בכל דבר יש רגעים שמתחרטים שעושים כל מיני דברים... ואם נעזוב כל דבר שקצת קשה לנו לא נגיע לשומדבר.

כוונתי הייתה באמת שרק אחרי בירור מעמיק ורציני עם עצמי אפשר להחליט אם לעזוב או לא. לא על סמך קשיים בלימודים.

זה מזכיר לי את התקופה של השירות הלאומי. בקלות מלא בנות שאני מכירה היו יכולות לעזוב. כי זה קשה. אבל מי שבחרה להמשיך- ברכה על כך אח"כ. 

וכך במיוחד שזה לימודים לתואר- שזו עבודה שאמורים להתעסק בה כל החיים... אז אני לא חושבת שכדאי לעזוב רק אם קשה בלימודים.

אבל שוב- אם מחליטים שהתחום הזה בכלל לא מתאים לי- בטח שיש מקום לעזוב. זה לא חתונה קתולית פה...

אני התחלתי בתחום אחד ואחרי שנה ראיתי שאני לא נהנית ועברתי לתחום אחר.

ואני מודה על זה יום יום - זו היתה הבחירה החכמה ביותר שעשיתי.

במיוחד כי אני עובדת במקביל ורואה את האפשרויות להתקדם בעבודה והלימודים עוצרים אותי מאחורה. 

לכל אחד יש את הסיבות שלו להתחרט על הלימודים. 

לדעתי זה נורמאלי, אבל כל עוד יש את הרצון הבסיסי להמשיך הלאה, ולהגיע לסוף להתחיל לעבוד בתחום - אז אין סיבה לעזוב את התחום.

מצד שני - אם לא מרגישים שום שייכות לתחום - סתם חבל להמשיך שנים ואז לגלות ששילמת 10,000 + כל שנה לשווא.

אם זה מתחיל להרגיש לא מתאים, צריך לעשות חושבים מחדש. 

בהצלחה!

אם את יודעת שלא תעבדי בזה...

ויש לי גם אג'נדה בנושא (ע"ע כמה תגובות מעל...)

ובכל זאת, עניין של לימודי מקצוע זה דבר שמשפיע על המשך החיים. הייתי ממליצה לך לשקול זאת שוב.

זה רק בגדר המלצה, כן?

כי זה בסיס טוב לכל דבר. הרבה אנשים לומדים  חינוך סתם בשביל התואר ואח"כ לומדים משהו אחר.

תכלס את צודקת שעדיף להיות עם תואר ביד ואז לשנות אותו למה שרוצים...

ובכל זאת, תחשבי אם זה שווה לך את כל ההשקעה, אם את בטוח לא רואה את עצמך עובדת בזה.

בהצלחה!!

בס''ד

אני מבין שזה תלוי בכל אחד. אני למדתי במשך שנה וחצי תור שכנראה לא התאים לי. עשיתי חושבים, היה קשה להחליט אבל סוף עברתי. כיום אני במהלך התואר השני בתחום השני שבחרתי ואני מאוד שמח מזה.

יש אנשים שלא יעזבו לא משנה מה ומתוכם יש כאלה שיסבלו ויש כאלה שישמחו. יש אנשים שיחליפו תחום ומתוכם גם תמצא את שתי הקבוצות. חשוב שתעשה חושבים היטב, תנסה להבין מי אתה ומה היחס למה שאתה לומד כרגע. אם תמצא למתאים אז תמשיך. אם לא, אל תפחד לעזוב. אבל כשתחליט, אל תאכל את עצמך על ההחלטה אלא דע שככה זה בחיים, אין לנו תשובות וודאיות 100 אחוז. כמו ששמעתי מהרב שרקי לגבי נישואין - לא משנה איך מכירים (אם היכרות מהילדות, אם שידוך או מפגש רומנטי), החשוב הוא מה עושים עם זה אחר-כך. איזה יחס תיתן ללימודיך.

המון הצלחה!

עשיתי תואר ראשון  + תעודה ולא יצא לי מזה כלום חוץ מזה שכתוב בקורות חיים שלי "BA". אני לא מתפרנסת מהתחום שלמדתי. מרגישה שבזבזתי שנים יקרות של רכישת מקצוע על לא-כלום. היום אני בלי מקצוע מוגדר וחושבת שמשאת הנפש בחברה להוציא תואר היא שטות גמורה כי אם אין לתואר משמעות מעשית הוא חסר תועלת לחלוטין.

אפשר כמובן להתווכח שהחכמתי ורכשתי כישורי ניתוח ולמידה באוניברסיטה אבל בתכלס אני מגלגלת עכשיו שנים בלי מקצוע ממשי. יכולתי ללמוד משלח יד כמו תפירה למשל ולהיות בעלת מקצוע אמיתי.

אבל אל ייאוש, הכל מלמעלה אנחנו רק עושים את ההשתדלות, איננו נביאים  לדעת מה יהיה

אנשים נוטים לחשוב שהם קובעים במה בדיוק יעבדו וכמה ירויחו אבל צריך לזכור שהוא הנותן לך כוח לעשות חיל!.

וממש מתחרטת על שבחרתי בלימודים כאלו 

אבל אני מאמינה שאחרי המבחן ביום שלישי יעבור לי ...

מהקושי צומחים

אני מתחילה להתחרט שהלכתי על תואר קשה שאי אפשר להתחתן באמצע

סתם.

תמיד בתקופות הקשות יש את המחשבה של למה אני צריכה את זה ומה רע בלהיות משהו אחר וכל זה, אבל זה לא חכמה להתייאש בזמנים קשים

וקצת אמרות לחיזוק:

שבע יפול צדיק וקם!

what doesnt kill you makes you stronger

קשה יש רק בלחם, וגם אותו אוכלים

כשהגלים מתחזקים החזקים מתגלים!!

בהצלחה לנווו!!!!

עם בעל וילדים, אומנם אני לא שואפת להצטיינות אבל זה אפשרי..
הרבה חברות ללימודים שואלות אותי איך זה לעשות את התואר הקשה כולל הילד ואני תמיד עונה שזה אפשרי, ואין שלב בחיים שהכל פנוי ונשאר לך זמן לילדים בלבד..

התחלתי ללמוד משהו אחד.

אחרי סמסטר אחד והמון התלבטויות עזבתי.

חשבתי ללמוד את אותו המקצוע במקום אחר, כי אחד השיקולים שלי לעזיבה היה הצוות הלימודי שלא אהבתי את הגישה שלו, אבל לבסוף הלכתי על תחום שונה לגמרי.

אני בשנה האחרונה ללימודים ומרוצה ממש!

לא מתחרטת לרגע ורק חושבת כמה הייתי סובלת אם הייתי נשארת באותו מקום, בעיקר כשרואה תכתובות בקבוצה של בנות המקצוע הנ"ל שאני עדיין מחוברת אליה (בכל זאת המנהלת של הקבוצה, לא נעים לזרוק אותי )

והרבה דירות שותפים.
 

בלוד יש כפר סטודנטים.

ברחובות יש כפר סטודנטים.

מניח שיש גם מעונות בבר אילן, לא יודע איך הם.

אוכל לחפש פרטי קשר לכל השלושה למי שרוצה, מוזמן לפנות בפרטי.

ממה שהבנתי

הרבה דתיים גם

ייתכן מאוד שאפשר לגור שם גם בלי ללמוד באריאל

שווה לבדוק

זה אחלה שאלון.

רק סתם מעניין להבין  מה ההבדל בין השכלה אקדמית מלאה (בטעות-נפוצה כתבתם אקדמאית), ובין תואר אקדמי.

שלום לכולם!

אנחנו עדיין בשלב איסוף הנתונים ומחפשים גם אנשים שיש להם לקויות למידה (דיסלקסיה / דיסגרפיה / דיסקלקוליה).

האם יש בקרבתכם אנשים עם ליקויי למידה אשר הגיעו לגיל 18 והם ירצו להשתתף במחקר?

תודה רבה לכל מי שרוצה לעזור או שכבר עזר.

יום נעים ורגוע. 

נ"ב, אשתדל להעביר את השאלון בקבוצת שאלונים.

שלום!

אנחנו צריכים עוד 22 אנשים עם ליקויי למידה (דיסלקסיה / דיסקלקוליה / דיסגרפיה).

תודה רבה על כל עזרה אפשרית.

מאחלת יום טוב ורגוע.

אפילו אם אתם סתם דילגתם על המסרון שלי ולא הגבתם אליו בשום צורה אני לא יאחל לכם "יום גרוע". תשמרו על עצמכם. 

למעשה השאלון לא צריך לקחת 30 דקות, והוא לוקח הרבה פחות זמן.

כדי להתחשב באנשים שקשה להם לקרוא ולמקד קשב ציינו שצריך למלא את השאלון "במשך 30 דקות".

כלומר, מותר לקחת עד 30 דקות. 

אני רציתי להדגיש כי את/ה כעונה על השאלון יכול/ה לקחת לעצמך עד 30 דקות לענות על השאלון, כדי לא למהר לשום מקום ולא להילחץ שהזמן יגמר.

אנחנו צריכים עוד 21 אנשים עם לקויות למידה! תעזרו להגיע למטרה ולסיים את התואר ראשון בהצלחה.

בבקשה אל תלחצו השאלון הוא קצר, אנונימי, ואתם יכולים לפרוש ממנו בכל רגע.

תודה רבה על עזרתכם ותודה למי שכתב לי.

יום טוב לכולם.  

תעזרו לנו לסיים בהצלחה את תואר ראשון.

תודה רבה. יום טוב.

אני לא יודע באיזו רמה זה קריטי.

מתמטיקה זו אותה מתמטיקה.

מדעים זה אותם מדעים.

לשון ואזרחות זה כלל ארצי אני מניח.

חינוך מיוחד אני משער שלא אמור להיות קשר השקפתי

נשארת עם תנך ותושבע ואולי אנגלית אם זה הכיוון שלך אין לי מושג כמה זה קריטי  ההבדל ביניהן, אני לא למדתי בהן מעולם אבל אתה יכול לקרוא מאמרים שהם מוציאים באינטרנט.

ככלל, אורות ישראל היא מכללה נוחה שמטרתה להעביר כמה שיותר סטודנטים. הלימודים שם בדרך כלל נוחים יותר, אין דרישות מוגזמות וממוצע הציונים יחסית גבוה.

והיפכם בהרצוג - שם יש יותר אג'נדה, בטח הלימודים יותר מעמיקים (לפחות ביהדות) אבל גם הדרישות והציונים נם קצת שונים.

מאיפה תצא יותר חכם? לא ערכתי מחקר מסודר, אבל ההנחה שלי ביחס למכללות לחינוך, זה שאין קשר בין חוכמתך לרמה וסגנון הלימודים שלך. אם אתה חכם וסקרן - תתפתח בכל מקום, וכן להיפך.