http://rosepads.co.il/

(יש עוד סוגים)

מכבסים במכונה

לא מתכווץ ומקבל צורה שונה אחרי כביסה?

לפי מה שאמרת גם תחתונים צבעוניים מטמאים. הם גם רב פעמיים

ממה שהבנתי. היא ביקשה שחורה דוקא.. זאת אומרת אחת לימים רגילים.

כך שאם זה מוכתם, זה הכתמה דמית ראשונה

וגם אם נניח הכונה היא לפד בזמן המחזור, זה ענייו של תפיסה. פעם היו מחתלים בחיתולי בד, ומכבסים

כנ"ל גם היום..

שוטפים בברז במים קרים. כשזה טרי זה יורד בקלות. אח"כ מכניסים לכביסה כשזה כבר כאילו נקי.

תנסי, זה ממכר... אח"כ כבר לא מצליחים לסבול את המגע של הח"פ...

ואם אישה כל הזמן תסתובב עם בגד לבן,ועל כל הרגשה וכתם משמעותי תבצע בדיקות פנימיות היא לא תהיה מותרת לעולם. המגמה היא כמה שיותר להתיר זוגות, ולא להפריד..

שכשלובשים שחור לא תמיד שמים לב שהתחיל דימום, ואז יש מצב שהדימום מתגלה בעת/לאחר קיום יחסים מה שמעלה את החשש של "ראתה מחמת תשמיש"

כשלובשים צבעוני- ז"א משהו לא לבן אך גם לא שחור- מרוויחים את שני הדברים- מצד אחד רואים שהדימום התחיל לפני קיום יחסים (ז"א ואז כבר לא תמיד אפשר כבר לקיים יחסים), ומצד שני עדיין לא נאסרים לגמרי..

כך אני הבנתי בכ"א

יש פסיקה שבאמת קובעת לפי מה שאת אמרת ללבוש רק צבעוני ולא שחור מהסיבה שציינת,

ויש גם פסיקה שכן תומכת בלבישת שחור.

אגב, אני חושבת שרוב הנשים מודעות לזה שהן קרובות לקבלת מחזור (כאבי בטן או כל תופעה אחרת שעוברת עליהן מסביב לזה), ובמצב כזה אפשר להסתכל בניגוב לפני שמקיימים יחסים

בין ניגוב שבא אחרי הטלת שתן (שאז זה באמת מסבך הלכתית כי אולי הייתה הרגשה והובלעה בהטלת השתן) - לבין ניגוב בנפרד.

כשאני יודעת שעשויה להגיע וסת, ואנחנו רוצים לקיים יחסים, אני ניגשת קודם ועושה ניגוב קל, חיצוני, עם נייר. אם יוצא מוכתם אנחנו נמנעים, ואני יודעת שכנראה הווסת התחילה / תתחיל תוך כמה שעות. אם בכל זאת היא לא מתחילה, שואלים רב על הבדיקה. ברוב המקרים בדיקה חיצונית כזאת עם נייר שלא בסמוך להטלת שתן - לא מטמאת.

המצב שמקיימים יחסים ואז מגלים שהתחיל דימום הוא בעייתי מאוד. אם יש דימום רצוי מאוד שהוא יתברר לפני יחסים.

אני עושה כי כך בעלי מבקש. הוא עבר מבחן סמיכה בהלכות נידה, כך שאני לגמרי סומכת עליו.

לפי רבה.

אנחנו מחמירים וכך למדנו שצריכים לבדוק 3 פעמים אחרי יחסים ..

ויש לכך פרק שלם בענין אם ראתה אחרי תשמיש..

ויש הלכות ומה קורה אם אשה ששנים קימה יחסים ולא בדקה 3 פעמים אם כי לא ידעה אם כי התחילה לשמור טהרה..

אבל אחרי 3 פעמים זה חזקה שאין דם אחרי תשמיש ולא צריכה לחשוש יותר.

יש הלכות בדיוק מתי צריך לבדוק ואין שום ענין להוסיף ..

ממש על קצה המזלג,

לקח לי זמן להפנים את זה ,

למשל לא הצלחתי להבין למה לא להסתכל בניגוב מה אני עובדת על עצמי או על הקב"ה ואז ישבתי עם מדריכת כלות והיא הסבירה לי שיש לנו תורה ואנחנו עושים מה שהתורה דורשת ומה שכתוב לנו בהלכה ..

[אני אישית לפני קבלת ווסת מרגישה שהמקור נפתח ובודאות אחרי כמה שעות מקבלת..]

בבקשה תוכלי לבקש מבעלך מקור לחומרה הזו ולעדכן? [או שזה סתם חומרה של בעלך הרגשה שלו...] אולי יתחדש לנו משהו..

נ.בכל מי שקוראת בלי אחראיות הלכתית שכל אחת תבדוק לפי רבה אני לא נוהגת להגיב על הודעות הלכתיות..

(לקח לנו שנים להשלים אותן, כי לפי הפסיקה שלנו לא עושים אותן בזמן של 'מסולקת דמים' - הריון ושנתיים הנקה. ועושים אותן רק בימים מוּעדים, לא יום אחרי טבילה)

אז כן, עשינו והסרנו חשש של רואה מחמת תשמיש.

ועדיין - אם יש דימום שמתגלה בקיום יחסים זה לא טוב.

במקרה שזה מתגלה ממש תוך כדי המעשה, יש הדרכה הלכתית חמורה מאוד מה הבעל צריך לעשות, שנראית לנו קשה מאוד מאוד ולגמרי "אל תביאנו לידי ניסיון".

וגם אם זה מתגלה מיד אחרי ומתברר שבפועל קיימנו יחסים בזמן נידה - זה רע.

לגבי בקשתך, בע"ה אשתדל לזכור לשאול על זה את בעלי בערב.

ואני יודעת מפורשות על דעות בהלכה לבדוק לפני שמקיימים יחסים אם ידוע שצפוי מחזור בזמן הקרוב, או שזה אחרי ימי וסת ולא יודעת עדיין אם המחזור מאחר או שזה הריון.

(הבטחתי שאבקש ממנו, אבל הוא עמוס, ואם את מכירה ויכולה לתת... תודה)

כמובן שלא כדי לתת הוראה הלכתית כל זוג והרב שלו.

יש את הזמן בהן אישה נחשבת כבעלת וסת קבוע וזה זמן שבטוח לא תראה בו.

בזמן זה רק הרמב"ם סובר שצריך לבדוק אחרי תשמיש.

לאחר זמן זה או באישה שאין לה וסת כלל (יכולה לראות כל יום אחרי הטבילה דבר שלא מצוי כל כך)נחלקו הדעות יש מי שאומר שחייבים לבדוק לפני ואחרי. יש מי שאומר שלא חייבים ויש מי שאומר שצריך לבדוק שלוש פעמים כדי לשלול רואה מחמת תשמיש.

עקרונית בשו"ע נפסקה הלכה שצריך לבדוק שלוש פעמים וזהו. 

האם יש מקום להחמיר? בזמן שהאישה בטוח לא תראה בו אין מקום להחמיר ואפילו אסור להחמיר (לא לבדוק לפני ולא לבדוק אחרי - למעט הרמב"ם שלא נפסק להלכה).

ובזמן שאישה עלולה לראות בו יש כאלו שנהגו להחמיר כשיטה שאומרת לבדוק לפני ואחרי (רבינו חננאל ורמב"ם שמחייב בדיקה לפני).

נראה לי שיש בזה כל מיני דעות

ושכל אחת תשאל ותבדוק איך נהוג אצלם...

כן לדעת מה המצב ומצד שני לא להיאסר כשזה רק כתם ולא דימום,שבעצם ההבדל ביניהם הוא הגודל

לק"י

בגיל 3 אפשר יותר להסביר שזו צפירה אחרת, לא אזעקה.

זה גם נשמע טיפה אחרת (למרות שבחג יצא לי לשמוע אזעקה במקום אחר, וזה באמת היה דומה יותר לצפירה).

לגיל שנתיים הייתי גם מסבירה. ואומרת תוך כדי שזו לא אזעקה. לא יודעת מה יבין, אבל לא יזיק.

אם יש ילדים שעלולים לפחד, אז אולי לשים להם מוזיקה בקול או משהו שיסיח את דעתם.

ותודה שהזכרת לי לדבר על זה עם הילדים שלי. למרות שבטח יסבירו להם בגן.

אנחנו אמרנו שזה שופר כדי שכולם יחשבו על אנשים שהם מתגעגעים אליהם, וזה נשמע שונה מאזעקה, והסברנו קצת את ההבדל בצליל.

כל פעם לפני צפירה תזכרנו אותם

ואפילו להשמיע מיוטיוב.

בגדול, אזעקה היא עולה יורדת, וצפירה צליל אחיד, אז אפשר עם היד להמחיש את ההבדל (הרי כשהילדים מחקים אזעקות הם יודעים לעשות את זה מצוין)

ולשחק ב'מה שומעים עכשיו?', או ב'בא נעשה צליל של אזעקה/צפירה'.

אני הייתי נכנסת כדי לא לבלבל אותו.  

בפועל כנראה שאשים מוזיקה או הסחת דעת עם משהו מרעיש אחר.

לא רוצה ליצור אצלו התלבטות לפי סוג הצפירה, מתי כן ומתי לא. 

אכין אותו באותו בוקר לפני הגן

או שלא, אולי פשוט נזרום עם הסיטואציה

גם ככה הוא לא נבהל מאזעקות. כן באסה לי בשבילו שלא יתאכזב כי ממש אוהב את הפעילות בממד 🤣

לק"י

שמתי לעצמי תזכורות 10 דקות לפני הצפירות. וגם אז בטוח זה יקפיץ אותי.

כדאי לתרגל בזמנים רגועים.

אחפש בהמשך

עכשיו רואה שיש עוד כמה סרטונים עם אותו רעיון.

עם זה השתמשתי אצל כמה ילדים. עשינו כמו חידון, וזהו הם זיהו ועבר בשלום.

לא כדאי לרוץ לממד אלא ללכת בנחת

ואפשר לומר בפשטות תהיה היום 'צפירה'

צפירה היא לא אזעקה

היא רק דומה

ועומדים כשיש צפירה

אפשר גם להוסיף הסבר למה יש צפירה

בכל אופן, אפשר להדגים לו איך אזעקה נשמעת ואיך צפירה נשמעת, ואז להסביר שכשיש צפירה לא הולכים למרחב המוגן אלא עומדים.

כדי לא להבהיל את החיילים... אחרי בירור קצר הוא הודה שהתבלבל עם זיקוקים ביום העצמאות (או נפצים בפורים) קיצר שמע שיחות של מבוגרים ועדה קצת סלט.

אבל באמת צפירה עלולה להבהיל מאוד. מצד שני- יש לך פתרון לזה? הצעה אלטרנטיבית ליום הזכרון גם?

(ווקאלי, כדי שיתאים גם למחמירים)

שאותו משמיעים ברמקולים במקום הצפירה...

או עדיף - פרק תהילים... אבל מניחה שזה לא יקרה, מחשש הדתה

את הצפירות האלה.

בשביל החיילים כולם מדברים שצריך לוותר על זיקוקים וכל הדברים האלה

ומה עם הילדים? הם לא חשובים?

בשבילם כדאי מאוד לבטל את הצפירות האלה.

אני אומרת לילדים שיש צפירה ולא אזעקה, מסבירה איך זה נשמע ואומרת שזה כדי להזכיר לנו את החיילים שנהרגו כדי לשמור עלינו ושכל עם ישראל ביחד יקרא פרק תהילים לזכותם באותו זמן.

ובסוף קול הצפירה והאזעקה לא נשמע אותו דבר

יש סיפורים חברתיים על הצפירה

ובסוף זה עניין תרבותי שמתרגלים אליו

מספיק?

אז אותו הדבר.

לילדים זה מפחיד למרות כל ההסברים.

הילדים שלי מפחדים גם מרעש של אופנוע ואמבולנס ומטוסים מאז שלמדו שיש אזעקות.

לא עוזר שרואים את המטוס והאופנוע זה עדיין מפחיד את חלקם מאוד מאוד.

לק"י

אני מסכימה איתך.

אין עניין דוקא בקול הספציפי הזה. יש עניין לזמן שכולם מתאחדים בו.

(אם זה רק היה מבהיל לשניה, אז בסדר. הבעיה עם כאלה שזה מפחיד אותם מעבר לקפיצה הראשונית).

ושבוע הבא בשני בשמונה בערב, ושלישי ב-11 בבוקר.

ביום הזיכרון לשואה יש צפירה רק בבוקר.

החנויות אכן נסגרות.

יש להם נשמות גדולות, וכמו שהם חווים את כל האזעקות צריך ללמד אותם את כל העניין של תקומה וגאולה.

דווקא בגלל שהם חווים את האזעקות ,ואת המילואים ואת השכול ( נראה לי כולם היום מגיל אפס מכירים מקרוב חייל שנהרג)

כל כך חשוב לדבר על המשמעות של זה.

כמובן לפי הגיל ,

אבל כבר מגיל קטן אפשר ללמד.

על יום השואה-לילד קטן אני אומרת שיהיה רעש כמו אזעקה ,זה כדי לזכור את כל הגלות שהיתה לנו, את המשפחה של סבא שאתה קרוי על שמו שנהרגה בשואה,

הם נהרגו ולא יכלו להילחם ואנחנו זכינו שכשרוצים להרוג אותנו יש לנו צבא עם חיילים ומטוסים שמגנים עלינו.

לילד יותר גדול אפשר לפרט יותר ,

יש דיסק מקסים לימים האלה שאנחנו משמיעים מאיסרו חג פסח ,שמסביר מאד יפה על כל התקופה הגדולה הזו.

יש שם את הסיפור על הרב הרצוג ושמע ישראל, על הרב לאו בצורה מותאמת לילדים.

על יום הזכרון- לדבר על חיילים שנלחמו בשבילנו ונהרגו ועכשיו הם יושבים בהיכלו של משיח ואיזה צדיקים שהם,

ואנחנו מתמלאים ביום הזה מהגודל של הנשמה שלהם.

וגם מודים לה' שיש לנו צבא.

אני מספרת להם גם את הסיפור על אבא וילד שראו בית קברות וכו'.

ובגלל שהם חווים את זה, אני על יום הזכרון מספרת גם לקטנים כך. כל אחד תופס כפי מידת הבנתו.

אבל אין שום עניין להסתיר ולצבוע בוורוד מציאות שהם חווים בשנתיים וחצי האחרונות בעוצמה הרבה יותר חזקה.

עדיף דווקא להעצים את הדיבור בימים אלו - להחדיר בהם את גודל הזכות לחיות בתקופה הזו ,

את ההודאה לה' על הצבא והמדינה

ולהחדיר בהם אמונה שהם יחיו גם את השלב הבא של הגאולה בבית המקדש ( זה כבר מתחבר לדיבור על יום ירושלים למרות שאז אין צפירה).

חיממת את הלב.

התגעגעתי גם

אהבתי את מה שכתבת. מתחברת מאוד...

(וכיף שחזרת לפה, הרבה זמן לא כתבת בפורום, נכון?)

ברוכה השבה!!

שתדעי שחשבתי עלייך המון והיית חסרה לי מאוד❤️

מגיל שלושה חודשים בערך כשממש חם אפשר להלביש אפילו קצר. לפני כן - שכבה אחת ארוכה.

אבל עכשיו באמת עדיין לרוב קריר...

חנות בגדי תינוקות - בזאר שטראוס.

הייתי מלבישה כמו את עצמי ארוך דק או קצר בהתאם לתחזית.

ואם היא הולכת למסגרת שיהיה לה איזה קפוצון איתה למקרה שיתקרר

לק"י

עדיין קריר אצלינו.

אם חם- אז שכבה אחת דקה או בגד גוף ארוך ודק ומעל עוד שכבה דקה.

כשיהיה ממש קיצי- נעבור לקצר.

אז אחד מהשכבות יהיה עבה יותר.

ובחוץ מוסיפה שמיכה אם קר או יש רוח..

מפי אלה ששמרו עליה (לא אני🙈) -

וכנראה שהיא פשוט עייפה...

אז טוב, ניתן לה לישון, ונקווה שמחר היא תלך... (בתקווה שהשגרה הנחמדת תימשך עוד קצת)

ביום חמישי הגדולה לא הלכה ללימודים, כי לא לומדים באיסרו חג.

ביום שישי הקטנה היתה בבית, כי אין משפחתון בשישי.

בראשון דווקא כולם היו במוסדות,

אך היום השני נשאר בבית כי לא מרגיש טוב.

ואני

צריכה

שקט

ולבדדדדדד

שיהיו בריאים אמן.

לפחות אצלנו עכשיו כל החולים (האמיתיים והמדומים) ישנים, אז יש לי קצת שקט...

מקווה שגם אצלך❤️

כתיבה משעשעת.

מודה שאני מיציתי את ההשכמות. הבוקר בקושי קמתי...

ואחרי פרק זמן של עצבנות היא התאוששה ונהייתה עליזה ושמחה כרגיל.

עכשיו צופה בסרט עם אחיה, שגם התעורר משנת חוליו🙈 (אין לי כוח וגם אין טעם לקחת אותה למשפחתון)

מקווה שהלילה היא תישן טוב ומחר תלך...

נראה לי שזה יהיה רלוונטי רק לזוגות עם מספיק מודעות לעשות ברור גנים מקיף לפני תכנון הריון, שזה לצערינו לא כמו גדולה של אנשים.

זה גן שמוצאים בבדיקות סקר גנטי רגילות של קופת החולים, או כחלק מבדיקות גנטיות פרטיות כמו אקסום גנטי וכו'?

לכמה ילדים המימון הזה תקף? שניים, כמו בטיפולי פוריות רגילים?

א. יש יותר ויותר מודעות לעשות בדיקות גנטיות לגן הזה ספציפית, בעבר הבדיקה לא הייתה בסל הבריאות, אחר כך הוסיפו לכל מי שיש את הגן הזה במשפחתו, אחר כך לכל האשכנזיות, ומזה כמה שנים שהבדיקה כלולה בסל לכל אדם.

ב. הגן הזה כ''כ אלים, שבדרך כלל משפחות עם הגן הזה יודעות על כך, או לכל הפחות יכולות לחשוד. עם כ-90% לפתח סרטן אצל נשים וכ-30% אצל גברים, קשה להסתיר את קיומו של הגן.

זה כמובן לא אומר שאין צורך להיבדק אם אין סרטן במשפחה.

ג. לכאורה המימון תקף לשני ילדים, אבל:

אם אשה לוקחת הורמונים, עוברת שאיבת ביציות, הפריית מבחנה, ואז מגלים למשל שיש 10 עוברים שלא נושאים את הגן - אז המדינה ''בלי כוונה'' כבר מימנה 10 עוברים.

אולי בהחזרה של השלישי (כלומר אחרי שתי לידות מוצלחות) יהיה צורך לשלם, אבל החזרה זה החלק הכי זול בתהליך. החלק היקר מאוד הוא הבדיקה הגנטית והשאיבה, ואת זה עושים לכל כמות של עוברים שמצליחים להפרות, באותו המחיר. כלומר לבדוק 20 עוברים עולה כמו בדיקת עובר אחד.

ואף אחד לא יגיד לאשה ''הצלחנו למצוא 10 עוברים בריאים אבל רק 2 על חשבון המדינה, אז תחזירי לנו 80% מהעלות''. אין דבר כזה.

בנוסף, אשה שכבר יש לה ילדים אבל בלי השיטה הזאת, יכולה להיות זכאית כל עוד לא הוכח שהילדים שלה אינם נושאים את הגן. אבל לגבי הפסקה האחרונה זה יותר טריקי ואולי לא יהיה אישור אוטומטי, אולי צריך להתווכח וכו'.

או שיש רמות סבסוד שונות?

רק אשכנזיות ואתיופיות זכאיות אוטומטית, השאר צריכות לקוות שהקופה תאשר.

חשוב לציין שמקרה של 10 עוברים בריאים הוא חריג ובגדול בגדר נס

אחרת נשים מתחילות את התהליך ומתאכזבות להגיע לעובר 1 או שניים. זה לא תהליך כזה קליל כמו שזה נשמע על אף שהוא חשוב ומציל חיים. 

והתהליך בהחלט לא פשוט בכלל, מורכב יותר מ ivf 'רגיל'. אבל כמובן חשוב מאוד אם יש צורך... 

ממש לא התכוונתי לתת תקווה שיהיו 10 עוברים אחרי סיבוב אחד,

התכוונתי רק לתת דוגמה בקשר לשאלה על עלות התהליך, ולהסביר שהבדיקה הגנטית תהיה בחינם לא משנה כמה עוברים טובים יהיו, כל עוד עדיין לא היו 2 לידות תקינות.

ממש סליחה אם לא הייתי מספיק ברור

אחרי שנולדו לנו ילדים

ולאף אחד ברוך ה' לא היה סרטן במשפחה קרובה נבדקתי רק בגלל שאני אשכנזייה וחברה המליצה לי

והנה יצאתי נשאית. האמת לקחתי מאוד קשה ...

ממש ממש ממליצה להיבדק לכל אחת גם ללא היסטוריה משפחתית

2 מחשבות שעלו לי:

1. האם זוגות רבים יהיו מעוניינים להשתמש באופציה הנ"ל? כי להכנס לטיפולי פוריות עבור זוג ללא בעיית פוריות נראה לי דורש אומץ והתגייסות מיוחדת. כמובן שאם הגן הפגום הוא מחלה שגורמת לנכות קשה כבר בעוברות ובתחילת החיים הרבה אנשים כן בוחרים במסלול הנ"ל אבל בסיטואציה הזו זו סוג של בחירה "אקסטרא"

2. במחשבה שנייה, אם אחוז גבוה מנשאי הגן אכן יבחרו להשתמש בתהליך אז תוך דור או שניים נוכל לראות ירידה חדה בתפוצה של הגן הנ''ל... אבל באמת זה דורש מהזוגות "לטעת חרובים"...

בכל מקרה ידיעה חשובה, תודה 

לא פיקניק בכלל, אבל קיים

מנגד גם PGD זה לא פיקניק. ב"ה שאני לא צריכה להתלבט על זה.

לא חושבת שזו בחירה קלה, זה מה שאני אומרת

לשלושת המוטציות השכיחות במוצאים אלה

ישנה בדיקה מורחבת אותה ניתן לבצע דרך הביטוח המשלים (לפחות במכבי) שהיא עולה כ 300₪ ומתאימה לכל המוצאים.

הבדיקה הזו בסל רק למי שחלתה בעצמה בסרטן השד או נמצאה מוטציה במשפחתה

זה גיל גבולי, במיוחד כשהם בגן ויש סדר יום מעייף (אבל גם אם הם בבית).

זה יתאזן לאט לאט...

(בדיוק היום שמתי לב שבת הארבע שלי כבר לא קורסת לישון באמצע היום... היום אפילו אחרי הגן, ואף שהיא נרדמה בהסעה - היא התעוררה אח"כ והייתה ערנית להפליא עד לא מזמן...)

שהיא ערה עד מאוחר

אבל זה גם קשור לזה שלא הרגשתי טוב, ולא היה לי כוח להשכיב אותה נורמלי... (עם כל הגדולים שיש כאן - אף אחד לא ממש התנדב לעשות את זה)

גם ישנה שנ"צ וגם הולכת לישון מוקדם בערב, תיזהרי, זה כמו האימהות שדואגות שהילד ישן לילה שלם ברצף ואז הוא מפסיק

בעיקרון זה גיל שצריך לישון בו בין 11-13 שעות ביממה, אז היא בטווח נורמלי לגמרי.

איך אתן מצליחות?

ותודה לכולן על המענה, מעודד

@שמש בשמיים היא קמה בלילה לפעמים ;) לשירותים, מים וכדומה

ב"ה ילדה מקסימה

השעון ולא לפי האור/חושך בחוץ

שבאותו גיל הייתה שונצת קבוע עד שהתחיל המבצע הנוכחי. עכשיו זה לפעמים.

נשמע לי ממש הגיוני

ועובדת מהבית באופן קבוע.

לא חסר לי בכלל מפגש עם קולגות (יש לי כמה קולגות וירטואליות להתייעצויות), ובפעמים שכן יוצא לי להיפגש עם כמות גדולה של אנשים, גם אם זה משמח אותי, זה מציף אותי כמו שאת מתארת.

אין פה נורמלי ולא נורמלי (למרות שגם אני לפעמים נופלת לתהיות האלה), יש פה מה מתאים לכל אחד בפני עצמו.

אם יש לך אפשרות לעבור איכשהו לעבודה בלעדית מהבית - זה יהיה לך מבורך, בעיניי.

(ולפני שיבואו פה נשים רגישות אחרות ויאמרו שהן לא מסכימות איתי - אומר שגם בהגדרה של אדם רגיש מאוד יש מנעד ויש אנשים שונים שמתאים להם דברים שונים...)

חיבוק על החוויה❤️

הרבה פעמים עוזר לי לקרוא אותך, גם בפורום השכן

יש מצב שהמודעות לזה התחילה אצלי ממך🤍

והלוואי שאוכל לעבוד רק מהבית, או אפילו יום בשבוע.

עד עכשיו הייתי מגיעה פעם בשבועיים ועכשיו העלו את התדירות ל3 פעמים בשבוע מהמשרד, נראה מה אני אעשה...

והקטע שהאווירה במשרד מעולה, אני יודעת שאוהבים ומעריכים אותי, אנשים מגיעים לדבר ולהתייעץ ואני מפרגנת לאחרים. זאת לא הבעיה. טוב, לפחות זה...

אבל גם כשיש אווירה טובה בחברת האנשים - עדיין עלולים להגיע להצפה.

מציעה לך לנסות למצוא זמני הפוגה שבהם את מסתגרת לזמן קצר איפשהו (אפילו בשירותים🙈) כדי קצת להוריד את הצפת החושים...

(זוכרת את עצמי בחתונות של אחיי, שכמובן שמחתי בהן מאוד, בורחת לשירותים כדי להיניק, רק כדי להירגע קצת מההצפה...)

אחרי תקופה של רוגע קשה לחזור לסחרחרה הרגילה

אין רגישות חברתית גדולה אבל גם לי לא תמיד מתאים עומס חברתי

אז בימים כאלה של חזרה כמו חמישי והיום

אני מדברת עם אנשים בקצרה

התעניינות קצרה שיתוף קצר

כי זה הרבה אנשים בטווח קצר

בימים רגילים אני יכולה להעמיק ולדבר עם אנשים בצורה יותר ממושכת

אז אם יש רגישות חברתית כדאי להתאים את המפגשים אליך

קצרים ומתמצתים

לפעמים מספיק שלום וחיוך/ מה נשמע

גם לי היה מציף היום להתייחס לכולם ורציתי בעיקר שקט וחזרה חברתית הדרגתית

עשה לי טוב לקרוא את מה שכתבת ולדעת שיש עוד כמוני

אני עובדת בשתי עבודות ובשתיהן בקושי יש צוות.

וגם אז אני הכי אוהבת להיות לבד בשקט שלי.

כשיש הרבה אנשים שאת צריכה לצאת מעצמך ולהיות נחמדה- זה מעצבן וקצת מלחיץ.

גם בשבילי נוכחות של אנשים אחרים מוציאה אותי מעצמי, שמצד אחד זה נחמד, ומצד שני זאת ממש פעולה נפשית. 

זה כמו "תסמונת"

יש הרבה מאמרים על זה וגם יש כאן פורום לאנשים רגישים מאוד. יכול להיות שאת אחת כזו (:

ילדים, משפחה מורחבת וחברות זה עמוס מעל ומעבר

גם רק ילדים זה כבר עומס....

החיים שלך פשוט מלאים בדברים החשובים באמת

בשל הידבקויות קשות , שהחמירו עם ניתוחים קיסרים עד כדי חוסר יכולת להרות טבעי ( מכער. כאלו שנותחו פי כמה ושום בעיה לר נוצרה כך שחושבת שההידבקויות היו שם תמיד(

מחזור קשה בנערות בפרט עד כדי כמעט התעלפות

לא עולה לי עוד משו

מה את מעלה ממך?

מעניין גם אני מביאה בטיפולים וחשבתי על זה גם אבל לא נראה לי שישנה משו אם אקבל את התווית או לא..אולי לנפש

וכאבים בזמן יחסים שנעלמו אחרי הלידות.

ממש לנפש 💗 לדעת למה. 

בעיקרון התסמין העיקרי של זה אמור להיות כאבי מחזור מאד מאד חזקים.

בפועל לי היה מחזורים נסבלים (עם אקמול).

אבל יש עוד תסמינים שלי היו.

כאבים ברצפת האגן. גם ביחסים, אבל לא רק. דלקות בדרכי השתן, כאבי עיכול, גזים, התכווצויות שרירים ברגליים, כאבי ראש, כאבי מחזור ללא מחזור, כאבי בטן, בחילות, ובטח שכחתי כמה דברים.

התגלגלתי אצל הרבה רופאים, ואובחנתי עם מעי רגיז, עד שהחלטתי לבדוק אנדו' על דעת עצמי, וגיליתי שאכן יש לי.

אבחון מתבצע אצל רופא מומחה לזה. יש רשימה באתר של "אנדומטריוזיס ישראל".

רופא נשים רגיל לא יודע לאבחן!!

ממליצה על ד''ר ורד אייזנברג. נחשבת למומחית מס' אחת בארץ לאבחון אנדו' באולט'. וגם מאד נחמדה.

למה צריך לדעת אם יש?

אם יש קשיים בפוריות - אז יודעים מה הבעיה ובמב צריך לטפל. וגם בלי קשר. אנדו'זה מחלה שכל הזמן מתפתחת וצריך להיות במעקב עליה. הנגעים שלה יכולים לנדוד בכל רחבי הגוף וממשיכים להתפתח בכל מחזור.

סף הכאב שלי מאוד גבוה וקשה לי לציינן את כאבי מחזור...

איפה היא מקבלת? דרך הקופה או פרטי? 

או דרך הקופה עם הפניה

אם יש לך ביטוח פרטי גם צריך הפניה - בשביל ההחזר

לפחות ככה זה במכבי 

היו לי כאבים מאוד מאוד חזקים במחזור , וכל מחזור גם בעיות בעיכול, אחרי החתונה קצת נרגע, כנראה בגלל הריונות וגלולות, אבל חזרו בעוצמה אחרי כמה שנים , נוסף לכאב לא הצלחתי להיכנס להריון, אבחנו לי ע"י אולטרסאונד ציסטות והידבקויות, הכאבים המשיכו מעבר למחזור, גם בביוץ, לפני ואחרי, ברמה שרוב הזמן סבלתי מכאבים בגלל אחת הציסטות שישבה על העצב , בשלב מסוים, כל מחזור גם עלה לי חום, כי היתה שם הידבקות שיצרה דלקת , עברתי ניתוח , הוציאו וסידרו הכל, לקחו חלק מהתאים הנודדים, עשו ביופסיה כדי לאשר שבאמת מדובר באנדו, אחרי הניתוח חשתי הקלה משמעותית, היום אני על גלולות כדי שהמצב לא יחמיר.

לשאלתך האחרונה- בטח קיבלת תשובה, אם כואב לי ממש , והגלולות יכולות למנוע את זה, חשוב לוודא שזה אנדו. וזה גם יכולה להיות אחת מהסיבות לעקרות, יש קושי להריון להתפתח בסביבה כזו. למרות שאני חייבת לציין, שלפני האבחנה והכאבים החדים שגררו ניתוח, נולדו לי ילדים באופן טבעי , אחרי זה , זה כבר סיפור אחר..

מודה שלא קראתי הכל,
אבל האמת צרם לי ממש כתושבת הצפון שחווה עדיין מלחמה לכל דבר,
ואין פה שום הפסקת אש,
רק ביום שישי היתה נפילה יחסית קרוב אלינו...
קשה לנו תושבי הצפון לראות כמה כל הארץ פשוט מנותקת מאיתנו.

כולם שמחים ומרוצים מהחזרה למסגרות ולשגרה ושוכחים שיש איזור שלם בארץ,
שספג וסופג יותר מכל מקום אחר,
וגם אנחנו כבר מייחלים ורוצים לחזור לשגרה!!!

אני כל הזמן רואה התרעות על אזעקות בצפון

וממש יוצא לי הלב

חיבוק ענק 🫂❣️

גם כשכאן היה אצלכם היה כפול ועכשיו כאן אין בכלל ורק אתם נשארתם בסבל 😓

זה לא באמת הפסקת אש שאחים שלנו ממשיכים לספוג

את מזכירה לי כילדה את כל המסצעים שהיו בדרום כמה פעמים לא היה לנו לימודים

כמה הייתי משתגעת מתסכול של שיעמום כי אסור לצאת כי יש אזעקות

כשכל הארץ בשלה 

תודה שכתבת

וממש סליחה ומחילה אם הייתה בהודעתי חוסר רגישות.

ממש הלב יוצא אלייך ואל כל תושבי הצפון המטווחים בלי הפסקה.

אתם בלב שלי ובתפילות שלי ❤️

באמת ניסיתי להתייחס גם לכך בהודעה אבל כנראה שממש לא מספיק, אז שוב סליחה מעומק הלב על זה שזה הכאיב, כוונתי הייתה באמת לאחוז רגע בתקווה ובחיים שהשתקפו לי בסביבה בעיקר היום לאחר כ"כ הרבה ימים שלא...

והמבט הזה חיזק אותי היום וגם גרם לי לחשוב על ההקבלה למצבים הישרדותיים בזוגיות ולכן כתבתי את הדברים.

ואת צודקת לגמרי שהצפון לא זכה לאנחת הרווחה הזו, ובדיוק להיפך וזה ממש ממש קשה מנשוא 😥

(האמת שגם הפסקת האש בשאר הארץ מאוד שברירית ואולי דווקא בגלל זה רציתי שנייה לאחוז בשפיות וברוגע ולו לרגע אחד כדי להתחזק קצת בתוך הכל... וגם להקביל לזוגיות ולקבל שם כוחות).

שולחת לך חיבוק ענק ענק ענק  

ב"ה שיהיה לכם רק טוב בשלמות

שיעיפו וימגרו את החיזבאללה וכל האיומים לחלוטין ולא חצי ולא כמעט ותראו רווחה שלמה ואמיתית ובמהרה ממש ב"ה 🙏❤️

והכל בסדר... 

למה בעצם זה קשה לכם שחלק מהמדינה חוזר לשגרה?

אני באמת רוצה להבין, לא מתריסה או משהו. אם זה פוגע אז בבקשה תתעלמי.

אין לנו באמת יכולת למנוע את הסבל שלכם ואם אנחנו עם אחד אז למה לא לשמוח שיש חלק שכן חוזר לחיים?

הרי תמיד הדרום ספג מעזה ואז המרכז היה מטרה ברורה והצפון עכשיו… אין לנו דרך לפתור את זה. ישבנו חודש בממ"ד והשתדלנו לשתוק כדי שצה"ל יעשה עבודה טובה.

אני גרה בעיר מעורבת, בשומר החומות הרגשתי שאני כאילו מדינה אחרת. מה שעבר עלינו היה טירוף. אם כל המדינה היתה עוצרת את חייה לאות הזדהות זה היה מקל עליי? ממש לא. ואגב, יוצא לי לשמוע מלוחמים שמוסרים את נפשם ונמצאים בקושי ובסבל יומיומי שהבקשה שלהם זה שנחיה כמה שיותר טוב. שנשמח, שנבלה, שנתפתח. בשביל זה הם נלחמים.

אמן שנדע כאן שקט ושלווה מצפון לדרום וממזרח למערב ❤️

שמחה עבור כל מי שהוקל לו.
רק יש תחושה כזו שמדברים בהכללה על הפסקת אש מאיראן, כל הארץ שלום ושלווה,
התיאור של @נגמרו לי השמות היה כ"כ חי ומוחשי ולכן זה צבט בלב.
משרד החינוך שולח חומרים איך לדבר עם התלמידים על חזרה לשגרה...
הלו, קצת רגישות שלא אצל כולם זה ככה!
תמיד באביב המשפחה של בעלי מטיילת. אתמול התקשרו אלינו לתאם-
מה נשמע? איפה אתם חיים? איפה אנחנו ואיפה טיולים?
תטיילו, תהנו, אל תוציאו לנו את העיניים...
מקווה שהבנת אותי.
 

זה כאילו דורכים לכם על הפצעים בחוסר רגישות.

האמת שזה תמיד תופס אותי הרצון שהכל ייגמר והחיים יהיו נורמליים לעומת ההבנה שאסור לעצור וחייבים לגמור אותם. אולי זה יעזור לך קצת.

ישועה בקרוב לכל עם ישראל!!! ❤️

5 אוגדות בצפון,

מאחורי כל חייל עומדת משפחה.

שומעת הרבה את הטענה הזו

ובא לי רגע להגיד שאנחנו מחזיקים את המורכבות הזו.

מצד אחד נאחזים בטוב ובהודיה גדולה,

ומצד שני מתהפכת הבטן כל הזמן במחשבות ❤️‍🩹

זה אפילו לא שחושבים עליכם,

זה מרגיש אנחנו לגמרי. הצפון שלנו, של כולנו.

העם שלנו, אנחנו אחד 🤍🩵

שולחת מלא חיבוקים וחיזוקים

ואל תתבלבלו, זה שבתמונות רואים שמרימים את הראש כל עוד אפשר, ממש לא אומר שלא כואב לנו 💘

חיבוק גדול!!!!

אבל בכל אופן התיאור המלבב בהתחלה גרם לצביטה בלב...

גם כשהזכרתי, כנראה שבאמת לא מספיק

כתבתי למעלה יותר באריכות

סליחה יקרה ❤️💔