לא הייתי שם ממש
אבל כן הייתי.
וזה קשה
בנות מהאולפנה ירדו בוכות
בחדר אוכל היה בלגאן
פינינו את החדרים שלנו בפנימיה
למשפחות עמונה
ישנו ביחד בכיתות
דמעות מתערבבות עם דמעות
כאב גדול
בבוקר התעוררנו לצרחה של מישהי
והלכנו למדרשה לעזור
לבשל אוכל
לעשות משהו
והמורה הייתה שם
ישבה עם אחד הבנים שלה
ובכתה איתו
והחולצות שלהם. הן היו קרועות
ושומדבר לא יכול לאחות את השברים.