איזה בן אדם מדהים היא.
-שק הדמעות אצלי זה כמו הקופה מברזל שלו.לא נפתח.

-