פעם זה היה נראה לי דבר מיותר שאנשים נלחמים כדי להשיג אותו, כיום אני גם בצד של האנשים הנלחמים...

שעדיין חושב שאין צורך בקניית דירה ואפשר לגור כל החיים בשכירות....

במצב השוק הנוכחי - דבילי בעיניי עד אימה.

מה שקורה כרגע זה שמחירי הדירות זינקו אל-על, בעוד שמחירי השכירות נשארו יחסית יציבים ועלו בצורה מתונה.

יש 2 אפשרויות:

1. המחירים יפסיקו לעלות ויתחילו לרדת.

סיכוי: נמוך. אם זה יקרה הכל סבבה.

2. המחירים ימשיכו לטפס

במקרה הזה מחיר הדירה ימשיך להתנתק ממחיר השכירות, וכל עוד אני משלם שכירות לא הפסדתי.

לערך הדירה שאני גר בה בעיניי אין שום משמעות. אני לא יכול לקבל עליו ריבית או משהו, אז אני ממשיך לשלם שכירות וסבבה.

שאין זיקה בין מחירי הדירות לשכירות? לא בדקתי אבל זה נשמע לא הגיוני בעליל, לפי זה יוצא שבעלי הבתים מפסידים...

בעיקר הסרת תוויות.

באופן כללי אני רואה בזה התפתחות חיובית - זה מראה שאנחנו דוגליפ בדעות שלנו כי הן נכונות, לא כי הן הדעות שלנו.

תודה

(החלפתי עכשיו)

יש במשפט את המילה 'כמעט'

בשביל הביטוח

(ואני עדיין דבקה בדעתי.)

כלומר ההוא שלו הגדבתי עם הפרצוף. מתוסבך בעליל.

באתי בלי ידע ברור ועם הרבה תאוריות לא נכונות, ויישרתי קו עם המציאות לאור חשיפה עקבית למה שאני קורא ברשת.

בנערותי הסתכלתי קצת עקום על אישה שלא יוצאת לעבוד (ובטח שלא חשבתי שזה יקרה לי).

היום אני בבית עם הילדים ואני מאושרת בזה מאד.

ודברים שקשורים ללנ"ו שהשתנו לי כשהכרתי את בעלי

וגם חשבתי שהעולם הרע הזה ישתנה - שאולי המדינה לא תחריב עוד יישובים. שאולי המנהיגים שלנו ילחמו יותר. התפכחתי (האמת שלא היום... כבר לפני כן.)

להתייאש מפוליטיקאים זה הגיוני..

אבל לא מהעולם.

ה' יתברך מנהיג את העולם, לא אף אחד אחר!

כל יום שעובר, העולם יותר קרוב לגאולה.

בעז"ה שנזכה לגאולה שלמה בקרוב!

אבל כל עוד לא היה מהפך בולט של גאולה - אני לא רואה שינוי.

פחות במוסדות השלטון (למרות שגם זה יש), והרבה במסביב.

בכל מקום שמסתכלים עליו יש אור כלשהו. אם זה מספיק? לא.

אבל רק אגיד משהו שחבדניק אמר לי פעם : "למה הדבר דומה , לספינה שיוצאת מארצות הברית לישראל , ויש עליה נוסע שעושה ספרינטים הלוך חזור על הסיפון כל הזמן... הוא יכול לרוץ כמה שירצה, אבל בסוף הספינה תגיע לישראל."

אני אומר את זה כשגם ליבי כואב מאוד על הישובים שנחרבו ושממשיכים להיחרב...

כך לענ"ד

השאלה היא ההאם הולכים לחפש דרך חדשה או נפגשים עם דעות שונות ומנסים להבין מה עומד מאחורי.

כשטוב לי במקום שלי ואני מאמינה בו ואבין הגיון שעומד מאחרי דרכי חיים שונות משלי לא יביא אותי לשנוי בדרכי שלי,כי מלכחילה לא הלכתי לחפש משו אחר. 

לשלב זה לא תמיד אידאל (תלוי מה כמה ואיפה),

סובלנות לשונה ממך זה תמיד נצרך.

השפקה דתית.

וגם, פעם חשבתי שאנשים חכמים ובעלי כישרון בין אישי הם אלה שמתקדמים בעבודה - 

היום אני יודעת שזה לא בידיוק נכון...

שכל אולי פחות.

וה-4 לא ברור

בפרשה הם היו בחברון.  

לא בקרית ארבע. 

קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך

3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?

חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים

יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?

כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.

כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף

@משה  אולי תרצה להשתמש בזה

לכל מיני שטויות מצחיקות

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

העניין שלו

זה הבעיה עם בנים,

לבנות הכי קל לקנות מתנות

בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?

לקנות לו בהקשר הזה

הוא די רגיל, טיפה חנון...

מעבדת AI

ארון תקשורת לAI

שרת אחסון לAI

אני עדיין לא אחות של @משה 

ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא

תודה על הרעיונות🙏

ספר עם פתק החלפה.

אבל זה באמת לפי האדם...

אבל חשבתי או לקנות משהו פיזי, שישאר איתה וישמש להמשך (והרעיון הראשון היה מזוודה/תיק).

וגם לעשות איזה ערב משפחתי כלשהו ל'ברכת הדרך', רק אין לי רעיון מה עושים בערב הזה...

איך היא תצטרך לנסוע ולהתנייד, תדירות החזרה הביתה.  

בתחבורה ציבורית מסודרת, אוטובוסים ורכבות, מזוודה על גלגלים יותר נוחה מתיק ענק על הגב.

יש עדיין בנות עם תיקים ענקיים, אבל יש הרבה מאוד, ואולי הרוב לדעתי האישית, עם מזוודות.  

מי שחוזרת כל שבוע הביתה, צריכה משהו גדול להתארגנות ההתחלתית אך לנסיעות השבועיות תיק קטן.  

מי שחוזרת הביתה רק פעם בכמה שבועות, בגלל אופי השירות, ברור שתצטרך משהו גדול מאוד בנפח.   

אם יש שם מזרן נוח? נקי?

כנ"ל שאר הדברים.

ואם הכל טוב שם

מה היא אוהבת?

יש לה תחביבים?

ותמיד אפשר לקנות מכונת גלידה לדירה

זה נראה לי פינוק נחמד 

לא הכל חומרי בעולם הזה

סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.

סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.

אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים

אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע

אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה

ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות

אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.

(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)

ואני רק מרגיש רצון להתקרב עוד ועוד ועוד

על מה אתה מתלבט?

אתה אוהב לשאול שאלות, אה?

יותר מלשתף בעצמך😏

לדעתי הכי כדאי להתחיל בלצאת לסיורים עם מדריכים שמלמדים את ההסטוריה של המקומות מאז התנ"ך ועד ימינו.

גם להבין פשט תנ"ך. בדיוק קראתי את החוברת של נתנאל אלינסון על מגילת רות, ואתה רואה שאי אפשר להבין באמת את מה שקרה שם בלי הבנה בסיסית במציאות החקלאית ובתנאי האקלים של האזור לדוג'.