זהו. שומם בעמונה. שקט.פוסעת
רק משטרה, שגם הם בדרך החוצה.
אדמת ארץ ישראל האהובה שלי. עמונה. רואים משם נוף מדהים. קור אימים, אנשים שמסרו נפשם כדי לגור שם במשך שנים.
ומה נשאר? גן שעשועים מפורק, דלתות עקורות, חלונות מנופצים.
שקט. דממת מוות. הרבה יותר מדי שקט שם.
איך?? איך עושים שוב גירוש כזה אכזרי? איך השם יתברך איך??? זה לא נתפס! מאות ואלפי שוטרים שפשוט הורסים בתים בארץ שחיכינו לה אלפיים שנה, איך??
בית כנסת! מפנים בית כנסת! איזה לב יהודי מסוגל לעשות את זה?
רחם, רחם נא ה' אלוקינו רחם. על ישראל עמך רחם ועל ירושלים עירך רחם, רחם, רחם. טאטע תרחם עלינו! בבקשה! תן לנו ישועה, גאולה! אי אפשר יותררר!
מצמרר...נוצת זהב


כואב כואב כואבעולה בשביל
😢😢😢😢 עדין בטראומה ממה שהיה!! הוציאוני בעל כורחי! לא בגדנו בארצנו הקדושה!!! לצערנו אנו כרגע מצטרפים למשה רבנו שרק יכל לצפות על חלקת האדמה הזו ולא יכל להגיע אליה. עוד נשוב לשם!!!! ארץ ישראל תשאר שלנו לנצח.
אבא!!! איך זה קרה שוב?????!!!😢😢😭😭😭
כנל!פוסעת
שש חיילות על אחת. אמיצות. ממש. בושה.
שש מגבניקיות בפעם הראשונהניגונא
בפעם השניה שלוש יסמניקים
ומאז אני כבר לא זוכרת.
בפעם האחרונה אמא של אמיתי.
היום בבוקר היא התחננה שנוריד את הבנים שלה למדרשה בעופרה.
שאלתי אותה אםזה טהור שהיא רוצה שאנחנו דווקא נוריד כי המועצה יכולה גם.
והיא אמרה שלא אבל שנוריד.
עד עכשיו אני לא מעכלת את זה שאני כבר לא שם ועוד מבחירה
לא נתתי לגברים לגעת ביפוסעת
זה מה שהציל אותי ממעצר
ממ איך בדיוק עשית אתזה? ותיאורטית אני גם עצורהניגונא
הייתי באבנים של התילפוסעת
ואז הוא אמר לי שהוא עוצר אותי אז אמרתי לו שהוא ממש לא כי אני בת אז הוא עשה כזה את חושבת שזה מזיז לי אז אמרתי לו שגם אסור לו כי יש לו הוראה לא לגעת בבנות אז הוא ירד עליי שאני חיה בסרט ועבר לעצור אחד אחר.. בעיקרון חמישה נעצרו באותה נגלה אבל ישמצב הם ברחו מהאוטובוס בצומת..
ואיך זה שחצי מהחיים את עצורה תיאורתית‎פוסעת
ממ כי אני מאלה שמתנגדים ולא מרפיםניגונא
כשמודיעים להם שהם עצורים
המ. טוב..פוסעתאחרונה
אולי בימים הקרובים-המלקושזית שמן ודבשאחרונה
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס

חייב דחוף.

נסיון פעילקפיץ

נסיון פעילקיבוצניקית

(בייניש)

..קיבוצניקית
(בינייש)
הצליח?זיויקאחרונה
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.


לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.


ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.


קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...


רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.


אין סוף. בסוף זה רק אני.

(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד

שלום בנצי 👋)

פורום ישל"צהאר"י פוטר

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

מישהו?האר"י פוטראחרונה

אולי יעניין אותך