זוועה.

פשוט זוועה.

מזה העצלוות הזאתת??

אפשר לדעת?

נוראית.

זהו טוב.

לפחות אח"כ תפקדתי ..

ובגדווולל..

עשיתי שם מצברוח. וזה מהמםם

וראיתי את שתיהן.

רצתה לשוחח איתי..

מזל ממש שהייתי צכה ללכת.

עצבנית פחד עלי.

מפחיד,אבל לוממש..

והיא עם העניים המלחיצות שלה.

אבל היא לא מעזה להגיד לי כלום.

כי היא חולה עלי ברמות אחרות!!

קצת בית ואמא.

והתחרטות.

ודי נמאס לי כבר.

אינלי עצבים כבר לכל השטויות האלו

אבל אין לי ברירה זה מה יש.

ואני מחכה  שהיא תראה אתזה כבר!

ממש השקעתי בזה מחשבה.

ואני רוצה לדעת מה תהיה התגובה שלה..

אני יחכה בסבלנות.

יהיה טוב.

אמן.

וגם נססס!!

תודה ריבונו של עולם!

חייב דחוף.

(בייניש)

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.

לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.

ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.

קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...

רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.

אין סוף. בסוף זה רק אני.

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול