מקוה שיהיה לעזר =] בהצלחה!

1.

סיפור מתוך מלאכים כבני אדם (שמחה רז על הרב קוק)

הרב השתתף בחגיגת ייסודה של המושבה מגדיאל. נטעו שם נטיעות וכיבדו את הרב לנטוע את השתיל הראשון. השליך הרב את המעדר שהושיטו לו והתחיל לחפור את הגומה במו ידיו התבונן בו הרב זאב גולד, שאף הוא היה באותו מעמד וראה פתאום כי פני הרב בוערים כלפיד וכולו רוגש ועוד, והוא נוטע את השתיל באדמה מתוך אימה ופחד. תמה הרב גולד על כך ושאל את הרב "התרגשות עצומה זו על שום מה היא באה? הנה שותלים ב"ה מאות עצים כאלו בארץ" השיב הרב: "בעת שאחזתי את הנטע הרב בידי, נזכרתי בדברי המדרש (ויקרא רבה, כ"ה) על הכתוב (דברים י"ג ה') 'אחרי ה' אלוקיכם תלכו.. ובו תדבקון' וכי אפשר לבשר ודם לעלות לשמים להדבק בכינה, אותו שכתוב בו (דברים ד', כ"ד) 'כי ה' אלוקיך אש אוכלה'?... אלא, מתחילת ברייתו של עולם לא נתעסק הקב"ה אלא במטע תחילה, שנאמר 'ויטע ה' אלוקים גן בעדן' (בראשית, ב', ח') אף אתם כשנכנסים לארץ - לא תתעסקו אלא במטע תחילה. - כי תבואו את הארץ ונטעתם כל עץ מאכל (ויקרא י"ט,כ"ג) והנה בשעה שאחזתי את השתיל להכניסו באדמת הקודש, נזכרתי בדברי רבותינו ז"ל והרגשתי שאני מתדבק בשכינה, וחרדה גדולה אחזתני."

2. 

http://www.kipa.co.il/jew/holidays/TuBishvat/3468.html

אוסף של קטעים...

3.

סדר ט"ו בשבט הוא דגם לאכילותינו במשך כל השנה - אנו מעלים על ידי האכילה והברכה את החומר לרוח, והופכים את הפרי הגשמי לאנרגיה רוחנית בתוכנו. זוהי מטרת בריאתנו - לברר טוב מרע ולהפוך חומר לרוח, כלומר להוציא יכולת, דיבורים, מחשבות ומעשים מכוח האכילה. תיקון וקידוש החומר הוא תהליך ארוך, קשה ועמוק, בו אנו נותנים משמעות וקדושה לעבודת החקלאי, המוביל, החנווני וכל מי שטרח בהכנת המאכל. בעשותנו מצווה, ברכה, תפילה או תורה, מכוח הקלוריות והאנרגיה שקיבלנו מהפרי, אנו מקדשים את העבודות שבדרך, והופכים את האמצעי למטרה, ומעלים את הכל מהעשייה לבריאה. (הרב שלמה בן אליהו)

4. פעילויות

פעילות עשיתי "חידות בציורים" של שמות של עצים, פרחים, פירות ושאר ירקות 

גם קשור באופן ישיר לנושא "חג לאילנות" וגם קשור לכך שעל מנת לפתור את החידה יש צורך להתבונן יותר ממבט שטחי אלא לנקודת העומק שבציור.

גם באכילה יש צורך להתעמק בשורש העניין להבין שעל ידי האכילה מעלים את דרגת הצומח למדבר. ומעשיה לבריאה.

5. עוד פעילות נחמדה לעשות שירה או קריוקי עם שירי הארץ...

6. פעילות של פונדו שוקולד עם פירות

7.

פעילות נוספת שעשיתי בעבר היה "סדר טו בשבט"

עם חברה עשיתי עיבוד לדברים שקבלתי מהרבנית ימימה על משמעות של 3 סוגי הפירות (עם קליפה, עם גרעין, גרעין וקליפה שאוכלים...) עם נקודות העצמה אישית:

צלחת ראשונה

פירות שאוכלים בהם גם את הפנים וגם את החוץ.

למשל: תפוחים, אגסים, אפרסמון, ענבים, חמוציות, תותים.

על סוג זה מבקשים: יהי רצון שאני ומשפחתי נהיה יפים מבחוץ ויפים מבפנים. שיהיה תוכי כברי.

יש במציאות פער בין המעשים לבין כוונת הלב.

יש אנשים שכלפי חוץ נראה שהם עושים דבר מה , אך מבפנים מגלים שהכוונה אינה תואמת את הנראה לעין.

המציאות הרצויה היא התאמה בין הפנים, הכוונה לבין החוץ, המעשה שרואים. כאשר אין סתירה בין השניים נוכל להגיע לשלמות עם עצמינו ועם ראות אחרים אותנו.

יהי רצון שנהיה כפירות שלמים אלו המפגישים בין שני העולמות.

צלחת שניה

פירות שיש להם גרעין בפנים הגדול ביחס לפרי, שאינו נאכל.

למשל: תמרים, זיתים, משמשים, אפרסקים, שזיפים.

על סוג זה מבקשים: ריבונו של עולם שנזכה להוציא מתוכנו את כל הדברים שאין בהם צורך ואף מזיקים: שנאה, קנאה, עצבות, תחרות, נטירה, טינה וכדומה. יהי רצון שיישאר רק עיקר הפרי. שנסלק מתוכנו את התכונות וההרגלים הרעים שבנו ונשאר זכים וטובים.

צלחת שלישית

פירות שיש להם קליפה שלא נוהגים לאוכלה, אלא רק את תוכנם הפנימי.

למשל: אגוזים, שקדים, פיסטוקים, קיווי, תפוז, קלמנטינה, בננה.

על סוג זה מבקשים: ריבונו של עולם שיזכו בי לראות את הטוב בי, על אף שכלפי חוץ ישנו מעטה קשיח המסתיר. שאזכה לראות את הטוב בתוך כל אדם - כולל עצמי. לדון כל אחד לכף זכות ולא לקפוץ לשפיטה מוטעית. 

אני מכירה צופר שדיבר על למה דווקא טו בשבט. שזה התהליך של הצמיחה בעיצומם של ימי החורף 
מי שמכיר ויוכל לכוון אני אשמח.

לא ידוע לי על צ'ופר כזה.

אבל מתוך חיפוש קצר בגוגל הגעתי למאמר הבא:

http://www.etzion.org.il/he/%D7%98%D7%95-%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%98-%D7%90%D7%A8%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%9D-%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%95%D7%95%D7%9C%D7%93

שהקטע הזה ממנו מדבר על הרעיון של טו בשבט כרעיון של עיבור והולדה של צמיחה לאחריו

"

עדיין אין פרי, ואפילו אין פרח, הכל נראה אותו דבר. הארץ נדמית כעקרה לא ילדה, החורף עדיין אומר את דברו. אמנם נושאים אנו את עינינו אל האביב, אל הפריחה, אולם רחוקה היא מאיתנו מרחק שבועות של קור, של גשם שטרם פסק, של עצים ערומים וקפואים. לפתע מגיע ט"ו בשבט ובכנפיו בשורה: 'רני עקרה לא ילדה, פצחי רינה וצהלי' (ישעיה נד,א). את עדיין אינך רואה. אולי אפילו אינך יודעת. אולם, במעבה המציאות, בשורש ההוויה, מאחורי הפרגוד במקום הסוד וההסתר, נרקמה בשורה חדשה: 'פלוני לפלונית'. בעוד ארבעים יום, יראה ויידע העולם כולו. העצים ילבשו פרחים, הפירות יציצו, ובשורת אביב תמלא את האויר.

וכך כותב הרש"ר הירש:

המחשבה השגרתית מה היא אומרת? בבוא עת הפריחה כאשר יחשף לעינינו האביב ברבבות ציצים ופרחים, או אז נחגוג בצהלה את חג אביב הטבע, אשר ברכו ד', שהוא גם חג אביבנו אנו.

אבל המסורת היהודית העתיקה מצביעה בפנינו על האילנות הקרחים עוד בעיצומן של ימי חורף מושלגים, ממתיקה סוד איתנו ולוחשת באזנינו מוסר השכל, הנה אלה האילנות חוגגים כבר היום את יום התחדשותו של האביב הבא. מבעד למעטה הקליפה הקפואה השסועה האפורה והצוננת, שמכרבלת את האילנות הערטילאיים מתחת לקליפה זו, החלו כבר לפכות במלוא חומם חיים חדשים ורעננים! מה נוקבים ויורדים חדרי בטן, הם דברי המוסר המאלפים המקופלים בבשורת אביב זו, אליה נשכית מפי אילנות החורף עטופי השלג הצחור.

צאו וראו אותם "עניים סוערים לא נוחמו", ביום הולדת האביב בעיצומו של חורף - בט"ו בשבט - צאו וראו את האילנות בעידן התחדשות הצמיחה שלהם. הלא מקושטים היו בעדי עדיים בסנסני פירותיהם, בזרי עליהם, בפאר ענפיהם, והנה שודדו הפרות, נקטפו, הערים קמשו ונשרו בשלכת, ויבואו רוחות הסתיו וסופות החורף הנועזות ותכרותנה אף את העלה האחרון, נצפו ענף אחרי ענף, נתנו את קליפת העץ למשיסה וקרעוה לגזרים, ירו חיצי כפור שפגעו בלשד לב האילנות, הסתערו עליהם בשטפונות מטר וברד ועטפוהו במרבדי פתיתים של קרה ושלג, כתרו את העצים ולפתו מכל עבר, ממזרח וממערב, מצפון ונגב טלטלום קדם ואחור, כפפו והשחו קומתם ימינה ושמאלה, עדי עפר, ועל אף כל זאת לא נשברו האילנות, לא הונמכה קומתם חרף כל הפורענות הזו יחגגו יום זה בתוך תוכם בפנימיות לבם, ולנוכח פני החורף ומוראותיו, את חג תחיתם חג האביב (רש"ר הירש, במעגלי שנה ח"ב)"

לאומנים, פוליטיקאים ואחרים שרוצים לבלוט בתודעה: תהא שנת פריצה זוהרת

והכי חשוב, כנראה: תהא שנת פרנסה זמינה

וביקשת בלי "תהא שנת":

תשוקה, שייכות, פריחה זוהרת

תפילה, שירה, פתיחות זולת

תקופה של פרנסה זמינה

מהשנה של הבחירות הקודמות

תאכלו שוקולד פלוס זנגביל

תנין שבולע פטריה זוהרת

תוכי שאוכל פסטה זולה

תרצה שנעשה פוקר זבל

תהה שנת פתרון זהב

תופסת שנכנסת פה זהירות

תהא שנת פרס זכאית

תהא שנת פייס זכייה

תהא שנת פורום זורמת

פורום דתי.

זה הכי מקורי שעלה לי

אבל בגילי זה באמת אחרת

אני תמיד בתנועה

לחלום

להגשים

לשפר

להתמיד

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

זה לא תלוי מה איכות האוכל שם או שאצל ספרדים לעומת אשכנזים יש אוכל טוב בטוח?

ת

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי