פעם זה היה נראה לי דבר מיותר שאנשים נלחמים כדי להשיג אותו, כיום אני גם בצד של האנשים הנלחמים...

שעדיין חושב שאין צורך בקניית דירה ואפשר לגור כל החיים בשכירות....

במצב השוק הנוכחי - דבילי בעיניי עד אימה.

מה שקורה כרגע זה שמחירי הדירות זינקו אל-על, בעוד שמחירי השכירות נשארו יחסית יציבים ועלו בצורה מתונה.

יש 2 אפשרויות:

1. המחירים יפסיקו לעלות ויתחילו לרדת.

סיכוי: נמוך. אם זה יקרה הכל סבבה.

2. המחירים ימשיכו לטפס

במקרה הזה מחיר הדירה ימשיך להתנתק ממחיר השכירות, וכל עוד אני משלם שכירות לא הפסדתי.

לערך הדירה שאני גר בה בעיניי אין שום משמעות. אני לא יכול לקבל עליו ריבית או משהו, אז אני ממשיך לשלם שכירות וסבבה.

שאין זיקה בין מחירי הדירות לשכירות? לא בדקתי אבל זה נשמע לא הגיוני בעליל, לפי זה יוצא שבעלי הבתים מפסידים...

בעיקר הסרת תוויות.

באופן כללי אני רואה בזה התפתחות חיובית - זה מראה שאנחנו דוגליפ בדעות שלנו כי הן נכונות, לא כי הן הדעות שלנו.

תודה

(החלפתי עכשיו)

יש במשפט את המילה 'כמעט'

בשביל הביטוח

(ואני עדיין דבקה בדעתי.)

כלומר ההוא שלו הגדבתי עם הפרצוף. מתוסבך בעליל.

באתי בלי ידע ברור ועם הרבה תאוריות לא נכונות, ויישרתי קו עם המציאות לאור חשיפה עקבית למה שאני קורא ברשת.

בנערותי הסתכלתי קצת עקום על אישה שלא יוצאת לעבוד (ובטח שלא חשבתי שזה יקרה לי).

היום אני בבית עם הילדים ואני מאושרת בזה מאד.

ודברים שקשורים ללנ"ו שהשתנו לי כשהכרתי את בעלי

וגם חשבתי שהעולם הרע הזה ישתנה - שאולי המדינה לא תחריב עוד יישובים. שאולי המנהיגים שלנו ילחמו יותר. התפכחתי (האמת שלא היום... כבר לפני כן.)

להתייאש מפוליטיקאים זה הגיוני..

אבל לא מהעולם.

ה' יתברך מנהיג את העולם, לא אף אחד אחר!

כל יום שעובר, העולם יותר קרוב לגאולה.

בעז"ה שנזכה לגאולה שלמה בקרוב!

אבל כל עוד לא היה מהפך בולט של גאולה - אני לא רואה שינוי.

פחות במוסדות השלטון (למרות שגם זה יש), והרבה במסביב.

בכל מקום שמסתכלים עליו יש אור כלשהו. אם זה מספיק? לא.

אבל רק אגיד משהו שחבדניק אמר לי פעם : "למה הדבר דומה , לספינה שיוצאת מארצות הברית לישראל , ויש עליה נוסע שעושה ספרינטים הלוך חזור על הסיפון כל הזמן... הוא יכול לרוץ כמה שירצה, אבל בסוף הספינה תגיע לישראל."

אני אומר את זה כשגם ליבי כואב מאוד על הישובים שנחרבו ושממשיכים להיחרב...

כך לענ"ד

השאלה היא ההאם הולכים לחפש דרך חדשה או נפגשים עם דעות שונות ומנסים להבין מה עומד מאחורי.

כשטוב לי במקום שלי ואני מאמינה בו ואבין הגיון שעומד מאחרי דרכי חיים שונות משלי לא יביא אותי לשנוי בדרכי שלי,כי מלכחילה לא הלכתי לחפש משו אחר. 

לשלב זה לא תמיד אידאל (תלוי מה כמה ואיפה),

סובלנות לשונה ממך זה תמיד נצרך.

השפקה דתית.

וגם, פעם חשבתי שאנשים חכמים ובעלי כישרון בין אישי הם אלה שמתקדמים בעבודה - 

היום אני יודעת שזה לא בידיוק נכון...

שכל אולי פחות.

שיש מאות כמוהו. אין בכוונתי לפגוע, חלילה, אך כדי להפיק את המיטב מה-AI, נדרשת השכלה מוזיקלית. כשמבינים אילו מעברים ומקבצים נשמעים סתמיים, יודעים מה בדיוק לבקש מהבינה המלאכותית כדי שזו תפיק לחן מקורי.

ואשמח שתראה לי איפה יש מאות כמוהו (תורניים), לא מצאתי שירי AI ברמה הזאת.

כלומר בלי גטאות ומחנות השמדה?

כשאני צריכה לנקות את הפריג'ידר, אוף??

אז השם אומר לי: קחי בתי והיי שמחה!

שאלתי אז חברה שעסקה בכך באופן יסודי ורציני פעם, היא אמרה שאין

ספרים כאלה.

פתחתי עכשיו מחשב וקפץ לי שיעור של הרב אהרן לוי שכותרתו:

איך בונים אמונה.

נפתח לי דווקא השיעור השלישי. התחלתי להאזין ואז הוא אמר

משהו על מזל. הוא הזכיר ספר של הרמב"ם (גזירת כוכבים)

ואת הרמח"ל (דעת תבונות).

חושבת שזה נוגע קצת. ממליצה.

שים לב, אם אתה שומע את השיעורים שלו, גם לתגובות.

לפעמים הן מעניינות. ואפשר לשאול אותו בתגובות והוא

תמיד עונה (אין לי מושג מאין הוא לוקח את הזמן לזה...)

הוא עונה בקצרה. כך שאם תתכוון לשאול, כדאי לנסח

את השאלה כך שהתשובה תתאים למה ששאלת.

בהחלט אפשר לבקש ממנו הפנייה למה שמעניין

אותך בנושא.

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

יכול להיות שכעת אין לו קשר עם אף אחד מהישיבה התיכונית ולכן מיותר מבחינתו להזמין משם

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)