בעזרת ה' ידיים מלאות והריון קל עגול ומשעמם!מחכה ומצפהגם אני חשבתי פעם ש"אין דבר כזה לא ללכת להורים"
אז בואי ואחדש לך: בהחלט יש!
כשאצלי הגיעו מים עד נפש אמרתי לבעלי, אתה יכול לנסוע לבד! וזהו, 3 שנים לא הלכנו לאמא שלו שבת.
רק עכשיו חזרנו לבקר אותם אבל גם זה אצלי בבחינת "כבדהו וחשדהו" ואני לא נוסעת הרבה כדי שחמותי לא תתלהב ולא תגזים שוב עם ההתנהגות המעצבנת.
והיא יודעת שאם היא תגזים שוב - אני שוב לא אבוא!!! כמה זמן שבא לי. לכן היא כבר נזהרת ולא מציקה כמו פעם.
ממש לא בריא, לא לך, לא להריון.
למה לך להיכנס לפינות האלה - בשעה טובה זכית בהריון. בשורה כל כך משמחת 
. חסדי ה'.
עכשיו כדאי לך להתרכז בשמחה, בתפילה על ההיריון ועל התינוק שיוולד בריא ושלם בעז"ה ויהיה בעל יראת שמים ומידות טובות.
כל הכעס והעצבים והחשבונות - למרות שאת כנראה צודקת - לא טובים לכם.
שבעלך יעשה מה שהוא חושב. זו המשפחה שלו.
לא כדאי לך להיכנס לפינות של כעס ועלבון בהקשר של ההיריון.
בעז"ה הריון קל, תקין ומשעמם - מכל הבחינות 
. לידה בשעה טובה ובידיים מלאות.
לצערי יצא לי תוצאות לא תקינות בסקר שליש ראשון
וצריכה לעשות מי שפיר
אשמח להמלצות על רופא או רופאה מקצועיים מאוד ונעימים וסבלניים.
ואשמח גם לשמוע כמה זה כןאב
אני ממש חוששת
בירושלים יש בהדסה עין כרם את נילי ינאי נראה לי ובהר הצופים את פרופ יגל אולי?
במרכז יש אסותא עם כמה רופאים מומלצים, מי יותר מי פחות.
מאמינה שגם בצפון ובדרום יש מקומות טובים. תלוי בעיקר איפה את
אזור השרון, קצת צפון,
אם יש משהו ממש מומלץ אסע בשביל זה גם לירושלים או למרכז
אין לי למה להשוות אבל הוא היה ממש אחלה, נעים ואמפתי ומקצועי.
לא כאב במיוחד.
עשיתי שם לא מזמן
קודם כל, זמינות תורים יחסית טובה, ביחס למקומות אחרים שבדקתי.
ביום שאני הייתי, נתנו לי שני רופאים שאני יכולה לבחור מביניהם:
ד"ר ניר דובדבני, מנהל היחידה
ד"ר יעל פסטרנק
שניהם אמורים להיות טובים ומקצועיים
על דובדבני גם מצאתי הרבה ביקורות חיוביות באינטרנט, על הרופאה לא ראיתי ביקורות בכלל.
בכל אופן, בחרתי לעשות אצלה פשוט כי היה לי יותר נוח אצל אישה. והיה ממש טוב, חששתי מאוד לפני כן
זה לא כל כך נעים, אבל באמת שבסך הכל זה היה ממש ממש בסדר.
עובדים בצורה סטרילית, אז בהתחלה עושים אולטרסאונד לבדוק את המיקום המתאים לדיקור. אחר כך מעבירים אלכוהול וחיטוי על כל הבטן, ואז לאורך כל הבדיקה הרופאה עם אולטרסאונד כדי לוודא את המיקום ובמקביל מבצעת את הדיקור. האחות תעשה את השאיבה של הנוזל.
הדקירה עצמה הרגישה לי כמו דקירה של בדיקת דם, אחר כך מרגישים מעט לחץ בגלל השאיבה. וזה נגמר תוך דקה. באמת באמת לא נורא. (אני גם פחדתי מאוד לפני כן)
ישאירו אותך לכמה דקות מנוחה, וזהו. חוזרים הביתה למנוחה בהתאם להנחיות שתקבלי. לי לא כאב אחר כך בכלל.
ובהצלחה!
מבינה אותך ממש, על כל החששות
אנחנו עשינו גם nipt אחרי התוצאות של סקר שליש ראשון, כדי לתת עוד אינדיקציה (זו גם בדיקת סקר, היא לא במקום מי שפיר). אפשר לקבל החזר מהסל הריון של הקופה אם יש לך ביטוח משלים.
אפשר רק משבוע 18 (או 17, אבל לנו אמרו שעדיף 18)
וזה הרבה זמן לחכות בחוסר וודאות
רופאים ששמעו שניפט יצא תקין, אמרו שרוב הסיכויים שגם במי שפיר הכל יהיה בסדר. אז זה לא אומר שאפשר לסמוך על זה, אבל זה כן מרגיע או נותן כיוון.
למשל, יש מקומות שמאפשרים לעשות מי שפיר כבר משבוע 17, אבל ממליצים מ18 כי זה נחשב בטוח יותר.
אם חס וחלילה הייתה יוצאת תשובה לא טובה בניפט, השיקול דווקא היה לעשות כמה שיותר מוקדם כדי לקבל תוצאות מוקדמות כמה שיותר, גם אם זה אומר לעשות כבר ב17. זו גם ככה בדיקה שעושים יחסית מאוחר, ולוקח לתוצאות זמן.
ואעשה השבוע חלבון עוברי..
תוך כמה זמן התוצאות של מי שפיר?
אמרו 3-4 שבועות
אם את בשבוע 16 ועוד לא קבעת תור, ממליצה ממש להתקשר מחר ולנסות לקבוע.
את חלק מהמקומות היה לי קשה להשיג (חזרו אליי רק שבוע אחר כך)
לניאדו חזרו אליי תוך יום
אסותא היה גם ממש קל להתקשר ולהזמין תור, אבל זמינות תורים של חודש קדימה לפחות
עשיתי בבלינסון וכל פעם היו שם רופאים בכירים שעשו את הדיקור
לגבי כאב- זו לא בדיקה נעימה, אבל לא כואבת, יותר הרגשה של אי נעימות ולחץ.
ממליצה ממש לדאוג למנוחה אמיתית אחרי, אני פשוט שכבתי או ישבתי במשך יומיים ולא עשיתי כלום.
החשש ממש ברור ומובן, אם יש עוד משהו, מוזמנת לשאול בשמחה
אני באמת ממש חוששת.
בשבתות יוצא שאנחנו מתארחים רק אצל ההורים שלי, בערך פעם בחודש.
להורים של בעלי פחות מתאים לארח.
נמאס לנו להיות הרבה בבית,
אז חשבתי על כיוון לפנות לבני דודים שלי או של בעלי ולשאול אם אפשר להתארח שבת ואנחנו נכין גם חלק מהאוכל.
ביום יום אנחנו לא בקשר,
אז מתלבטת אם שייך. (רק ל2 משפחות לא עכשו לפנות לכל הבנים דודים..)
וגם אם יש לכן רעיונות לשבת הצימר או בית הארחה שמתאים עם ילדים גם אשמח לשמוע.
אנחנו עם 4 ילדים
ובשבת שכן תהיה דירה רלוונטית תזמיני אותם
מניחה שבהמשך הם גם יזמינו אתכם
בעיקר מבחינת הבישולים, השאלה אם מתאים לבקש שחלק הם יכינו וחלק אנחנו?
ומבחינת להזמין זה לא נשמע מוזר שפתאום אנחנו מזמינים אחרי שהרבה זמן לא היינו בקשר?
זה יותר מוזר להזמין את עצמכם אליהם אם לא הייתם בקשר לא?
להתארח עם 4 ילדים יכול להיות טרחה גדולה לא רק בקשר לאוכל, אלא אם יש להם מקום שאתם יכולים לישון.
אולי תנסו להזמין שכנים?
נראה לי הכי מציאותי כי לארח ארוחה זה לא דומה לאירוח של שבת שלמה.
תנסו גם החלפת בתים (סאבלט)
רעיונות נוספים לגיוון:
לגוון ארוחות חלבי/ פרווה/ בשרי
(בערב שבת אפשר להכין מרק פרווה ודגים עם סלטים, ומנה אחרונה חלבית)
לגוון לפעמים קידוש בבוקר ואז ארוחה מלאה בשרית
לפעמים ישר בשרי ואז סעודש חלבי מפנק יותר.
לגוון במשחקים, להזמין חברים של הילדים/ לשלוח לחברים
תנועות נוער אם הם בגיל
מה עם אחים שלך/ של בעלך? יש לכם סבא וסבתא?
נראה לי יותר שייך מאשר בני דודים, אלא אם אין לכם הרבה אחים אז בטח הבני דודים בקשר קרוב יחסית.
אופציה כדי ליצור איתם קשר,
אבל יכול להיות שזה פחות שייך
לבקש להתארח נשמע לי פחות מתאים לפעם ראשונה עם 4 ילדים האמת.. וגם בכלל עם לינה
אולי אפשר לפני כן ליצור מםגשים באמצע שבוע כדי לראות אם אתם מתחברים בכלל
אם הייתה איזו סיבה הגיונית (נניח אתם מוזמנים לשבת שבע ברכות בסביבה ורק מחפשים מקום לינה) זה היה נראה לי יותר מתאים.
מה לגבי לנסות למצוא משפחות בסביבתכם שמתאים להיפגש לארוחה בשבת?
אבל השאלה אם מקובל להתחלק באוכל?
כי אם אני מזמינה אלי מלחיץ אותי להכין כמויות של אוכל ואם מתחלקים 2 המשפחות אז זה יותר קל
אם מישהו מגיע מקרוב אז הגיוני להתחלק באוכל אבל מישהו שמגיע מנסיעה לא הייתי מצפה/מבקשת שיביאו אוכל. גם התארגנות לבוא לשבת זה בפני עצמו הרבה התעסקות לפני ואחרי.
אבל אתם כבר עם 4 ילדים, בעיניי זה יכול להיות נקודת זמן טובה ליצר לכם ביחד משפחתי בלי אנשים חיצוניים. שבתות בבית יכולות להיות גם טובות..
להציע לחברים לאכול יחד
ואז מחליטים איפה יותר נוח(אצלנו או אצלם) ומה מכינים כזה או איך מתחלקים
זה לא ממש לארח רשמי כזה אלא יותר זורם כייפי..
ראיתי שיוצא לנו בין 3500 ל4300 ש''ח לחודש כולל טיטולים חומרי נקיון.
זה הגיוני סכום כזה למשפחה של 6 נפשות?
הורים ו4 ילדים.
אם מתאים לכן אשמח שתכתוב כמה אתם מוציאות.
(אני מפה בניק אחר)
כמעט כל שבת של אירוח, אמא שלי מורידה אותי בפומבי
מקצינה את המגרעות שלי
ואני יודעת שזו לא בכוונה רעה
וגם דיברתי איתה והתנצלה
אבל תמיד זה חוזר על עצמו
מול בעלי, הילדים, האורחים
אולי לנסות לבוא פחות.
מכירה סיטואציה קצת דומה שאמא שלי מעירה הרבה ובעיקר לי.
אני פעם שלחתי לה הודעה שקשה לי עם ההערות וזה עזר עכשו היא מעירה פחות.
בכל מקרה ממש מבינה אותך!
ובגלל זה עד עכשיו הבלגתי
אבל זה מאתגר כי תמיד ההערות האלה כל כך מורידות, מה שנאמר ואיך שנאמר.
גם הסכמים שלי ושל בעלי שמטבע הדברים ידועים לכל- היא מגנה את ההסכם ומזלזלת למרות שהיא יודעת כמה ההסכם הזה לטובתי.
ודיברתי איתה, וגם קרה היא לבד התקשרה והתנצלה כי שמה לב שזה לא בסדר להתערב.
אבל זה באמת הורס
אני לא יודעת באיזה הסכם מדובר ולמה לגיטימי שהוא ידובר מחוץ לזוגיות שלך עם בעלך
אבל אם קשה לאמא שלך לקבל את זה והיא פורקת את זה בכל מיני מצבים שמביכים אותך אז אולי לשתף אותה פחות בעניין ? אלא אם זה זה מצב שאין לך ברירה..
נשמע שלאמא שלך קשה לקבל את זה והיא ממש כואבת בשבילך, אני משערת שזה נובע מדאגה עבורך,
כואב לי בשבילך שזה מתבטא ככה
יואו חיכינו איתך
איזה מרגש
ירושלמית במקורזוכרת את כל הסיפור של תחילת ההריון
מרגש מאוד !
הרבה נחת להתאוששות קלה
מי שהנושא רגיש לה- עדיף שלא תקרא...
טוב, אז אנסה להסביר את עצמי.
יש 5 ילדים ב"ה.
נקלטתי להריון שישי בגיל 39.
ההריון הזה היה קשה בפער מהאחרים ממש.
חולשה מטורפת.
ימים שאני בקושי מתפקדת.
ממש לא מכירה ככה את עצמי מהריונות קודמים.
בשלב כלשהו אמרתי לבעלי- אם היית ייודעת שזה ככה הייתי חושבת פעמיים...
לפני 3 ימים, בשבוע 11, התחיל דימום.
נסעתי למיון.
האחות התחילה לתשאל אותי. וכשאמרתי שיש גם כאבי מחזור בנוסף לדימום- הבנתי מהפנים שלה שזה לא מבשר טוב.
היא אמרה: טוב, אני מקווה שאחרי שתיכנסי לרופאה תחזרי לבשר לי בשורות טובות.
ואז תהיתי לעצמי בלב- מה זה בשורות טובות?
אולי זה כבר טוב שיסתיים ההריון, ואיתו הקשיים המטורפים...
נכנסתי לרופאה.
אחרי תשאול קצר, עשתה אולטרסאונד.
ואז אמרה, ממש ברגישות ואמפתיה, שאין דופק.
ו.... ואללה, לא נעים לי לומר.
היו לי ממש תחושות מעורבות.
מצד אחד ריקנות מוזרה כזו- שההריון כבר הפסיק (מסתבר שהפסיק להתפתח כבר לפני שבועיים ומשהו).
אבל מצד שני- היתה לי תחושה מוזרה של הקלה, ואולי קצת שמחה.
שזה נגמר. ובעוד כמה ימים כבר לא ארגיש חולשה, עייפות, סחרחורות, קושי כל כך גדול בתפקוד.
וזהו, עכשיו אני מחכה לתור לגרידה.
מה שרציתי להתלבט אתכן-
אני ממש מתלבטת לגבי הריון נוסף.
מצד אחד- רציתי שישה ילדים.
ואולי עוד כמה נשים אתחרט על זה שלא הבאתי ילד נוסף.
מצד שני- אני לא יודעת אם יש לי כח לעוד הריון כזה.
אמנם אין לי וודאות שהוא יהיה קשה כמו שהיה- אבל בהתחשב בגילי, ובקושי של ההריון הנוכחי, אני חושבת שזה תרחיש אפשרי לחלוטין.
ואולי ההקלה הזאת שהרגשתי באה לומר לי- זה סימן שכדאי לך לעצור, את לא באמת רוצה את זה?
מצד שלישי- זה משהו שאני כן יכולה להתאמץ עליו אם הוא מספיק חשוב לי. זו תקופה עוברת, ובסוף הילד נשאר.
מצד רביעי- גם הילדים שבבית צריכים את ההשקעה שלהם, וזה גם יבוא על חשבון.
דבר נוסף- אני יודעת שתשאלו אם מתחשק לי עוד ילד.
חשוב לציין, שמעולם לא התחשק לי ילד.
ילדתי ממקום שכלי.
כי צריך.
כי אני רוצה משפחה בגודל מסוים.
אם אחכה שיתחשק לי- זה לא יקרה לעולם. וגם לא היה קורה מעולם.
ולכן זה לא משהו שאני יכולה להכניס ממש במערך השיקולים.
בקיצור, אני ממש מבולבלת.
וגם מרגישה שהרגשות שלי כרגע אולי לא הכי נורמליים. בעיקר השמחה שאין דופק.
כיווני חשיבה, עצות ועידודים יתקבלו בברכה
את בתוך המערבולת הרגשית כרגע, וזה ברור שהראש רץ לכל המחשבות האלה אבל זה לא רלוונטי כרגע. חכי קצת, תתאוששי, תנשמי, ואח"כ תעשי חושבים ממקום אחר.
וחיבוק על ההפלה❤️🩹, כל מה שאת מרגישה עכשיו נורמלי מאד❤️.
לדעתי המחשבות על עוד ילד כן או לא, זה לא הזמן עכשיו.
בכל מקרה כרגע את לפני גרידה ולהבנתי ייקח עוד כמה שבועות או חודשים עד שהגוף יחזור לעצמו
אני במקומך הייתי מניחה את זה.
תשקלו את זה שוב כשזה יהיה רלוונטי.
ואני חושבת שאת מאוד נורמלית עם התחושות שלך.
וזה קשר ישיר לקושי בהריון.
בעצמי עברתי בהריון הראשון הריון סיוט עם היפרמזיס קשוח
וכל פעם שהגעתי לאולטרה סאונד בהריון ידעתי שאם יגידו שהעובר בלי דופק או משהו כזה
יהיה בי חלק שישמח שהקושי המטורף הזה הסתיים.
ב"ה ההריון הסתיים בידיים מלאות אבל אני ממש מבינה את התחושה שלך.
אקדים ואומר שאני מזהה על עצמי שיש לי כל מיני סצנות מהילדות שקופצות לי ואני די בטוחה שבגלל זה אני לוקחת את זה קשה יותר ופה אתן נכנסות
וואו יצא לי ארוךךך
הבת שלי המתוקה בגן טרום חובה. מאוד אוהבת ללכת לגן, מאוד מאוד אוהבת את הגננת.
היא הגיעה עם 2 חברות מהגן הקודם ונשארה חברה מאוד טובה של אחת מהן.
לאחרונה היא מספרת לי שנגיד חברה שלה עזבה מוקדם באיזה יום והיה לה משעמם כי לא היה לה עם מי לשחק
אז שאלתי אותה למה היא לא שיחקה עם בנות אחרות (בצורה קצת יותר נעימה ופחות ישירה) והיא אמרה שאף אחת לא רוצה לשחק איתה.
זה חזר על עצמו בכל מיני וריאציות.
ניסיתי לשאול אותה אם היא פונה לחברות לשאול אם הן רוצות לשחק איתה והיא לא ענתה תשובה נחרצת.
מאוד מזכירה את אמא שלה, זה אין ספק
חייבת לציין שלא מזמן חגגנו לה יום הולדת, כשהזמנו את החברות כולן מאוד שמחו להגיע והיתה אווירה מעולה.
(כן היה לי קצת מוזר שאחת החברות רצתה לשבת ליד מישהי אחרת ולא ליד הבת שלי שהיתה ילדת היומולדת אבל חוצמזה היה מעולה).
בנות מתקשרות להזמין אותה לשחק איתה וכשאנחנו פוגשות חברות בגינה הן מייד רוצות לשחק איתה.
אבל לי היה קשה כל המשפטים שלה אז התקשרתי לגננת ואיך שאמרתי לה שהיא אומרת לי שילדות לא רוצות לשחק איתה היא אמרה לי שהיא חייבת לעצור אותי ושאני אדע שזה הפוך, היא ילדה מהממת ושמחה אבל ביישנית וזוג צמוד עם החברה מהגן הקודם. עד פורים הם דיברו ביניהן לא בעברית בכלל (הן הגיעו מגן קודם לא דובר עברית) ורק לאחרונה עברו לעברית והן די משדרות אל תיגעו בי.
היא אמרה שלפעמים היא רואה את הבת שלי עומדת בצד וצופה באחרות וכשהיא שואלת אותה הם רוצה להצטרף למשחק עם הבנות היא אומרת שלא.
שיצאה קבוצה של בנות יחסית דומיננטיות והבת שלי על הצד היותר שקט וביישן והיא פורחת במקומות שהיא מרגישה ביטחון ושייכות, הגיוני סהכ.
היא המליצה לי להזמין אלינו עוד בנות וככה במקום הבטוח שלה היא תפתח יותר וזה ישפיע גם בגן.
ואזזז השבת היא סיפרה לי שהשבוע הגיע תורה להיות מוכרת בחנות, זה משהו שהיא מחכה לו המון זמן. הזוג שלה היה החברה הטובה ואז היא אומרת לי שבדרכ יש שורה ארוכה (תור ארוך) ואליהם הגיעו רק 3 בנות לקנות.
זהו אני נגמרתי סופית.
שאלתי אותה איך זה הרגיש בשבילה אז היא אמרה לי חצי במבוכה שהם אמרו פרק תהילים שיבואו יותר אנשים אבל לא הגיעו, זה ממש מוזר אמא.
אני שלולית. עצוב לי מאודדדדד
בעלי לא מבין מה הסיפור, היא לא לקחה את זה ככ קשה, הגננת מספרת כמה היא מקסימה ושאם אני ממש רוצה אפשר להזמין עוד בנות אבל שבגדול טוב לה, בשישי היא כן סיפרה לי שהיא שיחקה עם עוד כמה בנות.
אבל אני מרגישה שבגלל החסכים שלי אני יותר מידי עסוקה בזה ונשבר לי הלב בשבילה ואני רק מזיקה.
אשמח מאוד מאוד לעיצות
באמת לוקח זמן ללמוד שפה , להשתלב ולהיפתח.
אם ילדה לא עצובה , לא צריך יותר מדי להיכנס בזה. כן לנסות להזמין חברות, לצאת לגינה. לבקש מגננת שכן תעשה מאמץ לשתף אותה במשחק יותר. כי ילדה קצת מתביישת וגם אם היא אומרת לא , היא עדיין יכולה כן לרצות להצטרף.
ממה שאת מתארת ,בנות כן רוצות לשחק איתה ולהזמין אותה. בקיצור הייתי נרגעת
זה גיל שהחברות היא מצומצמת ממש
ודווקא לרוב הקשר הוא עם מספר מועט ואם הגיעו אליהם שלוש זה הרבה ואם מגיע על הגן זה בדרך כלל לילדות יותר קולניות וקצת כוחניות, לא בהכללה אבל ממה שאני ראיתי....
וטוב שאת מודעת שאת משליכה עליה תמשיכי להיות מודעת לזה
גם שאת מדברת איתה את עלולה לעשות השלכה ..
הכי חשוב לילדים שזה שנאמין בהם מבפנים שהם יכולים
וגם נהיה שם בשבילם לעודד, להזמין, להיות אקטיביים..
עבודת חיים מה שבטוח...לכולנו....
חיבוק ובהצלחה גדולה בע"ה!!!
הבן שלי גם היתה תקופה שהרגיש לי שפחות אוהב את הגן וכל הזמן אמר שאף אחד לא חבר שלו
(וכמוך גם אצלי זו נקודה רגישה ולקחתי את זה קשהה)
התייעצתי עם הגננת והמליצה שנזמין חברים אחה"צ ובאמת ראינו שיפור ממש מהר.
אגב, הייתי שוקלת שנה הבאה להפריד אותה מהחברה שהיא דבוקה אליה כדי שתיפתח לעוד חברות.
אבל זו החלטה משמעותית אז תחשבו על זה טוב טוב.
מה משמח יותר? בגד לתינוק או משחק לילדים גדולים?
מניחה שיש הבדלים, אבל אשמח לשמוע טיעונים לכאן או לכאן
(וכן, יודעת שהכי משמח ארוחה / עזרה, אין לי אפשרות אבל לצערי)
לחדש לקטן
אני נוטה להגיד ישר משחקים לגדולים, כי אני ממש אוהבת לחדש לילדים שלי משחקים🤭 וגם יש פה רווח כפול, גם מתנה וגם יחס לגדולים. כשבבגד יש לך "רק" מתנה.
(ואני גם מוצפת בגדים מהגדולים…)
אבל זה באמת ממש תלוי במשפחה🤷🏽♀️
אם זה משפחה קרובה, כן הייתי מנסה לגשש מה יותר יישמח.
בלידןת האחרונות (חמישי שישי) פעם דברים של איפור ועור
פעם פיגמה שווה
כי לתינוק יש הכל…
מדובר על גיסות
הקשר לא קרוב בכלל אז מתלבטת אם רלוונטי
והיה לי ממש כיף😂
לדעתי זה לא תלוי קירבה
פשוט כזה, בלידה כוחם חרגע שוכחים מהאמא ומקבלים הכל לתינוק, וזה יפה לשים את האמא במכז ולקנות לה🙃
וחלוק פרוותי והיא עפה על זה
אבל הקשר שלנו באמת זורם וקרוב
אם כי, גם בגד חדש לתינוק חדש, זה מחדש.
אבל זה תלוי אופי גם של היולדת.
ודוקא כי כאילו יש לי מהקודמים אז לא מפנקת את עצמי לקנות חדשים ויפים
אם מישהי היתה מביאה לי כמה בגדים מתוקיים משיין או בגד אחד חמוד במיוחד היתי מעדיפה
אבל אם זה סתם בגד גוף פשוט ומשעמם
אז עדיף משחק לגדולים כי זה שימושי יותר
אבל עם מצפון על הכאיתו בזבוז הזה
אבל ביאס אותי כי בחיים לא מקבלת מתנות ללידות
תכלס מאז ומתמיד
כמה ספורות ממש
אין לנו משפחות בסגנון
הגיוני כי גם אני לא נותנת כי לא יכולה
וזה הנורמה
אבל בכל זאת התחשק לי להלביש יפה ומתוק ונראה חדש
אז לא קניתי הכל כמובן
אבל כן כל כמה זמן קניתי משיין בזול בגדים מתוקים ומהממים שמשמחים אותי
בעיקר לשבת
אז אני היתי שמחה בבגדים
אבל זה עניין של אופי כל אחת משהו אחר
היתי שמחה גם במשהו לעצמי
פיג'מה כיפית ,ספר טוב, נעלי בית בחורף, משהו חמוד ומפנק
בברית של הילד השישי קיבלנו מתנה ספר צביעה יפה עם הקדשה חמודה: "בזמן שאמא מטפלת בתינוק החדש, אתם תוכלו להעסיק את עצמכם בספר הזה."
נהניתי מהמחשבה
והאמת שזו מתנה עדיפה בעיניי על פני משחק קופסה וכדומה, דווקא מכיוון שהיא מתכלה. בלידות הבאות הביאו לנו משחקי קופסה כמתנה, והאמת שהרגשתי שזה רק מוסיף לנו עוד בלגן בבית🤭 (כי במהלך השנים הספקנו לצבור הרבה משחקים...)
אבל כמובן אני מודה לאלה שהביאו וחשבו על זה! כי שוב, בעיניי תעסוקה לילדים עדיפה על פני עוד בגד לתינוק, כשיש כבר הרבה בגדים במצב מצוין (כי תינוקות לא מבלים בגדים) מהילדים הקודמים...
אבל מן הסתם זה אינדיבידואלי - יש אימהות שהיו שמחות בבגד חדש שמייחד את התינוק על פני אחיו...
כן כיף להתחדש במשהו לבייבי
דווקא כי פחות יש את ההתלהבות והמתנות כמו בראשונים.
ארוחה אפשר להזמין בוולט.
אני אומרת שיש לי כוונה לקנות להם מתנה
אבל מה היא מעדיפה
משחק לתינוק
משחק לאחים
או משהו בשבילה
