היוםפוסעת
לסוע לעלי לקחת את המשקפיים. סוף סוף. וגם העדשות.
לחזור לירושלים.
לפגוש את אחי הקטן ולסוע איתו לקנות:
ציציות ואולי כיפה שתים
בגדים בשבילי. היא לא הבינה נכון מה לארוז לי לצערי, ועכשיו יש לי חצי בגדי שבת וחצי יום חול. אבל היו לה כוונות טובות והיא הצילה אותי.
וגם היא שכחה להכניס לי מתמטיקה אז אין שיעור פרטי..
מברשת שיניים
מברשת שיער
שמפו וסבון
מתנה גדולה לה ולה. זה אומר שאצטרך לבקר מתישו להביא לה.
המ. זהו נראלי.
משקפיים- יש.פוסעת
כיפות וציציות אין לי מושג איך קונים, נאלתר:‏E
חחחחחחחחח זה לא קשה הכי כיף לקנות ציציותיהדות=דרך חיים

עם כי זה כלול בהוצאה ממונית מרובה  

משכן התכלת...נגרינסקי
בדרך כלל אני קונה בסניף בבר אילן...
תודה.. בסוף קניתי באיזו חנות ליד המרכזיתפוסעת
הרגשתי נשות הכותל קצת אבל שיהיה..
ואם הייתי מתרחקת כבר הייתי קונה אצל דוד שלי..
מסתבר שהציציות ענקיות עליופוסעתאחרונה


אולי בימים הקרובים-המלקושזית שמן ודבשאחרונה
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס

חייב דחוף.

נסיון פעילקפיץ

נסיון פעילקיבוצניקית

(בייניש)

..קיבוצניקית
(בינייש)
הצליח?זיויקאחרונה
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.


לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.


ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.


קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...


רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.


אין סוף. בסוף זה רק אני.

(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד

שלום בנצי 👋)

פורום ישל"צהאר"י פוטר

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

מישהו?האר"י פוטראחרונה

אולי יעניין אותך